p r u d e n s
New member
'לחיים'!../images/Emo48.gif../images/Emo182.gif
הסדרה החדשה שלי-'לחיים'-מבוססת על משחק החיים ועל לחיי האהבה. שימו לב לפרק הראשון: ארבעת השותפים החדשים לדירה הביטו על הבית הקטן שהם שכרו מבחוץ. הם גם הביטו אחד על השני. סיוון, אבנר, ירדן וערן בחנו אחד את השני במבטיהם. ערן שבר את הקרח והלך לדבר עם ירדן בצד. גם סיוון ואבנר התחילו לדבר. הם דיברו על עסקי השעשועים-המקצוע שבו הם עומדים להצליח. העיניינים בין ירדן לערן התחממו במהירות, וכבר הם התחבקו. גם סיוון ואבנר לא נשארו חייבים ואחרי חצי שעה כבר התחילו לפלרטט אחד עם השני. "יש משהו שאני צריכה להגיד לך..." סיוון אמרה לאבנר. "מה?" אבנר שאל. ------------------------------------------------------------------- דוד ונורית, בערך בני 40, עמדו מול הבית החדש שהם קנו לא מזמן. "דוד...אני כל כך רציתי בית עם בריכה! ועכשיו אני קיבלתי אותו...תודה, דוד, תודה!" אמרה נורית בהתלהבות. "זה משהו קטן שאנחנו יכולים לממן מהחנות שלי לאופנה." הם התנשקו נשיקה מלאת אהבה. הם הלכו לנדנדה המפנקת בחצר, הותכרבלו באהבה. פתאום נשמע צלצול בדלת. דוד ניגש לפתוח. הוא ראה מי זה, ונהייה אדום כולו. ------------------------------------------------------------------- גם ארבעת השותפים האלו-דניאל, לילך, ליאור ונועה-סקרו את הבית שלהם מאחור. בעלת הבית, מירי, הסתכלה עליהם. היא שנאה לתת את הבית שלה לסטודנטים מעצבנים, אבל היא צריכה את הכסף. לילך הפסיקה את השתיקה ואמרה: "חבר'ה! בואו נחגוג את היום האחרון של החופש במשחק כדורעף!" כל השותפים התלהבו והלכו לשחק, רק מירי הלכה לחדר הלימוד וקראה ספר. 'אני לא הולכת לתת להם הרבה צ'אנסים,' היא חשבה לעצמה,' הם יעצבנו אותי פעם אחת ויחטפו.' ובחוץ היה משחק סוער, לילך חשבה שנועה זרקה כדור חוץ, והם התחילו להתווכח. כל הענין כמעט גלש למכות, ואז מירי באה בכעס. היא עמדה שם לפחות חצי שעה, ואף אחד לא שם לב! לבסוף הם פתרו את הריב והמשיכו לשחק, אבל מירי צעקה: "די! מספיק כבר! תנו לי לקרוא ספר בשקט!" "מה את רוצה?" ליאור שאל בכעס, "זכותינו לחגוג את היום האחרון של החופש בכיף לפני שחוזרים ללמוד!" "תחגגו אותו בשקט," מירי סיננה. "ואם לא?" לילך שאלה בעצבנות. "אני יודעת הרבה דברים עליכם, הרבה." מירי אמרה במסתוריות. "כמו מה?" לילך לא פחדה ממנה. "כמו למשל, שליאור הוא.." --------------------------------------------------------------------
הסדרה החדשה שלי-'לחיים'-מבוססת על משחק החיים ועל לחיי האהבה. שימו לב לפרק הראשון: ארבעת השותפים החדשים לדירה הביטו על הבית הקטן שהם שכרו מבחוץ. הם גם הביטו אחד על השני. סיוון, אבנר, ירדן וערן בחנו אחד את השני במבטיהם. ערן שבר את הקרח והלך לדבר עם ירדן בצד. גם סיוון ואבנר התחילו לדבר. הם דיברו על עסקי השעשועים-המקצוע שבו הם עומדים להצליח. העיניינים בין ירדן לערן התחממו במהירות, וכבר הם התחבקו. גם סיוון ואבנר לא נשארו חייבים ואחרי חצי שעה כבר התחילו לפלרטט אחד עם השני. "יש משהו שאני צריכה להגיד לך..." סיוון אמרה לאבנר. "מה?" אבנר שאל. ------------------------------------------------------------------- דוד ונורית, בערך בני 40, עמדו מול הבית החדש שהם קנו לא מזמן. "דוד...אני כל כך רציתי בית עם בריכה! ועכשיו אני קיבלתי אותו...תודה, דוד, תודה!" אמרה נורית בהתלהבות. "זה משהו קטן שאנחנו יכולים לממן מהחנות שלי לאופנה." הם התנשקו נשיקה מלאת אהבה. הם הלכו לנדנדה המפנקת בחצר, הותכרבלו באהבה. פתאום נשמע צלצול בדלת. דוד ניגש לפתוח. הוא ראה מי זה, ונהייה אדום כולו. ------------------------------------------------------------------- גם ארבעת השותפים האלו-דניאל, לילך, ליאור ונועה-סקרו את הבית שלהם מאחור. בעלת הבית, מירי, הסתכלה עליהם. היא שנאה לתת את הבית שלה לסטודנטים מעצבנים, אבל היא צריכה את הכסף. לילך הפסיקה את השתיקה ואמרה: "חבר'ה! בואו נחגוג את היום האחרון של החופש במשחק כדורעף!" כל השותפים התלהבו והלכו לשחק, רק מירי הלכה לחדר הלימוד וקראה ספר. 'אני לא הולכת לתת להם הרבה צ'אנסים,' היא חשבה לעצמה,' הם יעצבנו אותי פעם אחת ויחטפו.' ובחוץ היה משחק סוער, לילך חשבה שנועה זרקה כדור חוץ, והם התחילו להתווכח. כל הענין כמעט גלש למכות, ואז מירי באה בכעס. היא עמדה שם לפחות חצי שעה, ואף אחד לא שם לב! לבסוף הם פתרו את הריב והמשיכו לשחק, אבל מירי צעקה: "די! מספיק כבר! תנו לי לקרוא ספר בשקט!" "מה את רוצה?" ליאור שאל בכעס, "זכותינו לחגוג את היום האחרון של החופש בכיף לפני שחוזרים ללמוד!" "תחגגו אותו בשקט," מירי סיננה. "ואם לא?" לילך שאלה בעצבנות. "אני יודעת הרבה דברים עליכם, הרבה." מירי אמרה במסתוריות. "כמו מה?" לילך לא פחדה ממנה. "כמו למשל, שליאור הוא.." --------------------------------------------------------------------
