לוח הודעות/מודעות/קישורים/שונות
- פותח הנושא טל קר
- פורסם בתאריך
אשליית השדיים המשוחזרים
"שליש מחולות הסרטן שעומדות לפני כריתת שד בוחרות בניתוח לשחזור מיידי. האם הן יודעות מה מצפה להן?" "יש כנראה שני דברים המשותפים למנתחים הפלסטיים באשר הם: רובם המכריע גברים; רובם המכריע נלהבים משחזורי שד. השאלה "למה בעצם אשה צריכה את זה?" מדהימה את הפלסטיקאים. הצורך בשחזור נתפש כמובן מאליו. היתרונות ברורים. הם מצטטים מחקרים שהראו כי חולות סרטן שד אחרי כריתה השתקמו טוב יותר לאחר שחזור. "אשה לא מרגישה שלמה בלי שד", הם אומרים, "נשיותה נפגעת, מיניותה נפגעת, זוגיותה נפגעת; היא מאבדת את ביטחונה העצמי ואת דימויה העצמי"" ממליצה לקרוא
"שליש מחולות הסרטן שעומדות לפני כריתת שד בוחרות בניתוח לשחזור מיידי. האם הן יודעות מה מצפה להן?" "יש כנראה שני דברים המשותפים למנתחים הפלסטיים באשר הם: רובם המכריע גברים; רובם המכריע נלהבים משחזורי שד. השאלה "למה בעצם אשה צריכה את זה?" מדהימה את הפלסטיקאים. הצורך בשחזור נתפש כמובן מאליו. היתרונות ברורים. הם מצטטים מחקרים שהראו כי חולות סרטן שד אחרי כריתה השתקמו טוב יותר לאחר שחזור. "אשה לא מרגישה שלמה בלי שד", הם אומרים, "נשיותה נפגעת, מיניותה נפגעת, זוגיותה נפגעת; היא מאבדת את ביטחונה העצמי ואת דימויה העצמי"" ממליצה לקרוא
מחית תפוחים
New member
ואני באופן אישי../images/Emo132.gif
לא הייתי רוצה לעשות שיחזור, ובטח לא משתלי סיליקון, שה-FDA אסר לשימוש כבר פעמיים (ובצדק רב). התגובה של המנתחים הפלסטיים מקוממת אבל הגיונית נוכח התרבות בה אנו חיים, כאשר שדיים מלאים של נשים מהווים סמל ל"נשיות". מעניין שנשים בימינו לא חוששות לאבד את השומן מירכיהן ומישבנן, הרי שומן באיזורים אלו אף הוא סממן "נשי". הגדרות ל"נשיות" משתנות כל הזמן ושונות מתרבות לתרבות. באלף השנים האחרונות אישה סינית בעלת כף רגל אנושית היתה חשה "לא נשית". הייתם ממליצים לה לעשות ניתוח להקטנת כף הרגל כדי שתרגיש יותר טוב עם עצמה? כדי שבטחונה העצמי יגדל? כדי שהזוגיות שלה תשתפר? לא שמעתם על נשים עם שדיים עגולים לתפארת וגוף "מושלם" שמרגישות חרא עם עצמן ושהזוגיות שלהן מתפוררת?! לעזאזל, ככה לא משיגים ביטחון עצמי. די להחליט עבורנו מהו נשי. איני מאשימה נשים שמעדיפות שחזור או שעושות הגדלה/הרמת שדיים. התרבות שלנו קבעה שכיום שדיים גדולים ועומדים הם מרכיב חיוני ל"נשיות" ואותן נשים חיות בתרבות זאת ורוצות להיחשב (בצדק) "נשיות". ישנן תרבויות שמאדירות שדיים צרים ונפולים, בעבר האדירו שדיים קטנים וגבוהים, פטמות אלו או אחרות... די!!!!!!!!!!! עזבו אותנו במנוחה. אישה היא עדיין הכי אישה בעולם גם עם שד אחד. נקודה. המנתחים הפלסטיים (בתחום ה"אסטתיקה") רוצים את כספכם, הם קיימים בזכות חוסר הביטחון שלכם (בעיקר בעיקר שלכן!!!), אל תשכחו את זה לעולם.
לא הייתי רוצה לעשות שיחזור, ובטח לא משתלי סיליקון, שה-FDA אסר לשימוש כבר פעמיים (ובצדק רב). התגובה של המנתחים הפלסטיים מקוממת אבל הגיונית נוכח התרבות בה אנו חיים, כאשר שדיים מלאים של נשים מהווים סמל ל"נשיות". מעניין שנשים בימינו לא חוששות לאבד את השומן מירכיהן ומישבנן, הרי שומן באיזורים אלו אף הוא סממן "נשי". הגדרות ל"נשיות" משתנות כל הזמן ושונות מתרבות לתרבות. באלף השנים האחרונות אישה סינית בעלת כף רגל אנושית היתה חשה "לא נשית". הייתם ממליצים לה לעשות ניתוח להקטנת כף הרגל כדי שתרגיש יותר טוב עם עצמה? כדי שבטחונה העצמי יגדל? כדי שהזוגיות שלה תשתפר? לא שמעתם על נשים עם שדיים עגולים לתפארת וגוף "מושלם" שמרגישות חרא עם עצמן ושהזוגיות שלהן מתפוררת?! לעזאזל, ככה לא משיגים ביטחון עצמי. די להחליט עבורנו מהו נשי. איני מאשימה נשים שמעדיפות שחזור או שעושות הגדלה/הרמת שדיים. התרבות שלנו קבעה שכיום שדיים גדולים ועומדים הם מרכיב חיוני ל"נשיות" ואותן נשים חיות בתרבות זאת ורוצות להיחשב (בצדק) "נשיות". ישנן תרבויות שמאדירות שדיים צרים ונפולים, בעבר האדירו שדיים קטנים וגבוהים, פטמות אלו או אחרות... די!!!!!!!!!!! עזבו אותנו במנוחה. אישה היא עדיין הכי אישה בעולם גם עם שד אחד. נקודה. המנתחים הפלסטיים (בתחום ה"אסטתיקה") רוצים את כספכם, הם קיימים בזכות חוסר הביטחון שלכם (בעיקר בעיקר שלכן!!!), אל תשכחו את זה לעולם.
אני שמחה שאת מאשימה אותי
אני מבינה לחלוטין את הנשים שלא עושות ניתוח לשחזור חזה. זה מראה על המון אומץ ובטחון עצמי, ומעורר המון קינאה. אבל אני, באופן אישי, לא מספיק חזקה כדי להסתדר ללא החזה שלי. את לא מסכימה איתי? חבל, אבל להגיד משפט כמו: "אני מאשימה נשים שמעדיפות שחזור או שעושות הגדלה/ הרמת שדיים" נראה לי לא במקום. ברור שאישה היא עדיין אישה בעולם, לא משנה איזה גודל וצורה של חזה יש לה עם בכלל, ולא מעניין אותי כמה המנתחים הפלסטים מרווחים מכך. אני בטוחה שאם חס וחלילה אני אאלץ לעבור שחזור, אני אעבור אותו. אז אני אודה לך מקרב לב שלא תאשימי אותי. את יכולה להסביר לי למה את חושבת שהגישה השניה עדיפה, אבל לא להאשים אותי ושאר נשות העולם שבעד שיחוזר ולמחוק לחלוטין את הגישה הזאת.
אני מבינה לחלוטין את הנשים שלא עושות ניתוח לשחזור חזה. זה מראה על המון אומץ ובטחון עצמי, ומעורר המון קינאה. אבל אני, באופן אישי, לא מספיק חזקה כדי להסתדר ללא החזה שלי. את לא מסכימה איתי? חבל, אבל להגיד משפט כמו: "אני מאשימה נשים שמעדיפות שחזור או שעושות הגדלה/ הרמת שדיים" נראה לי לא במקום. ברור שאישה היא עדיין אישה בעולם, לא משנה איזה גודל וצורה של חזה יש לה עם בכלל, ולא מעניין אותי כמה המנתחים הפלסטים מרווחים מכך. אני בטוחה שאם חס וחלילה אני אאלץ לעבור שחזור, אני אעבור אותו. אז אני אודה לך מקרב לב שלא תאשימי אותי. את יכולה להסביר לי למה את חושבת שהגישה השניה עדיפה, אבל לא להאשים אותי ושאר נשות העולם שבעד שיחוזר ולמחוק לחלוטין את הגישה הזאת.
אני לא רואה כאן האשמה...
מחית כתבה: ..."איני מאשימה..." ואני חושבת שהיא דווקא כן מבינה את הנשים שעושות ניתוחים בחזה... אני רואה בדבריה אצבע מאשימה כלפי החברה ולא כלפי נשים ש"נכנעו" לתכתיבי היופי המודרניים... מידי יום אני מגלה עד כמה אני שבויה של מיתוס היופי ועצוב לי...אני עדיין מסתכלת על גופי במראה ולא מרוצה ממה שאני רואה... ואני לגמרי מזדהה איתך בעניין החזה - אין מצב שבעולם שאסכים להתהלך בעולם בלי צמד העופרים שלי...
מחית כתבה: ..."איני מאשימה..." ואני חושבת שהיא דווקא כן מבינה את הנשים שעושות ניתוחים בחזה... אני רואה בדבריה אצבע מאשימה כלפי החברה ולא כלפי נשים ש"נכנעו" לתכתיבי היופי המודרניים... מידי יום אני מגלה עד כמה אני שבויה של מיתוס היופי ועצוב לי...אני עדיין מסתכלת על גופי במראה ולא מרוצה ממה שאני רואה... ואני לגמרי מזדהה איתך בעניין החזה - אין מצב שבעולם שאסכים להתהלך בעולם בלי צמד העופרים שלי...
הכתבה מצמררת!
אמרתי את דבריי טרם קריאת הכתבה... ועכשיו אני פוחדת עוד יותר!!! פעם חשבתי שאם חלילה אחלה בסרטן יוכלו ה"פלסטיקאים הכל-יכולים" לסדר לי צמד חדש, והנה אני מגלה עולם אחר ומבעית!... אני לא מסוגלת לדמיין את גופי ללא איבר מסוים... יד, רגל או שד... כולי תקווה שלעולם לא אצטרך לעמוד מול מציאות של: שחזור, כריתה.... אני מקווה שאף אחת מאיתנו לא תצטרך! רק שנהיה בריאות!!!!
אמרתי את דבריי טרם קריאת הכתבה... ועכשיו אני פוחדת עוד יותר!!! פעם חשבתי שאם חלילה אחלה בסרטן יוכלו ה"פלסטיקאים הכל-יכולים" לסדר לי צמד חדש, והנה אני מגלה עולם אחר ומבעית!... אני לא מסוגלת לדמיין את גופי ללא איבר מסוים... יד, רגל או שד... כולי תקווה שלעולם לא אצטרך לעמוד מול מציאות של: שחזור, כריתה.... אני מקווה שאף אחת מאיתנו לא תצטרך! רק שנהיה בריאות!!!!
voguemaster
New member
אני לא לגמרי בטוח
שאותם מנתחים פלסטיים שאת מאשימה הם אכן האשמים באיך שנתפס מושג הנשיות. למעשה, סביר להניח שהם לא. אם נשווה אותם לרופאי שיניים, גם לרופא שיניים יש אינטרס מובהק שתבוא אליו לטיפולים נוספים (מסיבות מובנות) ולכן ישחק על כל קלף שיש בידו. אגב, אפשר לבצע השתלות של דברים אחרים מלבד סיליקון, כגון שומנים שנלקחים מאיזורים אחרים בגוף (לדוגמא הישבן). סתם לידע כללי. עכשיו, העלית נקודה מעניינת. החברה שלנו מכתיבה לנשים לכאורה מה נחשב בתור אידאל הנשיות. אולי זה נכון ואולי לא. אפשר להציץ מעבר למתרס אל הצד השני שבו נמצאים הגברים. את מתארת לעצמך איך מרגיש גבר בעל אשך אחד ? או לחלופין גבר שחלילה בגלל מקרה כזה או אחר נאלץ לעבור ניתוח כלשהו באיבר המין שיצר סיבוכים ? לא חסרים מקרים מוזרים שכאלו. הנקודה היא, שגם אותם הגברים סובלים מרגשי נחיתות וביטחון עצמי ירוד. זו תכונה אנושית ואפילו אם חלקה נעוץ בתכתיבי חברה, יש אספקט שלם של ביטחון עצמי שנובע מהרגשת השלמות שלך עם הגוף שלך בתור אדם. זה חלק חשוב בעיניי.
שאותם מנתחים פלסטיים שאת מאשימה הם אכן האשמים באיך שנתפס מושג הנשיות. למעשה, סביר להניח שהם לא. אם נשווה אותם לרופאי שיניים, גם לרופא שיניים יש אינטרס מובהק שתבוא אליו לטיפולים נוספים (מסיבות מובנות) ולכן ישחק על כל קלף שיש בידו. אגב, אפשר לבצע השתלות של דברים אחרים מלבד סיליקון, כגון שומנים שנלקחים מאיזורים אחרים בגוף (לדוגמא הישבן). סתם לידע כללי. עכשיו, העלית נקודה מעניינת. החברה שלנו מכתיבה לנשים לכאורה מה נחשב בתור אידאל הנשיות. אולי זה נכון ואולי לא. אפשר להציץ מעבר למתרס אל הצד השני שבו נמצאים הגברים. את מתארת לעצמך איך מרגיש גבר בעל אשך אחד ? או לחלופין גבר שחלילה בגלל מקרה כזה או אחר נאלץ לעבור ניתוח כלשהו באיבר המין שיצר סיבוכים ? לא חסרים מקרים מוזרים שכאלו. הנקודה היא, שגם אותם הגברים סובלים מרגשי נחיתות וביטחון עצמי ירוד. זו תכונה אנושית ואפילו אם חלקה נעוץ בתכתיבי חברה, יש אספקט שלם של ביטחון עצמי שנובע מהרגשת השלמות שלך עם הגוף שלך בתור אדם. זה חלק חשוב בעיניי.
מחית תפוחים
New member
איברי מין אינם שדיים
למרות שיש נשים רבות מאוד שמתגרות בפטמה, אבל למיטב ידיעתי ההשתלות והשחזורים למיניהם (אם הם נעשים עם חיבור של הפטמה מחדש שעולה רק הוא עוד הרבה מאוד כסף) גורמים לחוסר תחושה בפטמה. אני מסכימה לחלוטין שכל איבוד איבר גוף (חיצוני או פנימי) כרוך בכאב רב ובעוגמת נפש נוראית. אפילו איבוד הזרת שברגל. אני חושבת שזה מובן שכל אדם ירצה את מה שאבד לו בחזרה. למרות זאת יש הבדלים גדולים ומהותיים בין אובדן איבר זה או אחר. רגל זה לא שדיים. בלי רגל אי אפשר ללכת!!! בלי עין אי אפשר לראות!!! בלי פין אי אפשר לקיים משגל בלי רחם אי אפשר ללדת בלי תחת אי אפשר לשבת ובלי לב אי אפשר לחיות!!! בלי שד אחד אפשר לחיות טוב מאוד. לו נולדנו כולנו עם שד אחד גם היינו חיות טוב מאוד. הבעיה העיקרית היא אסתטית וזה כבר קשור לחברה שלנו ובאובססיית השדיים שיש לה והקישור ההדוק שהיא עושה בין שדיים ל"נשיות". מה שהכעיס אותי אלו הטיעונים של המנתחים הפלסטיים להצדקה לניתוח השחזור, טיעונים תלויי תרבות נטו.
למרות שיש נשים רבות מאוד שמתגרות בפטמה, אבל למיטב ידיעתי ההשתלות והשחזורים למיניהם (אם הם נעשים עם חיבור של הפטמה מחדש שעולה רק הוא עוד הרבה מאוד כסף) גורמים לחוסר תחושה בפטמה. אני מסכימה לחלוטין שכל איבוד איבר גוף (חיצוני או פנימי) כרוך בכאב רב ובעוגמת נפש נוראית. אפילו איבוד הזרת שברגל. אני חושבת שזה מובן שכל אדם ירצה את מה שאבד לו בחזרה. למרות זאת יש הבדלים גדולים ומהותיים בין אובדן איבר זה או אחר. רגל זה לא שדיים. בלי רגל אי אפשר ללכת!!! בלי עין אי אפשר לראות!!! בלי פין אי אפשר לקיים משגל בלי רחם אי אפשר ללדת בלי תחת אי אפשר לשבת ובלי לב אי אפשר לחיות!!! בלי שד אחד אפשר לחיות טוב מאוד. לו נולדנו כולנו עם שד אחד גם היינו חיות טוב מאוד. הבעיה העיקרית היא אסתטית וזה כבר קשור לחברה שלנו ובאובססיית השדיים שיש לה והקישור ההדוק שהיא עושה בין שדיים ל"נשיות". מה שהכעיס אותי אלו הטיעונים של המנתחים הפלסטיים להצדקה לניתוח השחזור, טיעונים תלויי תרבות נטו.
voguemaster
New member
נכון
אבל כל מה שאני עושה זה השוואה פשוטה בין שד לאשך. גם גבר יכול לתפקד ולהביא ילדים עם אשך אחד. זה פועל. יחד עם זאת, לגבר בעל אשך אחד תהיה בעיית אגו ו/או ביטחון.
אבל כל מה שאני עושה זה השוואה פשוטה בין שד לאשך. גם גבר יכול לתפקד ולהביא ילדים עם אשך אחד. זה פועל. יחד עם זאת, לגבר בעל אשך אחד תהיה בעיית אגו ו/או ביטחון.
מחית תפוחים
New member
בעניין האשך
אני לא כ"כ מודעת לגבי הסטטיסטיקות בעניין שחזורי אשכים, לכן קשה לי להתייחס לנושא זה. עפ"י הכתבה שטל קר הציגה רק כ-30% מהנשים לאחר כריתה עושות שחזור, כלומר, לא מדובר בצורך כלל-נשי לשחזר את מה שאבד. (דרך אגב כבר הזכרתי קודם שאני אישית לא הייתי משחזרת) בעניין חוסר הביטחון- אישה שהחברה משכנעת אותה מגיל אפס ששדיה הם חלק אינטגרלי מ"נשיותה" ושהם אחד המקורות העיקרים למשיכה אליה ובכלל שהופעתה החיצונית ועמידתה בקריטריונים העכשוויים של "יופי" הם חלק מהדרכים שלה להשיג אהבה, זוגיות מאושרת, הצלחה וכל הטוב שבעולם (כ"כ שקרי...) אכן תחוש פגיעה קשה בבטחונה העצמי לאחר כריתה, אבל היא גם תחוש פגיעה אם תשמין, אם שדיה יפלו, אם תזדקן או כל דבר שעפ"י החברה אמור לפגום ב"נשיותה". כנ"ל גם לגבי גבר. בטחון עצמי נמוך ורעוע יש גם לאנשים שיש להם את כל האיברים בשלמותם.
אני לא כ"כ מודעת לגבי הסטטיסטיקות בעניין שחזורי אשכים, לכן קשה לי להתייחס לנושא זה. עפ"י הכתבה שטל קר הציגה רק כ-30% מהנשים לאחר כריתה עושות שחזור, כלומר, לא מדובר בצורך כלל-נשי לשחזר את מה שאבד. (דרך אגב כבר הזכרתי קודם שאני אישית לא הייתי משחזרת) בעניין חוסר הביטחון- אישה שהחברה משכנעת אותה מגיל אפס ששדיה הם חלק אינטגרלי מ"נשיותה" ושהם אחד המקורות העיקרים למשיכה אליה ובכלל שהופעתה החיצונית ועמידתה בקריטריונים העכשוויים של "יופי" הם חלק מהדרכים שלה להשיג אהבה, זוגיות מאושרת, הצלחה וכל הטוב שבעולם (כ"כ שקרי...) אכן תחוש פגיעה קשה בבטחונה העצמי לאחר כריתה, אבל היא גם תחוש פגיעה אם תשמין, אם שדיה יפלו, אם תזדקן או כל דבר שעפ"י החברה אמור לפגום ב"נשיותה". כנ"ל גם לגבי גבר. בטחון עצמי נמוך ורעוע יש גם לאנשים שיש להם את כל האיברים בשלמותם.
voguemaster
New member
כן טוב
אבל אל תשכחי שהחברה גם מעודדת חשיבה בנוסח: איבר המין הגברי והאשכים של הגבר הם מעוז הגבריות שלו. and some shit like that... קל להאשים את החברה ואת החינוך אבל זה לאו דווקא נכון. אל תשכחי שאידאל היופי משתנה כל הזמן. מה שלא משתנה בעיקרון הן תכונות בני האדם. שכחתי את שמו של המונח הפסיכולוגי (אני יכול לבדוק את זה) שמתאר תכונה של בני אדם לתת אמון ולהיות פתוחים יותר כלפי אנשים יפים. לא ברור מאיפה זה מושרש אבל זו תכונה קיימת. אנחנו גם לא לגמרי יודעים נקודתית איפה הבעיה שממנה צומח אידאל היופי. כי אפשר להגיד שאלו מעצבי אופנה וסלבריטאים אבל זה לאו דווקא נכון כל הזמן , וזה לאו דווקא גברים כל הזמן. אין פה שום דבר חד משמעי.
אבל אל תשכחי שהחברה גם מעודדת חשיבה בנוסח: איבר המין הגברי והאשכים של הגבר הם מעוז הגבריות שלו. and some shit like that... קל להאשים את החברה ואת החינוך אבל זה לאו דווקא נכון. אל תשכחי שאידאל היופי משתנה כל הזמן. מה שלא משתנה בעיקרון הן תכונות בני האדם. שכחתי את שמו של המונח הפסיכולוגי (אני יכול לבדוק את זה) שמתאר תכונה של בני אדם לתת אמון ולהיות פתוחים יותר כלפי אנשים יפים. לא ברור מאיפה זה מושרש אבל זו תכונה קיימת. אנחנו גם לא לגמרי יודעים נקודתית איפה הבעיה שממנה צומח אידאל היופי. כי אפשר להגיד שאלו מעצבי אופנה וסלבריטאים אבל זה לאו דווקא נכון כל הזמן , וזה לאו דווקא גברים כל הזמן. אין פה שום דבר חד משמעי.
מחית תפוחים
New member
יש הרבה מאוד אנשים שדווקא
לא נותנים אמון באנשים "יפים". יש שמקנאים בהם, שונאים אותם וכמובן אלו שמנצלים אותם. אני מניחה שאנו נוטים לחבב ולתת אמון באלו שיותר דומים לנו (וגם להימשך אליהם). אנשים "יפים" לא בריאים יותר, חיים יותר, מאושרים יותר, אינטיליגנטיים יותר מעניינים יותר עם זוגיות מספקת יותר וילדים מוצלחים יותר. נכון, בהרבה מקרים המראה שלהם יכול לפתוח להם דלתות (בד"כ הדלתות שלא כדאי להיכנס אליהן) אבל אז הם צריכים להוכיח את עצמם כמו כל אחד. אז נשים "יפות" יזכו יותר לתשומת לב של זרים... בינינו, מי צריך תשומת לב מזרים? אני גם מניחה שלאנשים שהמראה שלהם משחק תפקיד גדול באישיות שלהם קשה יותר להזדקן. (בעיקר בעיקר לנשים, שאידיאולוגיית היופי הפכה את הזיקנה לאויבת ה"יופי") אידיאולוגיית ה"יופי" היא זו שעושה את הקישור בין "יופי" לבין כל התכונות שמניתי. יופי בסופו של דבר הוא רק יופי. מה שאידיאולוגיית ה"יופי" לא מספרת לנו זה שקיימים מגוון ענקי ואינסופי של צורות יופי, היא גורמת לנו לא לראות אותם, להיות עיוורים לקיומם. ושיופי מורכב מהרבה מאוד רבדים מלבד הרובד הויזואלי. ושכמובן- אנשים עם פרצוף שקרוב לאידיאל יכולים להפוך למכוערים מאוד לאחר שמכירים אותם ואנשים שפחות קרובים לאידיאל יכולים להפוך להכי יפים בעולם (מנסיון רב ביותר) לאחר שמכירים אותם!!! (זה מה שקורה באהבה שהיא היופי האולטימטיבי ולא כל החרא שמנסים למכור לנו)
לא נותנים אמון באנשים "יפים". יש שמקנאים בהם, שונאים אותם וכמובן אלו שמנצלים אותם. אני מניחה שאנו נוטים לחבב ולתת אמון באלו שיותר דומים לנו (וגם להימשך אליהם). אנשים "יפים" לא בריאים יותר, חיים יותר, מאושרים יותר, אינטיליגנטיים יותר מעניינים יותר עם זוגיות מספקת יותר וילדים מוצלחים יותר. נכון, בהרבה מקרים המראה שלהם יכול לפתוח להם דלתות (בד"כ הדלתות שלא כדאי להיכנס אליהן) אבל אז הם צריכים להוכיח את עצמם כמו כל אחד. אז נשים "יפות" יזכו יותר לתשומת לב של זרים... בינינו, מי צריך תשומת לב מזרים? אני גם מניחה שלאנשים שהמראה שלהם משחק תפקיד גדול באישיות שלהם קשה יותר להזדקן. (בעיקר בעיקר לנשים, שאידיאולוגיית היופי הפכה את הזיקנה לאויבת ה"יופי") אידיאולוגיית ה"יופי" היא זו שעושה את הקישור בין "יופי" לבין כל התכונות שמניתי. יופי בסופו של דבר הוא רק יופי. מה שאידיאולוגיית ה"יופי" לא מספרת לנו זה שקיימים מגוון ענקי ואינסופי של צורות יופי, היא גורמת לנו לא לראות אותם, להיות עיוורים לקיומם. ושיופי מורכב מהרבה מאוד רבדים מלבד הרובד הויזואלי. ושכמובן- אנשים עם פרצוף שקרוב לאידיאל יכולים להפוך למכוערים מאוד לאחר שמכירים אותם ואנשים שפחות קרובים לאידיאל יכולים להפוך להכי יפים בעולם (מנסיון רב ביותר) לאחר שמכירים אותם!!! (זה מה שקורה באהבה שהיא היופי האולטימטיבי ולא כל החרא שמנסים למכור לנו)
מחית תפוחים
New member
מאיפה צומח אידיאל היופי?../images/Emo132.gif
מתוך הספר "מיתוס היופי" של נעמי וולף. ממליצה בחום לקרוא: "לנשים רבות יש כיום יותר כסף וכוח ומרחב פעולה והכרה משפטית רבים משהיו לנו אי פעם. אולם אם נשאל את עצמנו איך אנחנו מרגישות עם עצמנו פיזית, ייתכן שבהשוואה לסבתות הלא משוחררות שלנו, מצבנו גרוע בהרבה. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים בעקביות, כי לרוב הנשים במערב, לנשים עובדות, מצליחות, נאות ובעלות שליטה עצמית יש "חיים נסתרים" המרעילים את חירותנו. זהו עורק אפל של שנאה עצמית, אובססיות גופניות, פחד מהזדקנות וחרדה מאבדן שליטה, הניזון מתפישות שונות הקשורות ליופי" "העובדה שכ"כ הרבה נשים בעלות פוטנציאל של עצמה וכוח מרגישות כך, אינה מקרית. אנו נתונות בעיצומה של תגובת נגד אלימה לפמיניזם, המשתמשת בדימויים של יופי נשי כנשק פוליטי נגד התקדמות נשים: זהו מיתוס היופי. מדובר בגרסה מודרנית להתניה חברתית הפועלת מאז ימי המהפכה התעשייתית. בה בשעה שהנשים השתחררו מ"המסתורין הנשי" שתועל לטיפוח משק הבית, וממיתוס עקרת הבית אשת החיל, השתלט מיתוס היופי על מקומו, כשהו הולך ומתפשט ככל שזה הולך ודועך, כדי לתפוש את תפקידו כאמצעי פיקוח חברתי. תגובת הנגד אלימה כ"כ מכיוון שאידיאולוגיית היופי היא היחידה שנותרה מבין האידיאולוגיות הנשיות הישנות, אשר עדיין מסוגלת לשלוט באותן נשים, שהגל השני של הפמיניזם כמעט והפכן לבלתי ניתנות לשליטה"... ...ברגע שהפמיניזם צייד אותנו בחוקים נגד אפלייה תעסוקתית על רקע מין, הופיעו בארה"ב ובבריטניה תקדימים שנתנו הכשר משפטי לאפליה תעסוקתית על רקע מראה חיצוני של נשים. הדת הפטריאכלית שקעה, אך צצו דוגמות חדשות, הקשורות לגיל ולמשקל, אשר משתמשות בכמה מהשיטות הבעייתיות של כתות ופלגים עתיקים כדי לתפוס את מקום הטקסים המסורתיים"... "כהרף עין הפכו תעשיות הדיאטה וטיפוח העור למפקחים החדשים על מרחב החשיבה הנשי, ועקב לחצן החליפה הדוגמנית הכחושה והצעירה את עקרת הבית המאושרת כסוכנת של נשיות מוצלחת. המהפכה המינית עודדה את גילוי המיניות הנשית, אולם "פורנוגרפיית היופי" - שבפעם הראשונה בהיסטוריה של נשים יצרה באופן מלאכותי קשר ישיר ומפורש בין "יופי" ממוסחר למיניות - פלשה לתרבות הפופולרית, וערערה את הכרתן החדשה והפגיעה של נשים בערך מיניותן. זכויות השליטה על הרבייה העניקו לנשים מערביות ריבונות על גופנו, אלא שמשקל הדוגמניות צלל ב-23 אחוז מתחת למשקלן של נשים מהשורה, שיעור הפרעות האכילה גדל בעשרות מונים, וטופחה נוירוזת המונים שהשתמשה באוכל ובמשקל כדי לגזול מנשים תחושת ריבונות זו. נשים התעקשו על פוליטיזציה של הבריאות, אולם עד מהרה התפתחו טכנולוגיות חדשות של ניתוחים "קוסמטיים" חודרניים, ואולי גם קטלניים, במטרה להפעיל שיטות ישנות של פיקוח רפואי על נשים". "לב ליבו של המיתוס (מיתוס היופי, מ.ת.) והסיבה לכך שהיה יעיל כ"כ בבלימת הפמיניזם- הוא הפלגנות שלו. את הפלגנות הזו ניתן לראות ולשמוע בכל מקום: "אל תשנאי אותי בגלל שאני יפה (לוריאל). "אני כ"כ שונאת את מדריכת ההתעמלות האירובית שלי - שנאה היא ודאי מוטיבציה טובה". "נשאר רק לשנוא אותה. יש לה הכל". "נשים שנראות יפות גם כשהן קמות מהמיטה ממש מעצבנות אותי". "את לא שונאת נשים שמסוגלות לאכול כך?" "כשאני רואה עור נטול נקבוביות בא לי להקיא". "גבוהה, בלונדינית - למי לא בא להרוג אותה?" היריבות, צרות העין והעוינות שמעורר בנו מיתוס היופי הן עמוקות ביותר. אחיות בד"כ זוכרות את הצער שליווה את הכתרת אחת מהן כ"אחות היפה". לאמהות קשה לא אחת להסתגל לעובדה שבנותיהן עולות ופורחות". קנאה בין חברות טובות היא עובדה אכזרית באהבת נשים. אפילו נשים שקשורות בקשר אהבה זוגי מדברות על תחרות יופי. בעבור נשים, הדיבור על יופי מכאיב מכיוון שתחת שרביטו של המיתוס גוף של אישה אחת משמש אמצעי לפגיעה באישה אחרת.... "ההשוואה הבלתי פוסקת, שבה ערכה של אישה אחת עולה ויורד בהתאם לנוכחותה של אישה אחרת, מפרידה בין נשים ומאפשרת למשול בהן. היא מאלצת נשים לבקר בחריפות את ה"בחירות" שנשים אחרות עושות באשר למראה שלהן. אבל הכלכלה הזו, שמשסה נשים זו בזו, אינה מחויבת המציאות." "
מתוך הספר "מיתוס היופי" של נעמי וולף. ממליצה בחום לקרוא: "לנשים רבות יש כיום יותר כסף וכוח ומרחב פעולה והכרה משפטית רבים משהיו לנו אי פעם. אולם אם נשאל את עצמנו איך אנחנו מרגישות עם עצמנו פיזית, ייתכן שבהשוואה לסבתות הלא משוחררות שלנו, מצבנו גרוע בהרבה. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים בעקביות, כי לרוב הנשים במערב, לנשים עובדות, מצליחות, נאות ובעלות שליטה עצמית יש "חיים נסתרים" המרעילים את חירותנו. זהו עורק אפל של שנאה עצמית, אובססיות גופניות, פחד מהזדקנות וחרדה מאבדן שליטה, הניזון מתפישות שונות הקשורות ליופי" "העובדה שכ"כ הרבה נשים בעלות פוטנציאל של עצמה וכוח מרגישות כך, אינה מקרית. אנו נתונות בעיצומה של תגובת נגד אלימה לפמיניזם, המשתמשת בדימויים של יופי נשי כנשק פוליטי נגד התקדמות נשים: זהו מיתוס היופי. מדובר בגרסה מודרנית להתניה חברתית הפועלת מאז ימי המהפכה התעשייתית. בה בשעה שהנשים השתחררו מ"המסתורין הנשי" שתועל לטיפוח משק הבית, וממיתוס עקרת הבית אשת החיל, השתלט מיתוס היופי על מקומו, כשהו הולך ומתפשט ככל שזה הולך ודועך, כדי לתפוש את תפקידו כאמצעי פיקוח חברתי. תגובת הנגד אלימה כ"כ מכיוון שאידיאולוגיית היופי היא היחידה שנותרה מבין האידיאולוגיות הנשיות הישנות, אשר עדיין מסוגלת לשלוט באותן נשים, שהגל השני של הפמיניזם כמעט והפכן לבלתי ניתנות לשליטה"... ...ברגע שהפמיניזם צייד אותנו בחוקים נגד אפלייה תעסוקתית על רקע מין, הופיעו בארה"ב ובבריטניה תקדימים שנתנו הכשר משפטי לאפליה תעסוקתית על רקע מראה חיצוני של נשים. הדת הפטריאכלית שקעה, אך צצו דוגמות חדשות, הקשורות לגיל ולמשקל, אשר משתמשות בכמה מהשיטות הבעייתיות של כתות ופלגים עתיקים כדי לתפוס את מקום הטקסים המסורתיים"... "כהרף עין הפכו תעשיות הדיאטה וטיפוח העור למפקחים החדשים על מרחב החשיבה הנשי, ועקב לחצן החליפה הדוגמנית הכחושה והצעירה את עקרת הבית המאושרת כסוכנת של נשיות מוצלחת. המהפכה המינית עודדה את גילוי המיניות הנשית, אולם "פורנוגרפיית היופי" - שבפעם הראשונה בהיסטוריה של נשים יצרה באופן מלאכותי קשר ישיר ומפורש בין "יופי" ממוסחר למיניות - פלשה לתרבות הפופולרית, וערערה את הכרתן החדשה והפגיעה של נשים בערך מיניותן. זכויות השליטה על הרבייה העניקו לנשים מערביות ריבונות על גופנו, אלא שמשקל הדוגמניות צלל ב-23 אחוז מתחת למשקלן של נשים מהשורה, שיעור הפרעות האכילה גדל בעשרות מונים, וטופחה נוירוזת המונים שהשתמשה באוכל ובמשקל כדי לגזול מנשים תחושת ריבונות זו. נשים התעקשו על פוליטיזציה של הבריאות, אולם עד מהרה התפתחו טכנולוגיות חדשות של ניתוחים "קוסמטיים" חודרניים, ואולי גם קטלניים, במטרה להפעיל שיטות ישנות של פיקוח רפואי על נשים". "לב ליבו של המיתוס (מיתוס היופי, מ.ת.) והסיבה לכך שהיה יעיל כ"כ בבלימת הפמיניזם- הוא הפלגנות שלו. את הפלגנות הזו ניתן לראות ולשמוע בכל מקום: "אל תשנאי אותי בגלל שאני יפה (לוריאל). "אני כ"כ שונאת את מדריכת ההתעמלות האירובית שלי - שנאה היא ודאי מוטיבציה טובה". "נשאר רק לשנוא אותה. יש לה הכל". "נשים שנראות יפות גם כשהן קמות מהמיטה ממש מעצבנות אותי". "את לא שונאת נשים שמסוגלות לאכול כך?" "כשאני רואה עור נטול נקבוביות בא לי להקיא". "גבוהה, בלונדינית - למי לא בא להרוג אותה?" היריבות, צרות העין והעוינות שמעורר בנו מיתוס היופי הן עמוקות ביותר. אחיות בד"כ זוכרות את הצער שליווה את הכתרת אחת מהן כ"אחות היפה". לאמהות קשה לא אחת להסתגל לעובדה שבנותיהן עולות ופורחות". קנאה בין חברות טובות היא עובדה אכזרית באהבת נשים. אפילו נשים שקשורות בקשר אהבה זוגי מדברות על תחרות יופי. בעבור נשים, הדיבור על יופי מכאיב מכיוון שתחת שרביטו של המיתוס גוף של אישה אחת משמש אמצעי לפגיעה באישה אחרת.... "ההשוואה הבלתי פוסקת, שבה ערכה של אישה אחת עולה ויורד בהתאם לנוכחותה של אישה אחרת, מפרידה בין נשים ומאפשרת למשול בהן. היא מאלצת נשים לבקר בחריפות את ה"בחירות" שנשים אחרות עושות באשר למראה שלהן. אבל הכלכלה הזו, שמשסה נשים זו בזו, אינה מחויבת המציאות." "
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.