לחברי המלומדים
אתחיל על ראשונה ראשונה ועל אחרונה אחרונה. תחילה איתך, גב` ספיידרוומן הנכבדה – כאשר אני שולח הודעה לליהי ומבקש ממנה להתייחס לדבריו של סופר סתם, הכוונה היא לא לריב, לא ללקק ולא לרדת עליה. ולמה? – להזכירכם חבריי הנכבדים, שחתיך עדין לב שבור/שלם כתב את מה שכתב, רצה אצה לה ליהי ומחקה מיד את הודעותיו. ולמה? – כי בחברה הטובה שלה עסקינן. אבל היום כשבפורום משתולל לו גן ילדים, כגון: ``אוףףףף חגית יש לך עוד הרבה זמן להגיע ל- 117``, ``אוי חגית כמה עוד נשאר לך ל- 118``. יושבת לה מנהלת הפורום בכבודה ובעצמה, צופה מן הצד ומחייכת, כי אין זהו מתפקידה להעיף הודעות שטותיות, אלא רק של ``גורמים עויינים``. אבל האמינו לי חברי, אני לא כועס עליה, ואני לא שונא אותה, זוהי ליהי ואני ממנה לא מצפה ליותר. ועל זה נאמר: ``היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?``. כמובן שנחמד מידי פעם לקרוא כמה בדיחות של אגו-טריפ, ונחמד מידי פעם לקרוא ``ירידות`` בין רקדן לפנטום, ונחמד מידי פעם לקרוא את הודעותיו של ארבל מהכרמל. אבל גם שוקולד שהוא טעים - אם אתה אוכל יותר מידי פשוט בא לך להקיא. וגם כאן בפורום הזה, סבור אני שאנו צריכים לשים לעצמנו גבולות מסוימים, לא להגזים עם כל מיני שטויות שאנו כותבים, ואני מעיד על עצמי שגם אני תורם לפעמים. אבל נשאלה השאלה ע``י אחד מחברי החדר – מהו הגבול, מה מותר לכתוב ומה אסור, מה כן להעיף ומה לא להעיף? חבריי היקרים את שרביט הפיקוד נתנו למנהלת הפורום, והיא זו אשר צריכה להחליט איזה הודעה לרמת הפורום או לא. ואני חושב שהיא לא צריכה לחשוש מאף אחד, ואם היא רוצה שהפורום הזה יישאר ברמת כתיבה נאותה – שלא תפחד להעיף הודעות שלא נראות לה, ושלא תעיף הודעות שרק קשורות בחברות שלה. בזאת באתי על החתום פטישון
אתחיל על ראשונה ראשונה ועל אחרונה אחרונה. תחילה איתך, גב` ספיידרוומן הנכבדה – כאשר אני שולח הודעה לליהי ומבקש ממנה להתייחס לדבריו של סופר סתם, הכוונה היא לא לריב, לא ללקק ולא לרדת עליה. ולמה? – להזכירכם חבריי הנכבדים, שחתיך עדין לב שבור/שלם כתב את מה שכתב, רצה אצה לה ליהי ומחקה מיד את הודעותיו. ולמה? – כי בחברה הטובה שלה עסקינן. אבל היום כשבפורום משתולל לו גן ילדים, כגון: ``אוףףףף חגית יש לך עוד הרבה זמן להגיע ל- 117``, ``אוי חגית כמה עוד נשאר לך ל- 118``. יושבת לה מנהלת הפורום בכבודה ובעצמה, צופה מן הצד ומחייכת, כי אין זהו מתפקידה להעיף הודעות שטותיות, אלא רק של ``גורמים עויינים``. אבל האמינו לי חברי, אני לא כועס עליה, ואני לא שונא אותה, זוהי ליהי ואני ממנה לא מצפה ליותר. ועל זה נאמר: ``היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?``. כמובן שנחמד מידי פעם לקרוא כמה בדיחות של אגו-טריפ, ונחמד מידי פעם לקרוא ``ירידות`` בין רקדן לפנטום, ונחמד מידי פעם לקרוא את הודעותיו של ארבל מהכרמל. אבל גם שוקולד שהוא טעים - אם אתה אוכל יותר מידי פשוט בא לך להקיא. וגם כאן בפורום הזה, סבור אני שאנו צריכים לשים לעצמנו גבולות מסוימים, לא להגזים עם כל מיני שטויות שאנו כותבים, ואני מעיד על עצמי שגם אני תורם לפעמים. אבל נשאלה השאלה ע``י אחד מחברי החדר – מהו הגבול, מה מותר לכתוב ומה אסור, מה כן להעיף ומה לא להעיף? חבריי היקרים את שרביט הפיקוד נתנו למנהלת הפורום, והיא זו אשר צריכה להחליט איזה הודעה לרמת הפורום או לא. ואני חושב שהיא לא צריכה לחשוש מאף אחד, ואם היא רוצה שהפורום הזה יישאר ברמת כתיבה נאותה – שלא תפחד להעיף הודעות שלא נראות לה, ושלא תעיף הודעות שרק קשורות בחברות שלה. בזאת באתי על החתום פטישון