צריך לדייק
פשוט במקרה לקחתי קורס שכותרתו European Union Law, ולכן אני אנסה להסביר. הפסקה שהבאת מהאתר לא אומרת שסעיף 49 לאמנת הנציבות האירופית לא בתוקף, או לא מיושם. היא אומרת שנהלים והתקנות המנהליים במדינות השונות שונים ומסובכים (וזה אנחנו יודעים על בירוקרטיות באופן כללי. שמעתי שגם באימפריה הפרסית או העות'מנית הבירוקרטיה לא הייתה בדיוק פיקניק). הדירקטיבה הנוספת היא סיפור אחר. היא תכנס לתוקף עוד שבוע וחצי ותקל על דברים שכבר עכשיו החוק נותן, אבל ייתכן שמדיניות מסויימות לא יישמו בצורה מלאה את רוח הדברים של החוק. הדירקטיבה היא יותר מפורטת מסעיף 49 של האמנה ומכילה את ההוראות בצורה יותר מפורשות, אבל אם תסתכל על פס"דים שעוסקים בסעיף 49, תראה שהזכויות לאט לאט מתפרשות ובאות לידי ביטוי. לדוגמא פס"ד Wouters שעסק בעו"ד חבר הלשכה בבלגיה שרצה להעניק שירותים ללקוחות בהולנד, או פס"ד Gebhard (גם עו"ד), או C-3/95 Reisebüro Broede (גובי-חובות). אלו פס"דים מלפני 15 שנה, זה לא משהו חדש. כמובן שנדרש כסף (וזמן.. ועו"דים- זה לא זול) בשביל לקבל קצת צדק, ולעמוד על הזכויות שלך זה לא תמיד קל. גם בישראל הרבה אנשים לא מקבלים תשלום עבור שעות נוספות, למרות שמגיע להם תשלום בחוק ומעסיקים פשוט מצפצפים, מצד שני - אף עובד שתובע לא נדחה ע"י ביהמ"ש. לגבי הנקודה האחרונה שלך, אין ספק שסעיף 49 מדבר על אנשים שאכן שוהים ועובדים כחוק במדינות האיחוד. אני לא יודע על הרחבת תחולת הסעיף לגבי לא-אירופאים ולכן בנקודה הזאת אני לא חלוק עליך, ואין לבחור אפשרות להנות מזכויות מתן שירותים במדינה שלישית אם אין לו סטטוס חוקי במדינת מושבו.