לחזור לשיגרה
השיגרה, עומסת על גבי רגעים של כלום. מגבננת רוחי הודפת אותי אלייך. אתה, החלום, המפלט נווה מידבר. ניצוצות נעוריי משתקפים במימייך מסלפים אותות של זמן. בחדוה נטמעת בכזב בונה מציאות הזויה. בזרועותייך מוצאת שיכחה מפני הריק האורב של חיי. בקוביות מזויפות מהמרת על עתידי, עת חולות העבר דולקים אחרי לקברני.
השיגרה, עומסת על גבי רגעים של כלום. מגבננת רוחי הודפת אותי אלייך. אתה, החלום, המפלט נווה מידבר. ניצוצות נעוריי משתקפים במימייך מסלפים אותות של זמן. בחדוה נטמעת בכזב בונה מציאות הזויה. בזרועותייך מוצאת שיכחה מפני הריק האורב של חיי. בקוביות מזויפות מהמרת על עתידי, עת חולות העבר דולקים אחרי לקברני.