מנהג פרה היסטורי בכדי למנוע הרעלות, היין זלג מכוס לכוס וכך ידעו שהאדם מולך לא רוצה להרעיל אותך.
כיום, נראה לי שזה כמו שילוב אצבעות, נשיקה בין בני זוג ובקיצור אקט של קירבה.
כששותים יין מענגים כמה שיותר חושים. חוש המישוש כשאוחזים בגביע (ויש כאלה שיאחזו קוניאק אחרת מיין), חוש הראיה כשמתבוננים ביין מול האור, חוש הריח כשמריחים לפני השתיה, חוש הטעם- כמובן. הקשת הכוסות זו בזו נועדה לספק גם את חוש השמיעה.
נתקלתי בהסבר הזה לפני שנים, אל תשאלו אותי מה המקור כי אינני זוכרת.