לחוצה מדי
שלום לכם..
אני בקרוב בת 29 אבל מרגישה הרבה פחות נפשית והתנהגותית וגם פיזית נראית צעירה בת 22 בערך..
עד היום לא הייתה לי אהבה הדדית
היה לי רק חבר אחד חודשיים בערך אותו הכרתי דרך שידוך.
הוא נראה סבבה והתלהב ממני .אז לפני שנתיים התלהבתי מזה שסוף סוף יש מישהו שמתעניין בי לקשר רציני שהחלטתי לתת לו צאנס בלי לפסול אותו למרות שלא נמשכתי אליו ולא יכלתי לדמיין עתיד איתו.
שנינו היינו כביכול מתאימים שקטים אבל דווקה השקט הזה וחוסר תקשורת הפריע לי עד מאוד..
בנוסף הבחור חשק בי ואני מה זה לא והחלטתי אחרי חודשיים לסיים את הקשר..
אמרתי לעצמי לא עוד אינני מעוניינת להתפשר על מישהו
חוץ מהבחור הזה היו לי תמיד הדלקויות חזקות מהצד שלי..
כל מי שנדלקתי עליו למשך חודשים על גבי שנים (בלי שיקרה משהו ביננו) לא הסתכל לכייון שלי בכלל
נפגעתי מ2 בנים רגשית בעיקר.
באתי נתתי את הלב שלי על המגש ואז הם התרחקו אחרי שקיבלו את שלהם (ולא ישר כמובן)
אני כבר שנה בלי שום קשר וגם מהבחור האחרון פיתחתי חוסר אמון וחוסר רצון גם להכיר
כולם בהתחלה נחמדים והכל אבל אין זה מבטיח לי זוגיות עם אהבה
לפני חודש בערך במקום עבודתי נשלחתי לעבוד במחלקה אחרת שממש לא רציתי.
קיטרתי והייתי בורחת לקופות בחזרה ..הייתי נותנת להם להרגיש שאני לא מתאימה
אחרי כמה פעמים יצא לי לעבוד עם אחד העובדים אחד על אחד לבד..
זה היה בחור יפה תואר (בעייני) שראיתי ליד הלוקרים מלפני חודשיים .
הסתכלתי עליו כשהוא מדבר עם עובד אחר ואמרתי אין מצב שהייתי מתחילה עם אחד שכזה..כי אני לא יפתח שיחה עם זר
ומי היה מאמין הוא ואני עבדנו ביחד ואז הוא ניסה לדובב אותי לדבר
אמר לי שאני שקטה מדי שלא מדברת ואני אמרתי לו שבאופן כללי אני אחת שכזאת (התכוונתי לכך שאני לא אשת שיחה ) וחוץ מזה בגלל שבתת מודע הייתי מעוניינת בו בלי שהייתי מודעת לכך זה גרם לי לשתוק ולהיות נבוכה קצת..
פתאום הגיעה קופאית אחרת לעבוד איתנו ואז ממש נפתחתי איתה ואני לא מצליחה להתחבר לכולם.
שאלתי אותה איך אם צריכים עובדים בעבודה השנייה שלה בסופי שבוע ואז הבחור הזה נדחף לשיחה ואמר למה אני לא מבלה עם חבר שלי במקום לחפש לי עבודה. אמרתי אין לי חבר ואז הוא התחיל לזרוק לי רמזים על עצמו..
אמר שהוא בחור רציני וגרם לי להיות מוקסמת ממנו.
למרות שהוא נראה ממש טוב האישיות שלו מקסימה בעייני .
גם בשאר הפעמים הבודדים שעבדתי במחלקה שלו התחלתי ממש לאהוב להיות לידו .
מה שכן כבר לא שולחים אותי לשם כי עשיתי עליהם רושם רע כי הייתי בורחת באמצע המשמרת למחלקה שלי ועושה פרצופים של "אני בכוח פה" ואמרו לי כבר שם שאף אחד לא מחזיק אותי בכוח..וזאת שבדרך כלל שלחה אותי כבר ציינה בפעם אחרונה שגם אם אני ירצה לעבוד שם היא לא תשלח אותי ומי ששלח אותי בפעם האחרונה לפני חודש זה היה מישהו אחר שבדרך כלל זה לא תפקידו.
מאז יצא לי לחשוב עליו והבנתי שאני ממש דלוקה עליו ומשחזרת את הרגעים שעבדנו יחד ואיך היה יכול להיות נחמד אילו היינו ביחד.
אלא שעברו ימים ולא ידעתי איך לגשת אליו..
סיפרתי ל-2 בנות מעבודה וזה עבר מפה לאוזן והגיע לאוזניו..
יש לציין שכשעבדנו הוא בעצמו ביקש את מס הטלפון שלו אבל לא נתתי לו כי הייתי עם פלאפון זמני לא שלי ולא זכרתי את המספר בעל פה.
חוץ מזה הוא זרק לי הערה כשסיפרתי להם במאפית שעליתי 23 קג והוא אמר לי שיש לו רעיון בשבילי שיתן לי מוטיבציה ושאם אני מורידה את העודף משקל הוא יבקש את המספר..
לדעתי הוא כן יכול להיות בעניין שלי אבל לדעתי לטווח הקצר של הכרות כי הפחד שלי שזה יכשל
כי אני לא ממוצא רוסי, אני שחומת עור והוא בלונדיני עם עיניים כחולות.הוא בן 25 ואני זקנה
חוץ מזה אני עם עודף משקל וזה משגע אותי ואני מרגישה חסרת ערך ..הרבה בגדים לא עולים עליי והכל נראה ומרגיש עליי רע
סיפרתי לשתי בנות בעבודה שהוא מוצא חן בעייני וזה הגיע לאוזניו.
ראיתי בזה יתרון בהתחלה כי ככה יש לו הזדמנות להתקרב אלי ופותר אותי כביכול להתחיל איתו
אלא שמאז שנודע לי שהוא יודע הפכתי לבן אדם לחוץ מאוד , אני מפחדת להתמודד עם המצב של לדבר איתו
אני עוברת ליד המחלקה שלו ומתעלמת ממנו , מנסה לברוח מזה , מרגישה פרפרים בבטן, מרגישה מועקה , זיעה בכפות ידיי לפעמים . בא לי להיעלם מהשטח
הבנות האלה לא מבינות אותי ומציעות לי ללכת לדבר איתו וכבר אמרתי להם שאני ביישנית מאוד ובנוסף אני לא אשת שיחה..
כל פעם שאני כן עוברת וקולטת מבט שלו מרחוק אני ממשיכה ללכת כאילו כלום או להתעלם כאילו שראיתי אותו
ביום שישי האחרון החלטתי למצוא תירוץ כדי למסור לו משהו ואז לראות אם הוא מנסה להכיר אותי
מסרתי לו ובאתי ללכת..
הא לא חייך לרגע והיה רציני (כשהוא כן מחייך אין הוא כובש אותי )
ואז אחרי שבאתי להיעלם במרחק של כמה מטרים הוא שאל מרחוק למה אני אף פעם לא אומרת לו שלוםם מה המצבב מה קורה?"
אני הייתי כזה בשיא הלחץ וכמו תוקי חזרתי אחריו מה נשמע מה המצב ואז באתי ללכת משם..כל מה שרציתי זה להיות קלילה אבל משהו בי לא נתן לי
אחת הבנות שסיפרתי לה עליו ניגשה אליי ואמרה לי מה אני רצינית כאילו? שהבחור רצה לדבר איתי וברחתי לו
אבל הקטע שאני פחדתי שמישהו ממחלקה שלו יצוץ ואז בכלל אני ירגיש לא נעים
וגם על מה לדבר איתו כששנינו יודעים שאני רוצה אותו אבל לא נעים לפתוח את הנושא..
היום שוב ראיתי אותו מרחוק והוא קלט אותי מביטה בו ואז נעלמת.
היום שישבתי ליד הקופה שלי הוא עבר ליד במרחק של כמה מטרים נפנף לי עם היד לשלום ואז קרץ ליי עם חיוך..
הייתי המומה והשפלתי מבט. לא חייכתי לרגע ...
הייתכן שהוא רומז לי משהו?
היום הייתי יכולה לעבור ליד המחלקה שלו בערב שהוא עבד לבד אבל לא הצלחתי משהו בי חוסם אותי
אני ממש מעוניינת בו אבל כל הזמן רצות לי מחשבות שליליות כמו למשל שהוא יפה מדי בשבילי, שתראי איך את נראית ואיך הוא נראה ואת שמנה והוא רזה..
אני גם לא יודעת לבשל , אין לי רשיון נהיגה , אני לא לומדת או רוצה ללמו בזמן הקרוב
מה הסיכוי שזה יצליח לנו?
מתי תהיה לי אהבה אמיתית
למה אני לא מצליחה להשתחרר מחרדה ולהיות קלילה
יש לכם אולי רעיונות איך לפתח איתו שיחה?
האם עצם העובדה שהוא יודע שאני בעניין שלו במקום שזה יעזור לי זה יעשה את ההיפך ?
חברה שלי אומרת שאני משדרת לו "תתרחק ממני"
אני משדרת סימנים סותרים שמצד אחד הוא שומע אני בעניין ומצ שני אני בן אדם קר
אמרתי לה שאני מצפה ממנו שיחזר אחריי ואז היא אמרה חכי עוד כמה שנים ואז בגיל 35 תגיעי למסקנה כמה חבל שאני לא יוזמת
הקטע שאיו לי מושג מה איך לדבר איתו ועל מה..?
היא אמרה לי שהיום על מנת שיהיה לי חבר אני אמורה לגלות עניין בבחור ואם אני ישד לו קרירות במקום שזה ידליק אותו יותר זה יכבה והוא לא ינסה להתאמץ כי לא חסר בחורות..
אני מסכימה איתה ומצד שני אני נזכרת בתקופה של פעם שהייתי נואשת והיה אחד שממש הצעתי לו לצאת והוא דחה אותי
כי אני לא יודעת איך להתנהל במצבים כאלה
גם קשה לי להאמין שהוא יתאהב בי אי פעם
מישהי שאני מכירה אומרת גברים אוהבים קשות להשגה ועם ביטחון עצמי
כרגע אני מהצד משחקת אותה קשה להשגה כשבפועל אני נורא ביישנית ואין לי ביטחון עצמי
אז פשוט לוותר עליו ?
מרגישה עצובה
שלום לכם..
אני בקרוב בת 29 אבל מרגישה הרבה פחות נפשית והתנהגותית וגם פיזית נראית צעירה בת 22 בערך..
עד היום לא הייתה לי אהבה הדדית
היה לי רק חבר אחד חודשיים בערך אותו הכרתי דרך שידוך.
הוא נראה סבבה והתלהב ממני .אז לפני שנתיים התלהבתי מזה שסוף סוף יש מישהו שמתעניין בי לקשר רציני שהחלטתי לתת לו צאנס בלי לפסול אותו למרות שלא נמשכתי אליו ולא יכלתי לדמיין עתיד איתו.
שנינו היינו כביכול מתאימים שקטים אבל דווקה השקט הזה וחוסר תקשורת הפריע לי עד מאוד..
בנוסף הבחור חשק בי ואני מה זה לא והחלטתי אחרי חודשיים לסיים את הקשר..
אמרתי לעצמי לא עוד אינני מעוניינת להתפשר על מישהו
חוץ מהבחור הזה היו לי תמיד הדלקויות חזקות מהצד שלי..
כל מי שנדלקתי עליו למשך חודשים על גבי שנים (בלי שיקרה משהו ביננו) לא הסתכל לכייון שלי בכלל
נפגעתי מ2 בנים רגשית בעיקר.
באתי נתתי את הלב שלי על המגש ואז הם התרחקו אחרי שקיבלו את שלהם (ולא ישר כמובן)
אני כבר שנה בלי שום קשר וגם מהבחור האחרון פיתחתי חוסר אמון וחוסר רצון גם להכיר
כולם בהתחלה נחמדים והכל אבל אין זה מבטיח לי זוגיות עם אהבה
לפני חודש בערך במקום עבודתי נשלחתי לעבוד במחלקה אחרת שממש לא רציתי.
קיטרתי והייתי בורחת לקופות בחזרה ..הייתי נותנת להם להרגיש שאני לא מתאימה
אחרי כמה פעמים יצא לי לעבוד עם אחד העובדים אחד על אחד לבד..
זה היה בחור יפה תואר (בעייני) שראיתי ליד הלוקרים מלפני חודשיים .
הסתכלתי עליו כשהוא מדבר עם עובד אחר ואמרתי אין מצב שהייתי מתחילה עם אחד שכזה..כי אני לא יפתח שיחה עם זר
ומי היה מאמין הוא ואני עבדנו ביחד ואז הוא ניסה לדובב אותי לדבר
אמר לי שאני שקטה מדי שלא מדברת ואני אמרתי לו שבאופן כללי אני אחת שכזאת (התכוונתי לכך שאני לא אשת שיחה ) וחוץ מזה בגלל שבתת מודע הייתי מעוניינת בו בלי שהייתי מודעת לכך זה גרם לי לשתוק ולהיות נבוכה קצת..
פתאום הגיעה קופאית אחרת לעבוד איתנו ואז ממש נפתחתי איתה ואני לא מצליחה להתחבר לכולם.
שאלתי אותה איך אם צריכים עובדים בעבודה השנייה שלה בסופי שבוע ואז הבחור הזה נדחף לשיחה ואמר למה אני לא מבלה עם חבר שלי במקום לחפש לי עבודה. אמרתי אין לי חבר ואז הוא התחיל לזרוק לי רמזים על עצמו..
אמר שהוא בחור רציני וגרם לי להיות מוקסמת ממנו.
למרות שהוא נראה ממש טוב האישיות שלו מקסימה בעייני .
גם בשאר הפעמים הבודדים שעבדתי במחלקה שלו התחלתי ממש לאהוב להיות לידו .
מה שכן כבר לא שולחים אותי לשם כי עשיתי עליהם רושם רע כי הייתי בורחת באמצע המשמרת למחלקה שלי ועושה פרצופים של "אני בכוח פה" ואמרו לי כבר שם שאף אחד לא מחזיק אותי בכוח..וזאת שבדרך כלל שלחה אותי כבר ציינה בפעם אחרונה שגם אם אני ירצה לעבוד שם היא לא תשלח אותי ומי ששלח אותי בפעם האחרונה לפני חודש זה היה מישהו אחר שבדרך כלל זה לא תפקידו.
מאז יצא לי לחשוב עליו והבנתי שאני ממש דלוקה עליו ומשחזרת את הרגעים שעבדנו יחד ואיך היה יכול להיות נחמד אילו היינו ביחד.
אלא שעברו ימים ולא ידעתי איך לגשת אליו..
סיפרתי ל-2 בנות מעבודה וזה עבר מפה לאוזן והגיע לאוזניו..
יש לציין שכשעבדנו הוא בעצמו ביקש את מס הטלפון שלו אבל לא נתתי לו כי הייתי עם פלאפון זמני לא שלי ולא זכרתי את המספר בעל פה.
חוץ מזה הוא זרק לי הערה כשסיפרתי להם במאפית שעליתי 23 קג והוא אמר לי שיש לו רעיון בשבילי שיתן לי מוטיבציה ושאם אני מורידה את העודף משקל הוא יבקש את המספר..
לדעתי הוא כן יכול להיות בעניין שלי אבל לדעתי לטווח הקצר של הכרות כי הפחד שלי שזה יכשל
כי אני לא ממוצא רוסי, אני שחומת עור והוא בלונדיני עם עיניים כחולות.הוא בן 25 ואני זקנה
חוץ מזה אני עם עודף משקל וזה משגע אותי ואני מרגישה חסרת ערך ..הרבה בגדים לא עולים עליי והכל נראה ומרגיש עליי רע
סיפרתי לשתי בנות בעבודה שהוא מוצא חן בעייני וזה הגיע לאוזניו.
ראיתי בזה יתרון בהתחלה כי ככה יש לו הזדמנות להתקרב אלי ופותר אותי כביכול להתחיל איתו
אלא שמאז שנודע לי שהוא יודע הפכתי לבן אדם לחוץ מאוד , אני מפחדת להתמודד עם המצב של לדבר איתו
אני עוברת ליד המחלקה שלו ומתעלמת ממנו , מנסה לברוח מזה , מרגישה פרפרים בבטן, מרגישה מועקה , זיעה בכפות ידיי לפעמים . בא לי להיעלם מהשטח
הבנות האלה לא מבינות אותי ומציעות לי ללכת לדבר איתו וכבר אמרתי להם שאני ביישנית מאוד ובנוסף אני לא אשת שיחה..
כל פעם שאני כן עוברת וקולטת מבט שלו מרחוק אני ממשיכה ללכת כאילו כלום או להתעלם כאילו שראיתי אותו
ביום שישי האחרון החלטתי למצוא תירוץ כדי למסור לו משהו ואז לראות אם הוא מנסה להכיר אותי
מסרתי לו ובאתי ללכת..
הא לא חייך לרגע והיה רציני (כשהוא כן מחייך אין הוא כובש אותי )
ואז אחרי שבאתי להיעלם במרחק של כמה מטרים הוא שאל מרחוק למה אני אף פעם לא אומרת לו שלוםם מה המצבב מה קורה?"
אני הייתי כזה בשיא הלחץ וכמו תוקי חזרתי אחריו מה נשמע מה המצב ואז באתי ללכת משם..כל מה שרציתי זה להיות קלילה אבל משהו בי לא נתן לי
אחת הבנות שסיפרתי לה עליו ניגשה אליי ואמרה לי מה אני רצינית כאילו? שהבחור רצה לדבר איתי וברחתי לו
אבל הקטע שאני פחדתי שמישהו ממחלקה שלו יצוץ ואז בכלל אני ירגיש לא נעים
וגם על מה לדבר איתו כששנינו יודעים שאני רוצה אותו אבל לא נעים לפתוח את הנושא..
היום שוב ראיתי אותו מרחוק והוא קלט אותי מביטה בו ואז נעלמת.
היום שישבתי ליד הקופה שלי הוא עבר ליד במרחק של כמה מטרים נפנף לי עם היד לשלום ואז קרץ ליי עם חיוך..
הייתי המומה והשפלתי מבט. לא חייכתי לרגע ...
הייתכן שהוא רומז לי משהו?
היום הייתי יכולה לעבור ליד המחלקה שלו בערב שהוא עבד לבד אבל לא הצלחתי משהו בי חוסם אותי
אני ממש מעוניינת בו אבל כל הזמן רצות לי מחשבות שליליות כמו למשל שהוא יפה מדי בשבילי, שתראי איך את נראית ואיך הוא נראה ואת שמנה והוא רזה..
אני גם לא יודעת לבשל , אין לי רשיון נהיגה , אני לא לומדת או רוצה ללמו בזמן הקרוב
מה הסיכוי שזה יצליח לנו?
מתי תהיה לי אהבה אמיתית
למה אני לא מצליחה להשתחרר מחרדה ולהיות קלילה
יש לכם אולי רעיונות איך לפתח איתו שיחה?
האם עצם העובדה שהוא יודע שאני בעניין שלו במקום שזה יעזור לי זה יעשה את ההיפך ?
חברה שלי אומרת שאני משדרת לו "תתרחק ממני"
אני משדרת סימנים סותרים שמצד אחד הוא שומע אני בעניין ומצ שני אני בן אדם קר
אמרתי לה שאני מצפה ממנו שיחזר אחריי ואז היא אמרה חכי עוד כמה שנים ואז בגיל 35 תגיעי למסקנה כמה חבל שאני לא יוזמת
הקטע שאיו לי מושג מה איך לדבר איתו ועל מה..?
היא אמרה לי שהיום על מנת שיהיה לי חבר אני אמורה לגלות עניין בבחור ואם אני ישד לו קרירות במקום שזה ידליק אותו יותר זה יכבה והוא לא ינסה להתאמץ כי לא חסר בחורות..
אני מסכימה איתה ומצד שני אני נזכרת בתקופה של פעם שהייתי נואשת והיה אחד שממש הצעתי לו לצאת והוא דחה אותי
כי אני לא יודעת איך להתנהל במצבים כאלה
גם קשה לי להאמין שהוא יתאהב בי אי פעם
מישהי שאני מכירה אומרת גברים אוהבים קשות להשגה ועם ביטחון עצמי
כרגע אני מהצד משחקת אותה קשה להשגה כשבפועל אני נורא ביישנית ואין לי ביטחון עצמי
אז פשוט לוותר עליו ?
מרגישה עצובה
