לחיות נכון — לעצמנו ולישראל
החיים מלווים את האדם מאז ומעולם בשאלות גדולות: מה היה לפני שהיה העולם? מה קורה אחרי המוות? מה קובע אם לאדם יהיה טוב או רע? ומה יש מעל השמיים או מתחת לאדמה ולמים? שאלות אלה חורגות מיכולת ההוכחה, וכל תשובה מוחלטת שניתנת להן אינה ידע אלא אמונה או דמיון. ההכרה בכך אינה חולשה — היא תנאי לחיים מפוכחים, רגועים ואחראיים.
אי־הוודאות מחייבת אותנו להתמקד במה שברור ונמצא כאן ועכשיו: החיים עצמם, הגוף, התודעה, המעשים, והקשרים שבינינו. אין חובה להאמין בכל דבר, ואין הצדקה לבסס את חיינו על מה שאינו ניתן לבדיקה. במקום זאת, ראוי להקדיש תשומת לב למה שבידינו — לפעול, ליצור ולהיות נוכחים.
בתוך המציאות הזו, עולה ערך עליון אחד: אהבת ישראל במובנה הפשוט והמעשי. כל אזרח ישראלי אחראי לכל אזרח אחר. כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם. זו אינה סיסמה בלבד — זו דרך חיים. היא מאפשרת לאדם לפעול מתוך תחושת ערבות הדדית, ומבטיחה שחברה שמבוססת על קשר אמיתי וחום אנושי מסוגלת להתמודד עם חוסר הוודאות והקושי של החיים.
החיים עצמם יכולים להיות קשים, אך מלאי טוב ויופי; או נראים קלים, אך מביאים ייסורים וחורבן. ההבדל אינו בגורל אלא בכיוון: מי שקובע לעצמו מטרה טובה וחותר אליה בהתמדה — גם אם הדרך קשה — יוצר משמעות, טוב ויופי. מי שחדל, מתעצל ומתפתה לחיים קלים — מגלה שהקלות מדומה, וייסורים וצער מגיעים לא כעונש אלא כתוצאה טבעית של היעדר כיוון ומאמץ, והם מולידים חורבן פנימי וחיצוני.
אהבת ישראל מחזקת את העשייה האישית: אדם שבוחר במטרה טובה, בתוך חברה שמכילה אהבה הדדית, מסוגל להתמודד עם הקושי ולזכות בטוב וביופי. חברה שבה האזרחים אדישים או עוינים מחריפה את הקושי ומובילה לחורבן. לפיכך, הבחירה באחריות אישית ובערבות הדדית אינה רק מוסרית — היא קיומית.
למרות שאין לנו תשובות מוחלטות לשאלות הגדולות, אפשר לבחור בגישה בסיסית של אמון במציאות. העולם מאפשר חיים, עשייה ותיקון. מתוך כך אפשר לאמץ עמדה רגועה: לזכור שבאופן כללי יהיה בסדר — לא כהבטחה מוחלטת, אלא כיחס פנימי שמאפשר לפעול ולא לשקוע.
גם היחס לטוב ולרע עצמו יכול להיות פשוט וישיר: אם יהיה טוב — נצחק. אם יהיה רע — נבכה. אך לעולם לא נעבור את זה לבד. החברה שלנו קיימת בזכות קשרים אמיתיים, מתוך ערבות ואהבה הדדית — כל אזרח כלפי כל אזרח, כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
כך נבנים חיים מלאי משמעות: חיים של נוכחות, פשטות, עשייה, חיבור בין אנשים, ויכולת ליצור טוב ויופי גם בתוך הקושי. חיים שאינם תלויים בתשובות שאין לנו, אלא בכיוון שאנו בוחרים, במטרה שאנו קובעים, ובקשר שאנו שומרים זה עם זה — כיחידים וכחברה ישראלית אחת.
. או כמו שאמר איזה נכרי פעם: Love your enemy, it will drive him crazy