לומר לילד לא!

[brigitt1]

לומר לילד לא!

היי, יש לי ילד בן שנה וארבעה חודשים - עדיין תינוק. כשאני אומרת לא לא! (כגון: לגעת בוידאו) הוא: א. לא מתייחס אלי וממשיך בשלו או ב. צועק עלי או ג. במידה ואני מרחיקה אותו פיזית מ"המקום האסור" הוא בא אלי ונותן לי מכה. שאלותיי: האם התנהגות זו היא סימן כלשהו לבאות? (ילד קשה ועקשן מאוד) או שלהתייחס לזה כהתנהגות חולפת? האם עלי להיות איתו נוקשה יותר? כי כרגע אני לאחר מספר "לא" פשוט מרחיקה אותו מהמקום. פעם אחת נתתי לו מכה ביד והוא החזיר לי מכה בחזרה, כך שזה בטח לא הפתרון! תודה מראש על התשובות.

 

[אינה של יערה ואלה]

ענית בעצמך על השאלה!

ראית בדיוק כיצד מכות (לא) משפיעות. וכמו שאמרת, להרחיק וזהו. אנשים קטנים בני שנה ומשהו הם מאוד ניידים, עם פוטנציאל גדול להריסה, ועדיין בלי ההבנה שאם הוידאו ייהרס הוא לא יוכל לראות טלטאביז. אז כפי שאמרו כאן כבר קודם (לאה? נכון שהיו שרשורים מאוד מחכימים בנושא?), פשוט לבחור מה באמת חשוב לך. את אותם דברים חשובים להרחיק, להעלות, לנעול או להחביא, ומה שלא ניתן להרחקה - לבחון מה מעניין בו כל כך? וידאו - האם הכפתורים מעניינים או אולי החריץ שמעניין לבדוק איזה חפצים יכולים להיכנס אליו? האם ניתן לתת לילדון כתחליף קופסה צבעונית עם חריץ בגודל דומה, או כמה חריצים שונים, ולבדוק יחד איתו מה נכנס לאן ומה לא? אצלנו יש מראה ענקית בכניסה לבית, מהרצפה עד התקרה. בתי הבכורה גילתה שכאשר מקישים על המראה בצעצוע פלסטיק, גם במראה וגם אמא משמיעות צלילים מעניינים. הצעתי לה להקיש על הרצפה, או על השטיח, או על הקיר, והמראה ניצלה. עכשיו היא רק מציירת עליה. אני מצטטת משפט שמאוד מצא חן בעיני מפורום אחר: "סגרנו את המוזיאון, פתחנו ג'ימבורי".

 

[החתולה השחורה]

אני אף פעם לא מבינה איך ילד בגיל

יכול להכות. הרי התנועות שלהם כל כך איטיות, גמלוניות וצפויות, שממש קל לעצור אותן. אני הייתי אוחזת ביד שעומדת להכות, לפני המכה, וממשיכה להחזיק אותה עוד רגע קט (למרות יבבה של מחאה), כדי להבהיר שהתנועה הזו חייבת להקטע. מהר נוצרה לילד התניה, וברגע שהרים את היד, מיד קפצה למוחה התמונה בה אני אוחזת בידו ולא מאפשרת לו להכות. שניה של היסוס שנוצרה, איפשרה לו לבחור באופציות אחרות לפתור את הבעיה או לפרוק את התיסכול.

 

[לאה_מ]

אל תתייגי אותו מעכשיו!!!

אל תקבעי כבר בגיל רך כל כך שהוא ילד קשה ועקשן מאד. אני בטוחה שהוא ילד מקסים, אוהב, מתחשב ועדין. לתיוגים האלה יש נטיה להתברר כנבואה שמגשימה את עצמה, ולדעתי כדאי מאד להמנע מהם. אני לא חושבת שהוא מתנהג באופן חריג לגילו - הוא סקרן, הוא בוחן את הסביבה, והוידאו הוא מכשיר מאד מעניין (ואגב, מה שאסור לגעת בו, הופך מיד למעניין עוד יותר, וזה נכון לא רק לגבי ילדים אלא גם לגבי מבוגרים. ככה זה עם סקרנות). אני מציעה לך לארגן את הבית כך, שבגובה שהוא מגיע אליו יהיו כמה שפחות דברים ש"אסור" לו לגעת בהם. כך תמנעי מעצמך וממנו הרבה מאד תסכולים ומריבות מיותרות. יכול להיות שאם הוא מאד רוצה לגעת בוידאו, דוקא כדאי לא לאסור עליו את זה, אלא להראות לו מה זה בדיוק - הנה, אתה רואה, זה הוידאו שלנו. בעזרתו ניתן לצפות בקלטת. בוא נבחר קלטת שאתה אוהב, הנה, בכפתור הזה מדליקים את הוידאו - בוא תלחץ עליו, כן, ככה... ועכשיו מכניסים את הקלטת לתוך הפתח הזה - שים לב שהצד הזה של הקלטת פונה פנימה, הנה, אתה רוצה לעזור לי לדחוף פנימה את הקלטת? יופי! עכשיו בוא נדליק את הטלויזיה ונצפה יחד בקלטת. אני מצרפת לך דיונים שהיו כאן בעבר בנושא הזה - בטח תוכלי לקבל כמה רעיונות, וגם להרגיש שאת לא לבד, ושהילד שלך לא קשה ועקשן יותר מילדים אחרים

איך לחנך את הילד?