לזכר מרי (זמיר ברוך)
"טרנסית שבחרה לסיים את חייה בצורה טרגית ביום הגאווה . מעתה אזכור את מרי כאחת שמסרה את חייה חזרה באותו יום שאנו מציינים את חגנו. את מרי הכרתי עוד כזמיר ברוך , יצאנו מספר פעמים לבלות עדיין כשהיה ספר בעל מספרה יוקרתית ומשגשגת , חייו היו ניפלאים , אהב לצאת לבלות ,לחיות את החיים הטובים , נהנתן ,שמר בקנאות על בריאותו והיה חרד לה . יום בהיר אחד הביא את ההחלטה לשנות את חייו , כל הסובבים והחברים הקרובים קיבלו את הדבר בהפתעה גמורה , אף פעם הנושא לא עלה וזה היה משהו לגמריי לא צפוי וחדש עבור כולם. החברים הקרובים , המשפחה , העובדים שהעסיק קיבלו בהבנה וחיבקו בחום , זמיר שהפך למרי החלה בשינויים הפיזיים והנפשיים שחשבה שיהפכו אותה למאושרת . המשיכה לגור בביתה המקסים שצופה לים ,המשיכה בעבודתה במספרה, קנתה לעצמה רכב חדש והחלה לחשוב על חייה החדשים . לא עברה שנה ומרי עברה את הניתוח המיוחל לשינוי מין בלונדון , הניתוח עבר בהצלחה מבחינה טכנית וחיצונית אך מבחינה נפשית היה לה קשה, קשה מאוד, להתמודד ולעבור את המצב החדש . היא הזניחה את הטיפול המחויב אחרי ניתוח שכזה , מצבה הנפשי התדרדר ,דיברה המון על חרטה עמוקה שעברה את הניתוח , עצב ובדידות רבה עטפו אותה . אחרי כשבעה נסיונות התאבדות שנכשלו אמרה לחברים שאפילו אלוהים לא רוצה אותה אצלו .היה עצוב מאוד לדבר איתה. באשפוזה האחרון אחרי נסיון ההתאבדות ביקשה להעביר מסר לקהילת הטרנסיות שהכירה שברצונה לחבור לטרנסית מנוסה שתתמוך בה ,שתהייה איתה בשעת משבר , מכרה את ביתה המפואר הצופה לים והתכוונה לעבור לתל אביב להתקרב יותר לקהילה . חיפשתי עבורה ולא נמצאה לצערי אחת שתסכים ,חלקן הביעו חשש עקב ההסטוריה הנפשית הלא קלה של מרי . לפני כחודש עברה מרי ניתוח הגדלת חזה בתקווה שזה יאושש אותה וירומם את מצבה הירוד . מצבה נישאר בעינו . חברייה הקרובים מאשימים את הטיפול הפסיכולוגי שקיבלה שלא היה מתאים לדעתם . כשהגיעו מים עד נפש אחרי שניסתה את כל שיטות ההתאבדות וכשלה נסעה מרי ליפו קנתה אקדח וירתה לעצמה בראש בבית הורייה . בצוואה שהשאירה אחרייה ביקשה להקבר ולהזכר כזמיר ברוך . בחור . בת 33 הייתה במותה ."
"טרנסית שבחרה לסיים את חייה בצורה טרגית ביום הגאווה . מעתה אזכור את מרי כאחת שמסרה את חייה חזרה באותו יום שאנו מציינים את חגנו. את מרי הכרתי עוד כזמיר ברוך , יצאנו מספר פעמים לבלות עדיין כשהיה ספר בעל מספרה יוקרתית ומשגשגת , חייו היו ניפלאים , אהב לצאת לבלות ,לחיות את החיים הטובים , נהנתן ,שמר בקנאות על בריאותו והיה חרד לה . יום בהיר אחד הביא את ההחלטה לשנות את חייו , כל הסובבים והחברים הקרובים קיבלו את הדבר בהפתעה גמורה , אף פעם הנושא לא עלה וזה היה משהו לגמריי לא צפוי וחדש עבור כולם. החברים הקרובים , המשפחה , העובדים שהעסיק קיבלו בהבנה וחיבקו בחום , זמיר שהפך למרי החלה בשינויים הפיזיים והנפשיים שחשבה שיהפכו אותה למאושרת . המשיכה לגור בביתה המקסים שצופה לים ,המשיכה בעבודתה במספרה, קנתה לעצמה רכב חדש והחלה לחשוב על חייה החדשים . לא עברה שנה ומרי עברה את הניתוח המיוחל לשינוי מין בלונדון , הניתוח עבר בהצלחה מבחינה טכנית וחיצונית אך מבחינה נפשית היה לה קשה, קשה מאוד, להתמודד ולעבור את המצב החדש . היא הזניחה את הטיפול המחויב אחרי ניתוח שכזה , מצבה הנפשי התדרדר ,דיברה המון על חרטה עמוקה שעברה את הניתוח , עצב ובדידות רבה עטפו אותה . אחרי כשבעה נסיונות התאבדות שנכשלו אמרה לחברים שאפילו אלוהים לא רוצה אותה אצלו .היה עצוב מאוד לדבר איתה. באשפוזה האחרון אחרי נסיון ההתאבדות ביקשה להעביר מסר לקהילת הטרנסיות שהכירה שברצונה לחבור לטרנסית מנוסה שתתמוך בה ,שתהייה איתה בשעת משבר , מכרה את ביתה המפואר הצופה לים והתכוונה לעבור לתל אביב להתקרב יותר לקהילה . חיפשתי עבורה ולא נמצאה לצערי אחת שתסכים ,חלקן הביעו חשש עקב ההסטוריה הנפשית הלא קלה של מרי . לפני כחודש עברה מרי ניתוח הגדלת חזה בתקווה שזה יאושש אותה וירומם את מצבה הירוד . מצבה נישאר בעינו . חברייה הקרובים מאשימים את הטיפול הפסיכולוגי שקיבלה שלא היה מתאים לדעתם . כשהגיעו מים עד נפש אחרי שניסתה את כל שיטות ההתאבדות וכשלה נסעה מרי ליפו קנתה אקדח וירתה לעצמה בראש בבית הורייה . בצוואה שהשאירה אחרייה ביקשה להקבר ולהזכר כזמיר ברוך . בחור . בת 33 הייתה במותה ."