צופית היחידה
New member
לחיות...
אתמול חזרתי מקבוצת המדיטציה בשעה מאוחרת בלילה. הייתי צריכה לנסוע בדרך אחרת כי הכביש היה חסום. נסעתי די במתח בדרך שאני לא מכירה וסוף סוף הגעתי לכביש המוכר של היישוב שלי. נשמתי לרוחה. ואז- המכונית שלפני סטתה הצידה, התנדנדה כמה פעמים והתהפכה על הגג.... עצרתי המומה. לא היה אף אחד נוסף שם. נשמתי עמוק והבנתי שאני זאת שאצטרך לטפל במי שנמצא במכונית. התקרבתי בדפיקות לב ואז זחל משם בריא ושלם בחור שאני מכירה. ..... גם עכשיו כשאני כותבת דופק לי הלב..... אז בהמשך לסרט על המלאך. שנזכור שאפשר למות כל רגע ושלא נבזבז את מתנת החיים במתשבות ודאגות מיותרות.
אתמול חזרתי מקבוצת המדיטציה בשעה מאוחרת בלילה. הייתי צריכה לנסוע בדרך אחרת כי הכביש היה חסום. נסעתי די במתח בדרך שאני לא מכירה וסוף סוף הגעתי לכביש המוכר של היישוב שלי. נשמתי לרוחה. ואז- המכונית שלפני סטתה הצידה, התנדנדה כמה פעמים והתהפכה על הגג.... עצרתי המומה. לא היה אף אחד נוסף שם. נשמתי עמוק והבנתי שאני זאת שאצטרך לטפל במי שנמצא במכונית. התקרבתי בדפיקות לב ואז זחל משם בריא ושלם בחור שאני מכירה. ..... גם עכשיו כשאני כותבת דופק לי הלב..... אז בהמשך לסרט על המלאך. שנזכור שאפשר למות כל רגע ושלא נבזבז את מתנת החיים במתשבות ודאגות מיותרות.