איתן שמידט
New member
לחברים שלום
בעת האחרונה זכיתי לפניות רבות מקרב קהל הרוקדים, הן חברים כותבים בפורום והן כאלה שאינם כותבים. הפניות הגיעו בדרכים שונות: על דפי הפורום, מסרים אישיים, טלפונים ושיחות בע"פ. לכל המתענינים הנני להשיב אני נמצא כאן ולמרבה השמחה חי, בריא, נושם ובועט. המנעותי מהכתיבה בפורום נבעה משיקולים אישיים שאין בכוונתי לפרטם בעת הזו. אי לכך אתייחס בהזדמנות זו לשני נושאים השייכים לפסטיבל כרמיאל שהסתיים זה לא מכבר ולמיטב זיכרוני טרם קיבלו התייחסות הולמת במסגרת זו. האחד הוא מופע ה"אימים" של הלהקה הקנדית בהיכל התרבות, שלמען החברים אזכיר כי הופיעו בלבוש אדם וחוה. עיון מוקדם בתוכניית הפסטיבל הביאני לחשוב כי למופע שכזה יש פוטנציאל רב וכדאי לצפות בו שכן הוא עשוי להיות חידוש מרענן בפסטיבל. במסגרת המופע זכינו לחווית ריקוד בלט מודרני של שלושה גברים ערלים ובחורה אחת בעלת תספורות איכותיות שחברה אליהם. הריקוד כלל קפיצות קרב עם תנועות סופר עצבניות לצלילי מוסיקה קלאסית של צ'יקובסקי שלמיטב הבנתי לא התחברו כלל ועיקר. הקהל זכה להזדמנויות רבות של פוזיציות שהפנו איליו את ישבנם של הרקדנים, כך שלא ניתן היה להחמיץ ולו פרט אחד מפרטי ישבנם (לרבות הטחורים). תנוחות רקטומליות אלה נחנו במקרה הטוב בחוסר אסטטיות בוטה ובהרבה חוסר טעם. לא אטעה אם אקבע כי הקהל באולם ששילם במיטב כספו גילה בגרות ראויה לציון ומחה מחאה שקטה בעטיו של המופע הגרוע ועד מחצית משכו של המופע התרוקן האולם עד כדי מחציתו. לא נותר לי אלא לקבוע כי אותו גורם האמון על קביעת התוכנית האומנותית והזמנת הלהקות האורחות שגה שגיאה חמורה וראוי שיתן על כך דין וחשבון. הנושא השני קשור בהרקדות שהתקיימו במתנ"ס במהלך הפסטיבל. עקב העובדה כי הנני מדיר רגלי ממגרשי הטניס שאינם ראויים לשמש כמשטח הרקדה, בחרתי מאונס לרקוד על ריצפת הפרקט של המתנ"ס. זאת למרות הצפיפות, המחנק, הסירחון ועומס החום הבלתי נסבלים. אי לכך זכיתי להשתתף בהרקדות ריקודי העמים והנוסטלגיה שהתקיימו שם. ראויה לציון גרוע במיוחד הרקדת ריקודי הנוסטלגיה שהתקיימה בלילה האחרון משמע ביום חמישי. בהרקדה זו נטלו חלק המרקידים דני בן שלום וירון מישר מיודעינו שלמיטב הבנתי עשו כמעט את כל השגיאות האפשריות ובכך גרמו לרוקדים רבים לעזוב את האולם בשעה מוקדמת יחסית. ראשית, רשימות ההרקדה לא נבחנו מראש כראוי וכללו ריקודים רבים שנרקדו כבר אף באותו היום ובאותה הרקדה. הרקדת הנוסטלגיה כללה ריקודים שונים שאינם ריקודי נוסטלגיה אלא ריקודים של העת האחרונה. ירון מישר החליט כי ראוי להתחיל את פרק הרקדת הזוגות שלו בריקודי זוגות בקבוצה ולא במעגלים, דבר שנשמעה עליו ביקורת לא מעטה. בחירת הריקודים שהושמעו נבנתה בצורה שגויה שכן במקום לפתוח בריקודי נוסטלגיה שהם נחלת רבים מהרוקדים ולעבור לריקודים מיוחדים בשעה מאוחרת, נראה היה כי המרקידים מתחרים בינהם מי יתן ריקודים נדירים יותר שידועים רק למעטים. הנ"ל היה נכון גם בהרקדת ריקודי העמים שנערכה על ידי יהודה, אם אני זוכר נכון את שמו, והיא כללה ריקודים בלקניים/יוונים רבים ולא גיוונה בריקודי עמים אחרים. בהרקדה זו נהנו ליטול חלק בעיקר אלה המשתתפים בחוג נוע-עם בתל אביב ואילו אחרים נאלצו לצפות מהצד ולכבוש את תיסכולם. אז רבותי המרקידים, המפיקים והמארגנים, אנא הרשו לי להזכירכם מדובר בפסטיבל המוני ולא בהרקדה ייחודית וכדאי לקחת גורמים אלה בחשבון.
בעת האחרונה זכיתי לפניות רבות מקרב קהל הרוקדים, הן חברים כותבים בפורום והן כאלה שאינם כותבים. הפניות הגיעו בדרכים שונות: על דפי הפורום, מסרים אישיים, טלפונים ושיחות בע"פ. לכל המתענינים הנני להשיב אני נמצא כאן ולמרבה השמחה חי, בריא, נושם ובועט. המנעותי מהכתיבה בפורום נבעה משיקולים אישיים שאין בכוונתי לפרטם בעת הזו. אי לכך אתייחס בהזדמנות זו לשני נושאים השייכים לפסטיבל כרמיאל שהסתיים זה לא מכבר ולמיטב זיכרוני טרם קיבלו התייחסות הולמת במסגרת זו. האחד הוא מופע ה"אימים" של הלהקה הקנדית בהיכל התרבות, שלמען החברים אזכיר כי הופיעו בלבוש אדם וחוה. עיון מוקדם בתוכניית הפסטיבל הביאני לחשוב כי למופע שכזה יש פוטנציאל רב וכדאי לצפות בו שכן הוא עשוי להיות חידוש מרענן בפסטיבל. במסגרת המופע זכינו לחווית ריקוד בלט מודרני של שלושה גברים ערלים ובחורה אחת בעלת תספורות איכותיות שחברה אליהם. הריקוד כלל קפיצות קרב עם תנועות סופר עצבניות לצלילי מוסיקה קלאסית של צ'יקובסקי שלמיטב הבנתי לא התחברו כלל ועיקר. הקהל זכה להזדמנויות רבות של פוזיציות שהפנו איליו את ישבנם של הרקדנים, כך שלא ניתן היה להחמיץ ולו פרט אחד מפרטי ישבנם (לרבות הטחורים). תנוחות רקטומליות אלה נחנו במקרה הטוב בחוסר אסטטיות בוטה ובהרבה חוסר טעם. לא אטעה אם אקבע כי הקהל באולם ששילם במיטב כספו גילה בגרות ראויה לציון ומחה מחאה שקטה בעטיו של המופע הגרוע ועד מחצית משכו של המופע התרוקן האולם עד כדי מחציתו. לא נותר לי אלא לקבוע כי אותו גורם האמון על קביעת התוכנית האומנותית והזמנת הלהקות האורחות שגה שגיאה חמורה וראוי שיתן על כך דין וחשבון. הנושא השני קשור בהרקדות שהתקיימו במתנ"ס במהלך הפסטיבל. עקב העובדה כי הנני מדיר רגלי ממגרשי הטניס שאינם ראויים לשמש כמשטח הרקדה, בחרתי מאונס לרקוד על ריצפת הפרקט של המתנ"ס. זאת למרות הצפיפות, המחנק, הסירחון ועומס החום הבלתי נסבלים. אי לכך זכיתי להשתתף בהרקדות ריקודי העמים והנוסטלגיה שהתקיימו שם. ראויה לציון גרוע במיוחד הרקדת ריקודי הנוסטלגיה שהתקיימה בלילה האחרון משמע ביום חמישי. בהרקדה זו נטלו חלק המרקידים דני בן שלום וירון מישר מיודעינו שלמיטב הבנתי עשו כמעט את כל השגיאות האפשריות ובכך גרמו לרוקדים רבים לעזוב את האולם בשעה מוקדמת יחסית. ראשית, רשימות ההרקדה לא נבחנו מראש כראוי וכללו ריקודים רבים שנרקדו כבר אף באותו היום ובאותה הרקדה. הרקדת הנוסטלגיה כללה ריקודים שונים שאינם ריקודי נוסטלגיה אלא ריקודים של העת האחרונה. ירון מישר החליט כי ראוי להתחיל את פרק הרקדת הזוגות שלו בריקודי זוגות בקבוצה ולא במעגלים, דבר שנשמעה עליו ביקורת לא מעטה. בחירת הריקודים שהושמעו נבנתה בצורה שגויה שכן במקום לפתוח בריקודי נוסטלגיה שהם נחלת רבים מהרוקדים ולעבור לריקודים מיוחדים בשעה מאוחרת, נראה היה כי המרקידים מתחרים בינהם מי יתן ריקודים נדירים יותר שידועים רק למעטים. הנ"ל היה נכון גם בהרקדת ריקודי העמים שנערכה על ידי יהודה, אם אני זוכר נכון את שמו, והיא כללה ריקודים בלקניים/יוונים רבים ולא גיוונה בריקודי עמים אחרים. בהרקדה זו נהנו ליטול חלק בעיקר אלה המשתתפים בחוג נוע-עם בתל אביב ואילו אחרים נאלצו לצפות מהצד ולכבוש את תיסכולם. אז רבותי המרקידים, המפיקים והמארגנים, אנא הרשו לי להזכירכם מדובר בפסטיבל המוני ולא בהרקדה ייחודית וכדאי לקחת גורמים אלה בחשבון.
