לחיות חיי שקר ולהתעורר מהם יום אחד

לחיות חיי שקר ולהתעורר מהם יום אחד

אולחיות חיי זבל (גם אם זה בהשלמה) - ולהתעורר,,,, ככה עיניים כתבה לה שםץ ואני לפעמים שואל מאיפה השחור לבן הזה... אבל זה הזכיר לי איזה חבר שלמדתי איתו את התואר הראשון. שנה שלמה היה מגיע לדירת הרוקים שלי ללמוד. שנה שלמה שבה נפגשנו בהרצאות ובכנת עבודות. והוא, כל פעם שיצא לנו לראות תמונות של אי-אילו דוגמניות, היה אומר לי -מזכיר לי את חברה שלי. סינדי קורפור הזכירה לו הכי הרבה את החברה שלו. בסוף השנה יצאנו יחד לאילת. הוא, אני, דניאלה-א וה-חברה שלו. באותו רגע שפגשתי אותה חשבתי לי רק דבר אחד - הבן אדם הזה עיוור מוחלט - מדובר במישהי שניראת קרוב יותר לחנן אשראוי מאשר לאסתי המכוערת. חבר'ה, מדובר באסון אקולוגי לכל הדעות. בכל מבחן על טעם וריח שהייתי עורך אני מבטיח פה לכולם שללא יוצא מהכלל היתם בוחרים בחנן אשראוי. עברו השנים והשתתפתי בחתונה, בהולדת הבן שלו, בהולדת הבת.....לפני שנה הוא הופיע סיפר לי על הגירושים שלו. אמר שהוא לא מבין איך הוא חי 10 שנים עם מפגרת, מוזנחת, מניפולטיבית ומכוערת שהדבר היחיד שיציל אותך בבוקר מלהקיא ממנה זה לצאת לעבודה לפני שהיא מתעוררת. ככה אמר לי. לסיכום, דניאל חושב שחשוב להיות ער גם שאתה מתרוצץ ומחפש בלילה חור לשחרר בו הורמונים. או כמו שסמי (שאנחנו מחפשים אותו) היה אומר. חוזה חותמים באור יום ובדעה צלולה ועוברים טוב טוב על כל הסעיפים. אבל אנחנו כמו בכל דבר בחיים, חושבים על היתרונות והחסרונות ומתפשרים. ובל יום ויום באים לנו אפשרויות חדשות ואנחנו שוקלים לנו מחדש את היתרונות והחסרונות של מה שיש מול מה שאפשר. והרבה פעמים גם לא מעריכים את מה שיש ובמקביל מפנטזים על מה שאפשר... די, דניאל, לך להדליק נרות עם האישה, ילדים והחברים. דניאל בברכת חג התפשרות שמח
 
מה? ../images/Emo11.gif

כשמאוהבים העיניים לא עובדות טוב ככה זה נראה ויותר מזה בחיים אנו עושים החלטות (גם ניהוליות) שבאותו רגע נראות הכי נכונות אבל עם חלוף זמן או עם נתונים נוספים (ו/או שינויים בתהליכים) אנו רואים ששגינו ובגדול. וזה לא אומר שהחיים בזבל. כל דבר ניתן לתיקון כל עוד חיים. העיקר שהלכת להדליק לביבות ולסובב סופגניות זה מה שחשוב להנות עם האהובים עליך
 
אמרנו אותו דבר רק שאני

לא הדלקתי לביבות ולא סובבתי סופגניות. אני, בצורה יחודית, הדלקתי נרות ואכלתי סופגניות. זה היא, הבת שלי, שהדליקה את הסביבון. אבל, כמו שכתבת, אני נהנה מכל רגע שיש לי עם אהובי, דניאל
 

תותית11

New member
חושבת שהחבר הזה שלך

היה בעוררות מלאה כשהחליט להינשא לאותה אישה שיופיה מוטל בספק. בשבילו היא הייתה היפה בעולם כי אהב אותה באמת ולא בהכרח התפשר כשנישא לה, . כשאוהבים את הנשמה היופי מוקרן לפנים והכל נהייה יפה. האהבה שלו במשך השנים ננגסה בשיני הזמן וגוועה. הייתה יכולה לגווע גם אם אמנם הייתה ההיא דומה לסידני ולא לאשראוי. כשהאהבה מתה הכל נהייה מכוער.
 
לפעמים אנחנו כל כך מתבלבלים

מאיזו תכונה אחת )נניח אורך זיין) שאנחנו לא רואים את שאר האדם כשלם. לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע. הכי קשה להתעורר יום אחד ולגלות שכל התכונות שהדבקת לגוש בשר הזה ששוכב לידך בכלל לא שייכות לו. בעצם יש קשה יותר, קשה יותר לראות את אלו שמנסים לשנות את הגוש בשר הזה שלידם שיהיה מה שהם חושבים שהוא צריך להיות. כמו מה בא בלובה מנהל אומרת אחד ילד רוצה מסטיק בומבה.... קשה, קשה. דניאל על ארטיק עם פרצוף קוף.
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif אופס,,,,,

הנה נתת לעצמך תשובה על השאלה ששאלת למעלה, גם בסיפור הראשון על חברך, וגם בדוגמאות שהבאת כאן: בדיוק אותו שחור-לבן שעיניים דיברה עליהם,,,, עכשיו אתה מבין מאיפה זה בא?
 
מי הפתי שימאין לתשובה הזו?

והרי הנושא מורכב ואל לנו להתעורר יום אחד ולהפוך את השחור ללבן והלבן לשחור. יפה לנו גם בשלב הרשון וגם בלשב האחרון להסתכל למציאות בעיניים. ובמציאות עיניים, את כבר בגיל שיודעת שאין שחור ולבן. יש הרבה צבעים ולנו נשאר לקחת מנסרת (פריזמה) ולראות דרכה את שלל הצבעים ולתת לכל אחד ואחת להאיר לנו את הצבעים שרק הוא יודע להאיר...ואם תתני לצבעים שלה/שלו להאיר אז גם את תוכלי להינות מהם. לתת לנשום, לצמוח, לפוח ולראות שזה לא גוש בשר. זה כבר דקויות של איכות. בשחור לבן מפסידים איכויות. תשאלי ציירים. דניאל
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif שעור קצר בעירבוב צבעים,,,,

הנה הלבן, דניאל: "והוא, כל פעם שיצא לנו לראות תמונות של אי-אילו דוגמניות, היה אומר לי -מזכיר לי את חברה שלי. סינדי קורפור הזכירה לו הכי הרבה את החברה שלו." והנה השחור: "הכי קשה להתעורר יום אחד ולגלות שכל התכונות שהדבקת לגוש בשר הזה ששוכב לידך בכלל לא שייכות לו." והנה עוד קצת קאדמיום לשחור: "הוא לא מבין איך הוא חי 10 שנים עם מפגרת, מוזנחת, מניפולטיבית ומכוערת שהדבר היחיד שיציל אותך בבוקר מלהקיא ממנה זה לצאת לעבודה לפני שהיא מתעוררת." ואז, דניאל, מגיעים האפורים: "קשה יותר לראות את אלו שמנסים לשנות את הגוש בשר הזה שלידם שיהיה מה שהם חושבים שהוא צריך להיות." ופתאום, כשמתעוררים - משלבים את הצבעים הפורחים: "לפני שנה הוא הופיע סיפר לי על הגירושים שלו." עכשיו - הוא אינו זקוק יותר למנסרה כדי לקלוט את הבזקי הצבעים. הוא עצמו מפיץ הבזקי אור צבעוניים. ועוד משהו לסיום,,, כאחת שכַּן הציור אינו ממש זר לה, רק אומר לך שאין מצב שאין שחור ולבן על הפָּלֵטָה, ולו בשביל להדגיש את דקויות האיכות של היצירה,,, מקום המפגש של האור והצל - השחור והלבן - הוא תמיד מרכז הכובד,,,, ומה קרה לאותיות שלך הלילה?
 
שבו את מצטטת ונאחזת בהודעה

ובחל שכך, אולי, אולי קל יותר לחיות בשחור לבן. ראי את השחורים של שס. אבל יפה יותר לחיות בצעב. לראות את שלל הצבעים. פעם, מזמן, נערה יפת עיניים נתנה לי לקרוא סיפור קצר "הקטדרלה", כמה עמודים. קראתי מהר וחשבתי לעצמי שטויות. רצה הגורל והיא התעקשה וכמו שאת כבר יודעת אני והוא ליופי מקשיבים. הקשבתי, הכנתי שיעורים ונדהמתי לגלות כמה שיטחי הייתי. אולי גם את צריכה מדריכה כזו שתהיה קשובה אליה ושרתאה לך את הצבעים האלו. אולי חניתה? חבל שמתחילים מרישום. המגפש של אור וצל הוא חשוב אך בציורי צבע לא השחור ולבן הם שיוצרים אותו. השחור ולבן עוזרים לערבב ולהגיע לגוונים שונים. מצחיק, בהקשר לדיאלוג אז דווקא בעירבוב צבעים השחור ולבן משמשים למחוק פגמנטים מהצבע. דניאל
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif זהו - שאני נאחזת בחיים -

ולא בהודעה,,,, וסליחה שאני עונה רק על הכותרת, אבל לא פנויה כרגע להעביר את גוף ההודעה שלך להיפוך טקסט,,, רצוי שתעשה שיעורי בית, דניאל, תעבור על כל ההודעה שלך -מילה מילה, ותשכתב אותה מחדש. ועדיף שתעשה זאת בבוקר. הלילה לא עושה טוב לאותיות שלך,,,, <אתה כמובן לא חייב, אלא אם כן אתה רוצה, כמובן, שיתייחסו ברצינות למה שאתה משרבט>
 
למעלה