לזאת ששאלה..........אז כן..
מתחבר לי משהו בלב לכאב לבדידות להיות בלי ולהרגיש כל הזמן עם.... אבל לי אין את הפריבילגיה הזאת ,אני הייתה לי בחירה אחת ולא מגוון. שאתה עם ילדים הבחירות הם שונות והאחריות היא אחרת ,אתה לא יכול לשקוע אתה לא יכול להתייחד ואין לך זמן לזה ,ושלא תביני לא נכון : הייתי שם הרבה פעמים בבית של המתים ,אבל אני מתחבר בזמנים מסוימים וזה לא קורה לי אף פעם בבית המתים ,למרות שמבקר שם המון בלי ידיעת אף אחד, שרק שעכשיו יידע , אז כן אני מתחבר בדברים היומיומיים ,אבל לי עושה את זה שיר ,או נסיעה מסוימת,ואני מאד עוקצני הרבה יותר מפעם ,ואני לא מחשבן היום לאף אחד חוץ מאשר למשפחה הקרובה ,ולא שיגידו אולי עליי משהו ,אלא כדי לא לפגוע בהם , אז כן יש ימים ויש ימים, אבל אני לא שוקע בעצב לחלוטין לא ,כי יש לי ילדים שצריכים לחקות אותי ושמישהו יראה להם איך להיתמודד ולא איך להיתמוטט ,כאלו יש הרבה , אז אני מדבר ואני מזכיר ,ועדיין יש על הדלת מודעת אבל מלפני חמישה חודשים אבל זה לא מזיז לי מה יגידו ,כי בשביל הילדים זה אולי שאימא מקבלת את פניהם או משהו ,אין לי מושג ואני לא פסיכולוג אבל אני חושב שאני מבין קצת בילדים,ושברתי המון מוסכמות שהיו טאבו גם אצל הרופאים, אז אולי אשבר מתישהו ,אבל רק שאראה שכולם חזקים מספיק שאוכל לקחת את הפינה שלי ,וסוף כל סוף להתייחד איתה ,מה שלא עשיתי מאז שבחרו אותה למעלה, אני לא יודע אם עניתי לך ,פשוט יצאו לי דברים אחרים כי הראשון נמחק לי, אבל מקווה שעזרתי לך בהיתלבטות, עוד משהו קטן: אין תחליף למישהו -יש פשוט משהו אחר והמשהוא האחר לא משכיח אלא רק עוזר בדרך שנקלענו אליה שלא מרצון שיהיו לנו אחלה חיים אני
מתחבר לי משהו בלב לכאב לבדידות להיות בלי ולהרגיש כל הזמן עם.... אבל לי אין את הפריבילגיה הזאת ,אני הייתה לי בחירה אחת ולא מגוון. שאתה עם ילדים הבחירות הם שונות והאחריות היא אחרת ,אתה לא יכול לשקוע אתה לא יכול להתייחד ואין לך זמן לזה ,ושלא תביני לא נכון : הייתי שם הרבה פעמים בבית של המתים ,אבל אני מתחבר בזמנים מסוימים וזה לא קורה לי אף פעם בבית המתים ,למרות שמבקר שם המון בלי ידיעת אף אחד, שרק שעכשיו יידע , אז כן אני מתחבר בדברים היומיומיים ,אבל לי עושה את זה שיר ,או נסיעה מסוימת,ואני מאד עוקצני הרבה יותר מפעם ,ואני לא מחשבן היום לאף אחד חוץ מאשר למשפחה הקרובה ,ולא שיגידו אולי עליי משהו ,אלא כדי לא לפגוע בהם , אז כן יש ימים ויש ימים, אבל אני לא שוקע בעצב לחלוטין לא ,כי יש לי ילדים שצריכים לחקות אותי ושמישהו יראה להם איך להיתמודד ולא איך להיתמוטט ,כאלו יש הרבה , אז אני מדבר ואני מזכיר ,ועדיין יש על הדלת מודעת אבל מלפני חמישה חודשים אבל זה לא מזיז לי מה יגידו ,כי בשביל הילדים זה אולי שאימא מקבלת את פניהם או משהו ,אין לי מושג ואני לא פסיכולוג אבל אני חושב שאני מבין קצת בילדים,ושברתי המון מוסכמות שהיו טאבו גם אצל הרופאים, אז אולי אשבר מתישהו ,אבל רק שאראה שכולם חזקים מספיק שאוכל לקחת את הפינה שלי ,וסוף כל סוף להתייחד איתה ,מה שלא עשיתי מאז שבחרו אותה למעלה, אני לא יודע אם עניתי לך ,פשוט יצאו לי דברים אחרים כי הראשון נמחק לי, אבל מקווה שעזרתי לך בהיתלבטות, עוד משהו קטן: אין תחליף למישהו -יש פשוט משהו אחר והמשהוא האחר לא משכיח אלא רק עוזר בדרך שנקלענו אליה שלא מרצון שיהיו לנו אחלה חיים אני
