לוח עצוב

טנטרי

New member
לוח עצוב

ביום רביעי בבוקר נהרג מאש מחבלים האח הקטן של החבר הכי טוב שלי. הבחור היה סגן מפקד סיירת גבעתי, איש טוב לב, אחראי, אוהב, עם חיוך תמידי על השפתיים. מוערץ על משפחתו, על חבריו, על פיקודיו ומפקדיו. רק לפני כשנה התחתן עם בחירת ליבו. החבר שלי, שדומה לו שתי טיפות מים, פשוט בהלם. הוא גם, כמונו, דת"לש (דתי לשעבר בנוסח הכיפות הסרוגות) ודברי "אמונה" שמושמעים על ידי כל זב חוטם בכדי לעודד ממש לא נוגעים לליבו. אז מי אמר שלהיות חילוני זה יותר קל? ברגע הזה, לפחות, אין דבר קשה יותר מהעמידה האמיצה אל מול פני מציאות חסרת משמעות, אובייקטיבית, קרה. ומי ייתן והאהבה תנצח, האהבה לחיים, למשפחה, לאנשים, לעולם. מאחל שבת של שלום ושלווה לכולם, שלומי.
 

אחר

New member
../images/Emo16.gif

אכן סיפור עצוב. וכן, לדתיים יש פה יתרון. להם ברור שהכל מכוון והכל לטובה. ואנחנו נקרעים עם המחשבה שהכל היה כל כך מיותר. כל כך חסר תכלית.
 

חי אדר

New member
אכן עצוב

לעמוד אל מול המציאות היא בעיית האנושות כולה, ללא הבדל דת גזע ומין. ובאמת הבעיה היא שמקרים כאלו מנוצלים להטפה דתית. מכל מקום, חייבים לשאת את נטל החים ולהתמודד איתם. הכאב אולי זה תגובה ספונטנית בלתי נשלטת, אך אפשר לנתב אותו למישורים מרוככים יותר. לעשות את מה שאוהבים, לנגן לשיר , לכתוב, הכל, ובעיקר לא לתת למועקה להעביר את שמחת החיים ולהנציח את הכאב.
 
למעלה