לולה7 בשם חדש..../images/Emo22.gif.
חזרתי...
האמת היא שאילולא המחשב המאוד מעליבן שלי שהחליט לשבוק לו חיים סתם ככה, המאמר המתורגם היה אצלכם ואני הייתי על קו "הפורום" "והחיים הממשיכים".. רציתי נורא, ביקשתי ממנו יפה, אפילו הבטחתי לא להעמיס עליו, כלום, המחשב שלי סיים את מערכת היחסים שלנו בלי הסברים. אז החלפתי את המנייק....
"סיירתי" ככה קצת רק בכדי להבין מה היה ומה הפסדתי. אז שתדעו שכולי אושר בעבור הזוגות שחתמו, אלא שחגגו יום הולדת, אלו שילדו בשעה טובה ומוצלחת, ולכל השאר שפיספסתי, סליחה. אצלי הכל מתקדם כמו שעון שווצרי שמישהו כיוון (ולא, זו לא אני..) התהליך ממש בפתח, מרחק נגיעה מאיתנו, אנו עוד "שנייה" חותימים חוזה בוועדה , והזוג שלי (שהוא פשוט מדהים) נשאר קרוב קרוב אלי.. התחלנו כבר מעקב אצל הרופא המטפל, אפילו תוכנית בדרך.. עכשיו נותר רק לומר יאללה בהצלחה ושאלוהים יהיה איתנו. אתם מכירים את התחושה שבה איכשהו אתם מסתכלים מהצד על כל מה שקורה אצלכם בחיים? אז זהו שהשבוע זה קרה לי.ריחפתי לי לשבריר שנייה החוצה, והסתכלתי על מ' הביולוגית ובעלה ק' והבנתי, זו לא אני האמיצה, זה הם. אתם הזוגות... לעמוד מנגד ולראות את הכח שאתם זקוקים לו להגיע להחלטה כזו שבה אתם מבינים שזהו זה, זו הדרך. הרצון, העוצמה שממלאת אתכם באנרגיות לרוץ ולעשות את כל התיאומים, הניירת, השאלות והתשובות ועוד. הכמיהה לילד שבעצם מוציאה מכם את המיטב, אני מעריצה אתכם. ולנו הפונדקאיות נפל העונג והכבוד לעזור לכם להביא לעולם את הדבר שייחלתם לו, מישהו שיקרא לכם אבא , אמא.. שבת שלום, אוהבת, מליXXX
חזרתי...
