אני חושב שאתה טועה פה.
ליוקרתו הכללית של המוסד ישנה חשיבות מכרעת במציאת עבודה אקדמית לאחר מכן. נכון שכל מנחה יאמר לך שמה חשוב שזה המנחה ובעיקר שהוא יהיה מוכר ומוצלח בתת-תחום שלך, אבל בסופו של דבר יוקרתו של המוסד, בעיקר במוסדות העילית, היא משקל אדיר במציאת עבודה לאחר מכן. לא רק שמוסדות עילית הם בעלי משאבים גדולים יתר בדרך כלל והבוגרים שלהם מרושתים היטב. העניין הפשוט הוא שישנם מעט מוסדות אשר באמת יחפשו מישהו בתת-תחום שלך ובכלל יטרחו לקרוא את המחקר שלך לעומק. הרוב המכריע של המוסדות בארה"ב, מבחינה מספרית, הם מוסדות בינוניים יותר, המון מכללות, ועבורם יוקרת המוסד היא חשובה יותר מהעובדה שעבדת עם מנחה ידוע בתת-תחום שלך פשוט שבכל מקרה המוסד השוכר לא נמצא בחזית המחקר. אם גם כך אין להם מעבדות משוכללות להציע לך וכספי מענקים וכן הלאה - מה זה עוזר להם שלמדת אצל השפיץ של השפיץ? הרי בעמוד הבית שלך במוסד לא יהיה כתוב "תראו אותי, קיבלתי הכשרה אצל המומחה הכי גדול (שאיש מחוץ לקהילת המחקר לא מכיר)." לא, מה שיהיה כתוב זה איפה סיימת דוקטורט וזה חשוב לצרכי פרסום ויוקרה. כשמרצה סיים בפרינסטון אז אולי יהיה לו קל להכניס בוגרים שלהם לפרינסטון שלא לומר שהוא לימד שם כדוקטורנט ולכן יכול להביא עימו את שיטות הלימוד שלהם. בקיצור, יוקרת המוסד היא לא הכול, אבל היא גורם מרכזי בשיווק המועמד למקומות עבודה.