לזרוק לפח (ט?)

  • פותח הנושא Amory
  • פורסם בתאריך

Amory

New member
לזרוק לפח (ט?)

בא לי לזרוק לפח את כל המילים המחזקות האלה. את כל ה"את לוחמת וגיבורה ומסוגלת" ובא לי לזרוק גם את האוכל והתפריט וגם את המשקל
ובא לי לזרוק לפח את הלימודים המטופשים האלה
ואת הרצון להיות בריאה בשביל כלום
ואת הקנאה בכולם
ואת התסכול
ואת המסוגלות
ובא לי לזרוק לפח את היכולת לחייך, לעמוד זקוף, ולהגיד שהכל יהיה בסדר
כי לא יהיה בסדר
ואין דבר כזה בסדר
ומה זה בסדר
ולמה אי אפשר פשוט להשלים עם זה שיש אנשים שחולים
במקרה שלי זה הדכאון שרודף אותי
ומשהו במוח שלי לא בסדר
והתרופות עוזרות עד גבול מסוים
וזו אני
וכל האובססיות הטיפשיות עוזרות לי למלא את החלל הריק שנמצא שם
כי הוא שם
והוא קיים
והוא קיים לכולם, אני לא מיוחדת
כי אנו סתם חיים ורוצים דברים ועושים דברים אבל בשורה התחתונה רק חיים
וגם אני חיה
רק ככה
ומשהו במוח הלא מתפקד שלי לא מאפשר לי לחיות בשלום עם החיים
אז ככה אני אחיה
כי זה מה שיש
וזה מה שהיה
וזה לא כזה נורא
ולאנשים יש הרבה סיבות לסבול, ולהילחם, ולהרגיש רע, ולהיות חולים,
וגם לי
ולפעמים בכלל טוב לי
אז למה שאני כל כך אתאמץ להיות מישהי שאני לא
מישהי שטוב לה?
 

קולדון

New member
הודעה קשה...

ניכר ממנה כמה קשה לך.
אני יכולה להזדהות עם התסכול והיאוש האלו... זה באמת נראה בלתי אפשרי להרגיש אחרת, להרגיש עצמך- בצורה אחרת...

למה שתתאמצי? כי זה הצ'אנס היותר טוב.
כי לחזור אחורה זה לוודא שיהיה לך רע, ורק יחמיר.
לחזור אחרוה זה לחזור למצב הקודם שבו כבר מאסת, והתחלת להרים את עצמך.

למה להתאמץ? כי כבר עברת תהליך מסויים. תני לזה עוד זמן, עוד מלחמה. ואת תראי ששכבות יכולות להתקלף, ודווקא תוכלי להרגיש קצת יותר כמו עצמך. כי הטירוף הזה הוא לא את...
הפרעות אכילה זה לא את, זו דרך שמצאת איפשהו ואחרי כמה זמן מזדהים איתה וכבר שוכחים שפעם היה אחרת... או שיכול להיות אחרת.

ברמה הכי יבשה ומעשית-
הדרך להחלמה היא קשה, מעייפת ומייאשת ומחרפנת לפעמים, אבל זה בהחלט יותר שווה מהדרך הבטוחה למטה. את כן יכולה להלחם על עצמך ולהרגיש יותר חזקה מעכשיו. אל תוותרי!
 
למעלה