לוותר או לתת צ'אנס?
שלום,
קוראת סמויה בפורום מזה זמן רב, והנה הגיע תורי להיעזר ב"חכמת ההמונים"
אני באמצע שנות ה-30 לחיי, רווקה.
לא מזמן הכרתי דרך חברים גבר גרוש + ילדה. שומר מסורת (לא דתי בהגדרה אבל שומר שבת וכשרות). אני חילונית גמורה.
הקשר בינינו התחיל כאשר הוא נזקק לעזרה בתחום בו אני עוסקת, פנה אליי ומפה לשם התחלנו בקשר.
מהתחלה טרחתי להבהיר לו שאני מחפשת קשר רציני בלבד, והוא טען שגם הוא ושאינו טיפוס של סטוצים וכו'.
הקשר מאוד טרי (בקושי חודש), אנחנו בעיקר מתכתבים בוואטסאפ (הרבה) ונפגשנו 4 פעמים.
העניין הוא שבניגוד לקשרים קודמים שחוויתי, כאן אני לא מצליחה ממש לקלוט מה כוונותיו בקשר אליי ולקשר הטרי.
כפי שציינתי, אנחנו מתכתבים לא מעט בוואטסאפ במהלך היום, אך בקושי מדברים בטלפון (בממוצע פעם ב3 ימים). לטענתו יותר קל לו להתכתב ובשיחות טלפון מרגיש לפעמים שנתקע ולא זורם.
כמו כן אני מרגישה שהוא לא מציע ככ להיפגש, כלומר אם אני מציעה אז הוא זורם וקובעים אבל די נדיר שהוא מציע. חוץ מזה כשהוא כבר חותר למפגש, אז הכיוון הוא יותר ערב שקט בבית שלי או שלו. כשאני מציעה שבמקום זה נצא לאנשהו הוא מסכים ואנחנו יוצאים ונהנים אבל לרוב לא קורה שהוא זה שמציע בילוי בחוץ.
מצד שני בשיחות הוואטסאפ וגם כשסוף סוף מדברים בטלפון הוא שואל לשלומי ומתעניין בי מאוד. גם בפעמים שנפגשנו היה מאוד נעים, כיף ואינטימי.
עניין הדת עלה גם כן, עוד בפגישה הראשונה. הוא אומנם לא דתי בהגדרה (לא חובש כיפה למשל) אבל עניין שמירת השבת חשוב לו, כמו גם נושא הכשרות והפרדת כלים. הוא ביקש ממני לחשוב היטב אם אני מוכנה לחיות עם זה, כי אני כאמור חילונית מבטן ומלידה וכל העולם הזה זר לי. יצא לנו להעביר שבת יחד ואני חיבת להודות שהחוויה הייתה מאוד מיוחדת עבורי, מה גם שזה גרם לנו להתקרב יותר ולהכיר (ככה זה כשמתנתקים מהעולם למשך 24 שעות
).
יחד עם זאת, יש לי כל הזמן תחושה שהוא רואה אותי כאפיזודה זמנית בחייו, ולא כפוטנציאל לקשר רציני, וזה בא לידי ביטוי בדברים שפירטתי קודם.
אני רוצה להעות בפניו את הענין הזה אבל לא ככ יודעת איך לעשות זאת באופן שלא יתפרש כתוקפנות או תובענות יתר כלפיו, בהתחשב בכך שאנחנו מכירים בקושי חודש.. אבל שיהיה ברור מספיק .
אשמח לעצותיכם הטובות
שלום,
קוראת סמויה בפורום מזה זמן רב, והנה הגיע תורי להיעזר ב"חכמת ההמונים"
אני באמצע שנות ה-30 לחיי, רווקה.
לא מזמן הכרתי דרך חברים גבר גרוש + ילדה. שומר מסורת (לא דתי בהגדרה אבל שומר שבת וכשרות). אני חילונית גמורה.
הקשר בינינו התחיל כאשר הוא נזקק לעזרה בתחום בו אני עוסקת, פנה אליי ומפה לשם התחלנו בקשר.
מהתחלה טרחתי להבהיר לו שאני מחפשת קשר רציני בלבד, והוא טען שגם הוא ושאינו טיפוס של סטוצים וכו'.
הקשר מאוד טרי (בקושי חודש), אנחנו בעיקר מתכתבים בוואטסאפ (הרבה) ונפגשנו 4 פעמים.
העניין הוא שבניגוד לקשרים קודמים שחוויתי, כאן אני לא מצליחה ממש לקלוט מה כוונותיו בקשר אליי ולקשר הטרי.
כפי שציינתי, אנחנו מתכתבים לא מעט בוואטסאפ במהלך היום, אך בקושי מדברים בטלפון (בממוצע פעם ב3 ימים). לטענתו יותר קל לו להתכתב ובשיחות טלפון מרגיש לפעמים שנתקע ולא זורם.
כמו כן אני מרגישה שהוא לא מציע ככ להיפגש, כלומר אם אני מציעה אז הוא זורם וקובעים אבל די נדיר שהוא מציע. חוץ מזה כשהוא כבר חותר למפגש, אז הכיוון הוא יותר ערב שקט בבית שלי או שלו. כשאני מציעה שבמקום זה נצא לאנשהו הוא מסכים ואנחנו יוצאים ונהנים אבל לרוב לא קורה שהוא זה שמציע בילוי בחוץ.
מצד שני בשיחות הוואטסאפ וגם כשסוף סוף מדברים בטלפון הוא שואל לשלומי ומתעניין בי מאוד. גם בפעמים שנפגשנו היה מאוד נעים, כיף ואינטימי.
עניין הדת עלה גם כן, עוד בפגישה הראשונה. הוא אומנם לא דתי בהגדרה (לא חובש כיפה למשל) אבל עניין שמירת השבת חשוב לו, כמו גם נושא הכשרות והפרדת כלים. הוא ביקש ממני לחשוב היטב אם אני מוכנה לחיות עם זה, כי אני כאמור חילונית מבטן ומלידה וכל העולם הזה זר לי. יצא לנו להעביר שבת יחד ואני חיבת להודות שהחוויה הייתה מאוד מיוחדת עבורי, מה גם שזה גרם לנו להתקרב יותר ולהכיר (ככה זה כשמתנתקים מהעולם למשך 24 שעות
).יחד עם זאת, יש לי כל הזמן תחושה שהוא רואה אותי כאפיזודה זמנית בחייו, ולא כפוטנציאל לקשר רציני, וזה בא לידי ביטוי בדברים שפירטתי קודם.
אני רוצה להעות בפניו את הענין הזה אבל לא ככ יודעת איך לעשות זאת באופן שלא יתפרש כתוקפנות או תובענות יתר כלפיו, בהתחשב בכך שאנחנו מכירים בקושי חודש.. אבל שיהיה ברור מספיק .
אשמח לעצותיכם הטובות
