הקוסמת הורודה
New member
לופ
כשאני לא בטוחה מה התגובה הנכונה אני עלולה להיות מגעילה או להתעלם או להיות בבלבול ואם אני עונה מגעיל אני נכנסת ללופ גדול יותר.
אז ככה בקיצור נמרץ.
לאבי יש ידידה שפעם היתה חברה שלי וכיום נפרדו דרכינו כי אי אפשר להיות חברה של מישהי שהופכת להיות ידידה של אבי זה יותר מידי גןרמים שמעורבים .
בקיצור:
אני לא הכי מכבדת את אבא שלי מודה אין לי סיבה לנהוג כך כי הוא אב שעוזר לי מוכן להזיז בשבילי הרים וכולי.
הוא היה חולה כבר כמה ימים בהתחלה סירבתי לעזור לו כי אני שונאת לשטוף כלים וגם בבית אני די מתעצלת(בדירתי שבעיר אני כן קצת מבשלת ומנקה בבית של אבי לא ).
וגם הצקתי לו כשהוא משתעל ועם חום אחר כך טיפה השתפרתי וכן הכנתי לו קצת תה וכמה דברים שביקש אבל עדיין סירבתי לשטוף כלים כי לשטוף אצלי כלים זה שעה סיפור ארוך.
בקיצור הוא הגיע למצב ששרף לו הגרון משתיית תה והוא רצה לשתות בירה ונגמרה הבירה בבית. החנות עמדה להסגר והתעצלתי להתקלח ולא היה לי נוח ללכת לחנות בלי מקלחת ועם שיער שלא נראה מסודר.
אז לרב ידידה שלו גרה בעיר סמוכה ובאה לאיזור שלנו כדי לבקר את אמא שלה.
ולא ידעתי שהיא באיזור שלנו אז סימסתי לה משהו בסגנון הי מה קורה תוכלי בבקשה לקנות 2 בקבוקי בירה לאבי שחולה נחזיר לך כסף .משהו כזה.
במקום שהיא תענה כן או לא או תתעלם היא כתבה לי ביקורת אומנם ספציפית הביקורת שלה נכונה כי אני לא ממש טובה ומנסה לכבד את אבי אבל אין לה שום זכות להתערב רב הזמן עד עתה הייתי נחמדה אליה ואל אימה כי היא ידידה של אבי אבל מבחינתי נחצה גבול היא כתבה משהו כמו" חבל שלא הבאת לאביך בירה מהחנות מגיע לו".
התעצבנתי בהתחלה בחרתי שלא להגיב אבל חשבתי על זה עוד והתבשלתי בכעס על כמה זה לא תפקידה ומקומה אז השבתי בצורה מגעילה משהו כמו:"
במקום לענות לי כמו אדם נורמאלי כן או לא הטחת בי ביקורת אל תבקשי ממני יותר דברים או עזרה כי למה שאעזור לאדם שמבקר אותי ומתעסק בעניינים שלא שלו." אחר כך הרגשתי שהגזמתי וכתבתי הודעת התנצלות 20 דקות אחרי משהו כמו :" במחשבה שנייה הגזמתי בתגובתי אבל מה שכתבת התפרש אצלי כביקורת אני סולחת לך אבל כדאי שתבדקי איך זה עלול להתפרש אצל האחר חשבתי שתעזרי לו כי אתם ידידים זה בסדר לסרב לא צריך לכתוב תגובות פוגעות". והיא בתגובה שוב ביקרה אותי ובקצרה כתבה שהגזמתי ושזה עצוב שאני לא יכולה להביא לאבא שלי בירה מהחנות ושאני לא עוזרת לו כשהוא חולה.
בקיצור נהייתי ביטש כי נמאס לי שהסתומה לא מבינה שהיא לא אמורה לבקר אותי כי היא לא במעמד שמתיר זאת היא אינה חברתי לא שאלתי לדעתה לא עשיתי לה דבר בסך הכל שאלתי בתום לב ובצורה מנומסת אם היא מוכנה להביא בירה זה הכל. אז כבר התרתי רסן וכתבתי משהו מגעיל שהיא מגעילה ונצלנית ומנצלת את אבי (אבי אוהב לעזור לה אבל אין לה בעיה לבקש ממנו דברים גם כשהוא עסוק בנסיעה ממהר וכולי).
וחסמתי אותה סיפרתי לאבי וזה ציער אותו כי שתינו חשובות לו ומאז אני בלופ אם היא לא היתה ידידה של אבי לא הייתי שמה עליה אבל הזונה חשובה לו
כשאני לא בטוחה מה התגובה הנכונה אני עלולה להיות מגעילה או להתעלם או להיות בבלבול ואם אני עונה מגעיל אני נכנסת ללופ גדול יותר.
אז ככה בקיצור נמרץ.
לאבי יש ידידה שפעם היתה חברה שלי וכיום נפרדו דרכינו כי אי אפשר להיות חברה של מישהי שהופכת להיות ידידה של אבי זה יותר מידי גןרמים שמעורבים .
בקיצור:
אני לא הכי מכבדת את אבא שלי מודה אין לי סיבה לנהוג כך כי הוא אב שעוזר לי מוכן להזיז בשבילי הרים וכולי.
הוא היה חולה כבר כמה ימים בהתחלה סירבתי לעזור לו כי אני שונאת לשטוף כלים וגם בבית אני די מתעצלת(בדירתי שבעיר אני כן קצת מבשלת ומנקה בבית של אבי לא ).
וגם הצקתי לו כשהוא משתעל ועם חום אחר כך טיפה השתפרתי וכן הכנתי לו קצת תה וכמה דברים שביקש אבל עדיין סירבתי לשטוף כלים כי לשטוף אצלי כלים זה שעה סיפור ארוך.
בקיצור הוא הגיע למצב ששרף לו הגרון משתיית תה והוא רצה לשתות בירה ונגמרה הבירה בבית. החנות עמדה להסגר והתעצלתי להתקלח ולא היה לי נוח ללכת לחנות בלי מקלחת ועם שיער שלא נראה מסודר.
אז לרב ידידה שלו גרה בעיר סמוכה ובאה לאיזור שלנו כדי לבקר את אמא שלה.
ולא ידעתי שהיא באיזור שלנו אז סימסתי לה משהו בסגנון הי מה קורה תוכלי בבקשה לקנות 2 בקבוקי בירה לאבי שחולה נחזיר לך כסף .משהו כזה.
במקום שהיא תענה כן או לא או תתעלם היא כתבה לי ביקורת אומנם ספציפית הביקורת שלה נכונה כי אני לא ממש טובה ומנסה לכבד את אבי אבל אין לה שום זכות להתערב רב הזמן עד עתה הייתי נחמדה אליה ואל אימה כי היא ידידה של אבי אבל מבחינתי נחצה גבול היא כתבה משהו כמו" חבל שלא הבאת לאביך בירה מהחנות מגיע לו".
התעצבנתי בהתחלה בחרתי שלא להגיב אבל חשבתי על זה עוד והתבשלתי בכעס על כמה זה לא תפקידה ומקומה אז השבתי בצורה מגעילה משהו כמו:"
במקום לענות לי כמו אדם נורמאלי כן או לא הטחת בי ביקורת אל תבקשי ממני יותר דברים או עזרה כי למה שאעזור לאדם שמבקר אותי ומתעסק בעניינים שלא שלו." אחר כך הרגשתי שהגזמתי וכתבתי הודעת התנצלות 20 דקות אחרי משהו כמו :" במחשבה שנייה הגזמתי בתגובתי אבל מה שכתבת התפרש אצלי כביקורת אני סולחת לך אבל כדאי שתבדקי איך זה עלול להתפרש אצל האחר חשבתי שתעזרי לו כי אתם ידידים זה בסדר לסרב לא צריך לכתוב תגובות פוגעות". והיא בתגובה שוב ביקרה אותי ובקצרה כתבה שהגזמתי ושזה עצוב שאני לא יכולה להביא לאבא שלי בירה מהחנות ושאני לא עוזרת לו כשהוא חולה.
בקיצור נהייתי ביטש כי נמאס לי שהסתומה לא מבינה שהיא לא אמורה לבקר אותי כי היא לא במעמד שמתיר זאת היא אינה חברתי לא שאלתי לדעתה לא עשיתי לה דבר בסך הכל שאלתי בתום לב ובצורה מנומסת אם היא מוכנה להביא בירה זה הכל. אז כבר התרתי רסן וכתבתי משהו מגעיל שהיא מגעילה ונצלנית ומנצלת את אבי (אבי אוהב לעזור לה אבל אין לה בעיה לבקש ממנו דברים גם כשהוא עסוק בנסיעה ממהר וכולי).
וחסמתי אותה סיפרתי לאבי וזה ציער אותו כי שתינו חשובות לו ומאז אני בלופ אם היא לא היתה ידידה של אבי לא הייתי שמה עליה אבל הזונה חשובה לו