אלון מגיב...
טוב, הדילמה היא כמובן דילמה ברורה: הצד הימני כל עוד הוא מוצג בצורה נטולת קללות והשמצות (ואגב אותם כללים תקפים על כל הודעה לא משנה איזה עמדה היא מייצגת) תורם לדיונים בפורום ומוסיף נקודות הסתכלות אחרות. ותיקי הפורום בוודאי זוכרים כי פעם הייתי מגיב על כל הודעה בפורום, תגובות ארוכות כאורך הגלות והיו מתפתחים דיונים ארוכים כאורך הגלות, עוד כשהיינו ב"דיבורים" ואז היינו בדר"כ מגיעים ל 10 הפורומים הפעילים ביותר. לאט לאט עם חזרה של דיונים על נושאים כמו: סרבנות וגבול הציות לחוק, אופייה היהודי של מדינת ישראל וציונות, הסיכסוך הישראלי פלשתינאי באופן כולל (ולא התמקדות כלשהי באיזשהו פן של הסיכסוך) לאט לאט נמאס להגיב על דיונים אלו... אז לא הגבתי, היו אלו שהגיבו, אך דיונים אלו בדר"כ נדחקו אל הצד. בזמן האחרון, הפורום נהפך לפורום אקטואליה, כל הדיונים שמתקיימים כאן הם דיונים כללים בנושא הסיכסוך הישראלי פלשתינאי, עכשיו פער הדעות כל כך גדול, שדיונים אלו מובילים את עצמם למצב בו לא יהיה שום בסיס לדיון וכל צד יסתגר בדעותיו... דבר שדורש עוד דיון ועוד דיון... בדיוק בשביל דברים כאלו נועד פורום אקטואליה. בתור מנהל הפורום ואדם אשר מדבר עם מספר רב של פעילי נוער, הגיעו תלונות רבות על כיצד הפורום נראה, אנשים רבים התלוננו בפניי שהם כבר לא נכנסים לפורום או נכנסים בתדירות נמוכה יותר כי פשוט נמאס כבר לחזור על אותם דיונים, עכשיו מצב זה גורם לפגיעה ממשית בתנועה, כי הפורום נועד גם להיות כלי להעברת הודעות, להתחברות של פעילים בתוך התנועה, של פתיחת נושאים תוך תנעותיים... דיונים אלו והודעות אלו חשוב כי כמה שיותר מפעילי התנועה יחשפו בפניהם וכאשר אנשים נרתעים מלהגיע לפורום מכיוון שהדיונים בפורום חוזרים על עצמם אז הפורום מאבד את מטרותיו. עלה כאן הנושא של כיצד אדם יכול לטעון שצריך למנוע דיונים כללים בנושא הסכיסוך ישראלי פלשתינאי כאשר הוא מגיב על דיונים שכאלו בעצמו, ובכן, אני חייב להגיד כי לפעמים חייבים להגיב, קוראים מתוך עניין, מתוך רצון להבין את העמדה המנוגדת, מתוך רצון להטיל ספק בעמדותייך, אולי לשנות עמדה, ואז מוצאים איזה משהו חריף שלא מסכימים איתו, איזושהי עובדה שחייבים להגיב עליה ואז מגיבים, ואם לא מגיבים אז ישר ישנן הודעות "למה לא הגיבו לי?! אהה... בטח אין לכם תשובה, אז נה נה בננה הפסדתם בוויכוח" הודעות אלו, אם כל הילדותיות שבהן, והתפיסה האריסטו-קרטית שהם מציגים (אנחנו מחזיקים את האמת, הוויכוח הוא ויכוח של מנצחים ומפסידים וכמובן שאנחנו מנצחים!) מעודדות אצלך את הצורך להיות חייב להגיב. אני אישית חושב שצריך להעישות הדבר הבא: דיונים שיגדרו ע"י הנהלת הפורום כדיונים שחזרו על עצמם יותר מדי פעמים, יהיו דיונים שעליהם יהיה אסור (!!!) לפתוח דיון בפורום. אך, האנשים שמעוניינים להעלות אותם ואת דעותייהם מוזמנים לכתוב מאמר, וכל עוד מאמר זה יהיה נטול קללות והשמצות, המאמר יועלה לחלק המאמרים בפורום. תגובות למאמר ייעשו במאמר תגובה. וכאן הדגשה - חלק המאמרים לא יהפוך להיות פשוט מקום אחר לדיון, מאמרים שיחזרו על עצמם ויציגו את אותן טענות לא יועלו, מאמרים קצרים אשר נראים כתגובה לטענות ושאלות, לא יועלו, מאמרים שמציגים עמדה בצורה לא פלורליסטית ואף משמיצה (דוגמת מאמר התוקף את האופי של אנשי הימין) או למשל מאמר המציג עמדה מופרכת בעליל אשר סתם תגרום המון תגובות סתמיות (דוגמת מאמר התוקף את "הליכוד" על היותה מפלגה אנטי-ציונית). כמובן שבסופו של דבר דברים אלו ניתנים לפרשנויות שונות, ועל מנת למנוע מהפורום להפוך לפורום של "מדוע מחקו לי הודעה זאת או אחרת" או "איזה בושה שלא העלו לי את המאמר הזה או האחר" כל כותב שמעוניין בתשובה מוזמן לשלוח לטלי או לי הודעה בסמרים של תפוז, ואנחנו מבטיחים תגובה לכל שואל. אם דיונים אלו יפתחו בפורום, הדיון ימחק וכותב השאלה לא יזכה לקבל תשובה. דיון פתוח על אופי הפורום יתנהל אחת לחודשיים, ובין כל דיון לדיון, ביקורת על תפקוד הנהלת הפורום ניתן להפנות לטלי או אלי במסרים של תפוז. מה אתם אומרים על ההצעה?
