לו ידעת..
(מאת: רחל שפירא) לו ידעת איך כל נים שבי ירא אני רואה את השדות סופגים גשמים אני שואלת את עצמי מתי מתי יבוא יומי להקרא. על מצע האדמה תשוקה שלי הונחה אני שואלת את נפשי להיות ברוכה. נותר גופי בצמאונו אתה יודע את חומו ותמהונו ועוצם עלבונו. מכל נבט ועלעל נוטף הטל ובתוכי ממתין לו בכי מיוחל. אני נמשכת לתלמים אני הופכת רחמים ותחנונים חיים שלמים כל נים שבי ירא. אני אוהבת מאוד את השיר הזה ומקווה שישרה עליכם את אותה התרגשות שאוחת בי כשאני קוראת מילים אלו.
(מאת: רחל שפירא) לו ידעת איך כל נים שבי ירא אני רואה את השדות סופגים גשמים אני שואלת את עצמי מתי מתי יבוא יומי להקרא. על מצע האדמה תשוקה שלי הונחה אני שואלת את נפשי להיות ברוכה. נותר גופי בצמאונו אתה יודע את חומו ותמהונו ועוצם עלבונו. מכל נבט ועלעל נוטף הטל ובתוכי ממתין לו בכי מיוחל. אני נמשכת לתלמים אני הופכת רחמים ותחנונים חיים שלמים כל נים שבי ירא. אני אוהבת מאוד את השיר הזה ומקווה שישרה עליכם את אותה התרגשות שאוחת בי כשאני קוראת מילים אלו.