Loewenthal
New member
לורביטק (Lorhabitteck) - חלק 1
מאת: תומר לוונטל * סיפור על פי הרפתקה שלי. *** מאלאדור התעורר בתוך השמיכות. היער הסבוך נגלה לעיניו שוב. הוא הסיט אותן מעליו והתרומם, ג'ון דיבר עם אחת הציפורים שבדיוק עזבה לישון, גורב זלל את הסטקים בתיאבון ליד המדורה ורוג'ר הסתכל בכוכבים. פתאום נשמע רשרוש מאחד השיחים, מאלאדור, שעיניו היו עדיין מלאות מוגלה מהשינה, אימץ את עיניו לעבר מקור הרעש. שיער אפרפר ומוכר הגיח משם. "אובליוס", חשב לעצמו. אכן נעמד אובליוס מולו כשחיוך קל מופיע על שפתיו, אי אפשר היה להחליט אם זהו חיוך, או עצב, אבל לפני שהספיק מאלאדור להגיד משהו, הרים אובליוס את ידו, "הייתי צריך להשמיד אתכם כבר מזמן...", אובליוס החל למלמל לחש כלשהו כשמאלאדור נסוג כמה צעדים אחורה, ענף שהיה תקוע באדמה, שרט חתך גס על רגלו של מאלאדור. אובליוס סיים את מילות הלחש ואור לבן הגיח מתוך ידו, מאלאדור צרח... *** 10 ירחים קודם לכן: דלתות האולם נפתחו, גבר קטן, שמנמן ומקריח נכנס. הוא התהלך בצורה מרושלת לאורך אולם הארמון, ונעצר מול המלך. הוא פרש גיליון קלף והתחיל לקרוא: "אדוני המלך, מאלאדור לוק, בידינו דיווחים על פעולות צבא הג'רמאנים, שהגיעו קרוב מאוד לממלכה. הצבא עורב במרחק של 2 ק"מ מהשערים, הוא חמוש, ובעל פרשים מאומנים." "באיזה מספר מדובר?", "200-300 חיילים.", "אם כן, התחילו לארגן את הצבא ולחמשו. בינתיים, אם לא יכול שינוי דרסטי, נשאר מוכנים ולא נצא." "בסדר גמור אדוני, אבל יש עוד משהו, אישתך... היא..." - "כועסת עליי... אני יודע, מה עכשיו?", "היא גילתה ששכבת עם מישהי.", "איזו מהן?", מאלאדור העלה חיוך קל, "טוב, אני עולה אליה." מאלאדור טיפס במעלה מדרגות הקטיפה לכיוון חדרי המגורים. הוא הגיע לדלת חדרם שלו ושל אישתו, אך נדהם לשמוע דיבורים משם. הוא פתח את הדלת, וראה את אישתו ואת אחד הקצינים שלו, רוג'ר, מדברים. רוג'ר היה בחור נאה מאוד, בלונדיני, עם עיניים כחולות, חסון, ועם תווי פנים חדים ומודגשים ביותר - בדומה למאלאדור, שהיה שונה בעובדה שהוא פלאדין. בית האצולה של רוג'ר נקרא "רביט" (Rabit), בעל סמל של ארנב נוטף דם על רקע של 2 קווים אנוכיים לבנים ואחד אדום באמצע, ואילו של מאלאדור נקרא "לוק" (Locke), בעל סמל של 2 מפתחות ברונזה מוצלבים על רקע של 2 קווים אנוכיים סגולים ואחד לבן באמצע. "מה אתם לכל גיבורי הירוניוס עושים פה ביחד?!", אישתו, הסיטה את מבטה, שהיה עד עכשיו רגוע ונעים, אך התחלף עכשיו במבט קר ועצבני. "אני מדברת עם מישהו שאני יכולה לבטוח בו.", "על מה את מדברת?", "אני מדברת על ההתנהגות שלך בחודשים האחרונים...", מבטה התחדד עוד יותר, "אתה עסוק רק בעצמך ולא מתעניין בענייני הממלכה, שוכח דברים חשובים ועושה פשלות ענקיות, שעולות לנו בהרבה כסף! אתה לא פועל בצורה דרסטית ומתנהג בצורה קלה ועדינה כאילו כלום לא קורה. בגלל אי הפעילות שלך בימים האחרונים הג'רמאנים התקדמו עוד ועוד, ועכשיו תראה מה קרה - הם במרחק עשירית יממה מאיתנו! חוץ מזה אתה לא מתעניין בי, לא משקיע בי, ועכשיו אני יודעת שגם בוגד בי!", "סילחו לי על ההפרעה רבותיי, אבל אני חושב שהמלכה צודקת." פתח רוג'ר בקול רישמי וכריזמתי ביותר. "אם יורשה לי לדעת, מי הוא שקשור לעניין?" אמר מאלאדור, קולה של המלכה נעשה תקיף, "הוא מי שקנה לי את זה," - המלכה הרימה את ידה, והציגה טבעת זהב משובצת יהלומים. "חן חן, אבל יש לי עניינים יותר חשובים להתעסק בהם כרגע.", אמר מאלאדור בקול רישמי ומאולץ, ויצא מהדלת. *** מאלאדור ירד במדרגות חזרה לאולם הכניסה כשהוא מרוגז ביותר. הוא פסע לאורך האולם כשהוא מסתכל על הריצפה ולא מתייחס לשום דבר. "אדוני המלך, יש לי הודעה חשובה ביותר!" התרגש האיש הקטן והמקריח. "אדוני המלך? אתה שומע? יש לי הודעה חשובה ביותר!"..."אדוני המלך?"..."אתה שומע אותי?"..."אני מנסה להגיד לך משהו..."..."אדוני ה..." - "מה?!" התרגז מאלאדור כשהוא ממשיך להביט בריצפה. "אמ... רק רציתי להודיע ש... הג'רמאנים נמצאים במרחק חצי ק"מ, ומספרם גדול יותר ממה שחשבנו." גלגלי העיניים של מאלאדור החלו להסתובב מעלה עד שנעצרו על האיש המקריח, "הכינו את הצבא, אנחנו יוצאים עוד הערב." ***
מאת: תומר לוונטל * סיפור על פי הרפתקה שלי. *** מאלאדור התעורר בתוך השמיכות. היער הסבוך נגלה לעיניו שוב. הוא הסיט אותן מעליו והתרומם, ג'ון דיבר עם אחת הציפורים שבדיוק עזבה לישון, גורב זלל את הסטקים בתיאבון ליד המדורה ורוג'ר הסתכל בכוכבים. פתאום נשמע רשרוש מאחד השיחים, מאלאדור, שעיניו היו עדיין מלאות מוגלה מהשינה, אימץ את עיניו לעבר מקור הרעש. שיער אפרפר ומוכר הגיח משם. "אובליוס", חשב לעצמו. אכן נעמד אובליוס מולו כשחיוך קל מופיע על שפתיו, אי אפשר היה להחליט אם זהו חיוך, או עצב, אבל לפני שהספיק מאלאדור להגיד משהו, הרים אובליוס את ידו, "הייתי צריך להשמיד אתכם כבר מזמן...", אובליוס החל למלמל לחש כלשהו כשמאלאדור נסוג כמה צעדים אחורה, ענף שהיה תקוע באדמה, שרט חתך גס על רגלו של מאלאדור. אובליוס סיים את מילות הלחש ואור לבן הגיח מתוך ידו, מאלאדור צרח... *** 10 ירחים קודם לכן: דלתות האולם נפתחו, גבר קטן, שמנמן ומקריח נכנס. הוא התהלך בצורה מרושלת לאורך אולם הארמון, ונעצר מול המלך. הוא פרש גיליון קלף והתחיל לקרוא: "אדוני המלך, מאלאדור לוק, בידינו דיווחים על פעולות צבא הג'רמאנים, שהגיעו קרוב מאוד לממלכה. הצבא עורב במרחק של 2 ק"מ מהשערים, הוא חמוש, ובעל פרשים מאומנים." "באיזה מספר מדובר?", "200-300 חיילים.", "אם כן, התחילו לארגן את הצבא ולחמשו. בינתיים, אם לא יכול שינוי דרסטי, נשאר מוכנים ולא נצא." "בסדר גמור אדוני, אבל יש עוד משהו, אישתך... היא..." - "כועסת עליי... אני יודע, מה עכשיו?", "היא גילתה ששכבת עם מישהי.", "איזו מהן?", מאלאדור העלה חיוך קל, "טוב, אני עולה אליה." מאלאדור טיפס במעלה מדרגות הקטיפה לכיוון חדרי המגורים. הוא הגיע לדלת חדרם שלו ושל אישתו, אך נדהם לשמוע דיבורים משם. הוא פתח את הדלת, וראה את אישתו ואת אחד הקצינים שלו, רוג'ר, מדברים. רוג'ר היה בחור נאה מאוד, בלונדיני, עם עיניים כחולות, חסון, ועם תווי פנים חדים ומודגשים ביותר - בדומה למאלאדור, שהיה שונה בעובדה שהוא פלאדין. בית האצולה של רוג'ר נקרא "רביט" (Rabit), בעל סמל של ארנב נוטף דם על רקע של 2 קווים אנוכיים לבנים ואחד אדום באמצע, ואילו של מאלאדור נקרא "לוק" (Locke), בעל סמל של 2 מפתחות ברונזה מוצלבים על רקע של 2 קווים אנוכיים סגולים ואחד לבן באמצע. "מה אתם לכל גיבורי הירוניוס עושים פה ביחד?!", אישתו, הסיטה את מבטה, שהיה עד עכשיו רגוע ונעים, אך התחלף עכשיו במבט קר ועצבני. "אני מדברת עם מישהו שאני יכולה לבטוח בו.", "על מה את מדברת?", "אני מדברת על ההתנהגות שלך בחודשים האחרונים...", מבטה התחדד עוד יותר, "אתה עסוק רק בעצמך ולא מתעניין בענייני הממלכה, שוכח דברים חשובים ועושה פשלות ענקיות, שעולות לנו בהרבה כסף! אתה לא פועל בצורה דרסטית ומתנהג בצורה קלה ועדינה כאילו כלום לא קורה. בגלל אי הפעילות שלך בימים האחרונים הג'רמאנים התקדמו עוד ועוד, ועכשיו תראה מה קרה - הם במרחק עשירית יממה מאיתנו! חוץ מזה אתה לא מתעניין בי, לא משקיע בי, ועכשיו אני יודעת שגם בוגד בי!", "סילחו לי על ההפרעה רבותיי, אבל אני חושב שהמלכה צודקת." פתח רוג'ר בקול רישמי וכריזמתי ביותר. "אם יורשה לי לדעת, מי הוא שקשור לעניין?" אמר מאלאדור, קולה של המלכה נעשה תקיף, "הוא מי שקנה לי את זה," - המלכה הרימה את ידה, והציגה טבעת זהב משובצת יהלומים. "חן חן, אבל יש לי עניינים יותר חשובים להתעסק בהם כרגע.", אמר מאלאדור בקול רישמי ומאולץ, ויצא מהדלת. *** מאלאדור ירד במדרגות חזרה לאולם הכניסה כשהוא מרוגז ביותר. הוא פסע לאורך האולם כשהוא מסתכל על הריצפה ולא מתייחס לשום דבר. "אדוני המלך, יש לי הודעה חשובה ביותר!" התרגש האיש הקטן והמקריח. "אדוני המלך? אתה שומע? יש לי הודעה חשובה ביותר!"..."אדוני המלך?"..."אתה שומע אותי?"..."אני מנסה להגיד לך משהו..."..."אדוני ה..." - "מה?!" התרגז מאלאדור כשהוא ממשיך להביט בריצפה. "אמ... רק רציתי להודיע ש... הג'רמאנים נמצאים במרחק חצי ק"מ, ומספרם גדול יותר ממה שחשבנו." גלגלי העיניים של מאלאדור החלו להסתובב מעלה עד שנעצרו על האיש המקריח, "הכינו את הצבא, אנחנו יוצאים עוד הערב." ***
