אני דווקא נהנה מרוב העונה.
אבל הפרק הזה הרגיש כמו מריחה ארוכה מידי.
כל סצנת פרידה הייתה יפה וחמודה, אבל כל אחת גם הייתה ארוכה מידי.
האם קלואי היא האימא הכי גרועה ביקום? למה היא לרגע לא בודקת מה עם טריקסי?
אני מניח שהגיוני שהיא בדקה מה שלומה במחנה מידי פעם ופשוט לא ראינו אותה מתקשרת אליה או מסתמסת איתה.
זה די הגיוני שהיא תתן לילדה שלה לישון במחנה.
ורגע אחד לה מה שמו במחנה עם טריקסי ואז הוא חוטף מלאכית עם להבים בכנפיים?
זה באמת ממש לא ברור לי. אם הצרפתי הזה היה ליד המחנה אז למה הוא לא חטף את טריקסי?
איך הוא ידע למצוא את רורי? (אולי רורי באה לבקר את טריקסי במחנה)
אבל איך הוא יכול להיות איום על רורי?
אולי בגלל שהוא עבד עבור מייקל אז הוא יודע איך להשיג נשק שיעיל נגד מלאכים.
אבל למה בכלל שהוא יעשה את זה, למה לא פשוט לברוח? מה הוא מקווה להשיג מלוציפר?
השיחה של דן עם הבת שלו וזה שהוא מבין ממנה שיש לו רגשות אשם לגבי זה שהוא היה אבא לא טוב והיא בעצם שוברת את רגשות האשם שלו - כל זה יפה.
אבל אפילו אם דן לא היה במקום מתעופף לגן עדן ומשאיר את הרוצח הצרפתי ליד המחנה של הבת שלו - הוא עדיין השאיר את טריקסי במצב שבו יום למחרת היא אולי קוראת בעיתון שהרוצח של אבא שלה ברח מהכלא ורואה תמונה שלו ואז מבינה שהיא דיברה איתו. וזה מאוד מאוד מטריד.
באמת היו עושים לנו חיים קלים יותר אם היו מספרים לטריקסי את כל האמת כבר לפני כן.
למה בכול הבלאגן עם הפרידות, לרגע קלואי ולוציפר לא חשבו ללכת להתחתן?
גם אני חשבתי שהם הולכים להתחתן.
גם אם הוא משוכנע שהוא יעלם אז למה להעביר בעלות על הבאר לאמנדיאל ולא לקלואי?
זה דיי משעשע שסוף העולם לא מגיע אלא זה האחים של לוציפר.
נתינת משאלות דבילית זה באמת מוזר.
איך זה גורם לכך שיותר אנשים מאבדים גרביים?
לרגע זה היה מעניין כי חשבתי שגם אמנדיאל וגם לוציפר רוצים להיות אלוהים ואז זה שוב נהיה איכסי.
ממש לא היה לי כוח אם לוציפר היה משנה את דעתו שוב לגבי האלוהות.
גם ככה זה מצחיק שכל הקטע בעונה הקודמת היה שאמנדיאל לא רוצה להיות אלוהים ולוציפר כן וזה פשוט התהפך. למרות שהנסיבות לא השתנו.
לא ממש ברור לי איך אמנדיאל מתכוון להיות אלוהים ואבא של תינוק במקביל.
טוב, תכף אני אראה איך הכל מסתיים.