לוותר או להלחם?

[שומבללה]

לוותר או להלחם?

אחרי שנאמרו כל המילים, אחרי שחשבתי שאני בנקודת האל חזור, אחרי שהתגברתי, אחרי שנשבעתי לעצמי שלא טוב לי שם ואני לא חוזרת! וכמובן... הכאב שכרוך בהכל. אחרי כל זה...לא מצליחה לשחרר באמת. "אני שנשבעתי לשמור לי אמונים, איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים? על הפנים..."

 

[סקאלי7]

השחרור מגיע עם הזמן...../images/Emo201.gif

לא מכירה את הסיפור כמובן, כמה זמן אתן ביחד,מה קורה בצד השני, האם יש על מה להילחם..... יכול להיות שאת רגילה אליה ולכן השחרור קשה יותר.... בסופו של דבר- רק לך התשובות. מחבקת אותך

בוקר טוב

סקאלי

 

[פאמקי]

אילו...

הייתי במקומך (ואני לא) הייתי שואלת את עצמי "אם אחזור, הדברים יהיו אחרת?" אם התשובה לכך הייתה חיובית ומבוססת, הייתי מנסה שוב. בהצלחה יקרה.

 

[מתחילה מחדש 33]

שומבללה היקרה

גם אני מרגישה שהכל נאמר,שזה נגמר,שהתגברתי.נכון שיש את הנפילות לפעמים כי בכל זאת את אוהבת את האדם וקיים הגעגוע לביחד(לזוגיות בכלל) אך תמיד אני חושבת על כך שאם באמת היה טוב ובאמת מתאים,עדיין היינו יחד. עד היום היא עושה מה שיכולה כדי להשאר בתודעתי, מפלרטטת (למרות שיש לה מישהי.לא אהבה גדולה אך עדיין),מתקרבת ונסוגה.בעבר הייתי מתערערת אך המסקנה הסופית היא שזוגיות איתה לא מספיק טובה.שמגיע יותר.הרבה יותר.כך אולי גם לך. את לא שם כי כנראה,כפי שנשבעת לעצמך,לא היה לך טוב שם,או טוב מספיק.ויכול להיות הרבה יותר טוב.אז למה להלחם? האם נפרדתן בגלל סיבה חיצונית? אני לא יודעת מה היו הנסיבות אך משתמע כי הפרידה הגיעה מכן. לי אישית נמאס להתמכר לכאב ולסבל ושלא יהיה ספק-הם ממכרים.הרחמים העצמאיים,הכעסים העצומים,תחושת הלבד.בקיצור-תקופת אבל.לגיטימי.איבדנו חלק חשוב בחיינו.במקרה שלי,בד"כ מדובר ב"שבעה" אך זה באמת אינדבידואלי.יש כאלה שימים,יש חודשים.השאלה עד כמה את נותנת ל"רציו" לקחת חלק בתהליך. יש לנו נטיה להשאר עם המוכר והרבה פעמים מדובר ביצר הרס עצמי,אפילו אם במידה קטנה במיוחד( כדי שלא תצא פה "אובר" דרמטיזציה...) אני יכולה לומר שמבחינתי קיים הספק האם אמצא מישהי שבמעלותיה תהיה לפחות כמו האקסית וזה כל כך לא נכון לעשות.כל אחת בפני עצמה.ובכלל הבחירה תהיה על פי הרצוי ולא המצוי(לפחות במקרה שלי והייתי שמחה לחשוב שכך הדבר אצל כולם). אני מאמינה בזה שבפנים,אם אנחנו באמת לוקחות את הזמן לעצמנו,חושבות,מעמיקות,כנות עם עצמנו,אנחנו יודעות בדיוקקקק מה טוב לנו ומה עלינו לעשות ואנחנו מספיק חכמות להלחם(יש לי בעיה עם המילה הזאת) אך ורק על הדברים החשובים באמת(הרי יש מספיק מלחמות בחיינו גם כך). אני גם לא בטוחה שהמילה "ויתור" מתאימה.אולי "השלמה"? סתם...סמנטיקה... אז את לא באמת מצליחה לשחרר? קחי קצת את הזמן ואל תשקעי בזכרונות עבר והכי חשוב-תמשיכי הלאה. העתיד הוא ורוד. אני מאחלת לך להתמקד ולרגע לא לשכוח שאת במקום הראשון ושאת תעשי רק מה שטוב לך.לך! וזה באמת לא משנה מה אני או כל אחת אחרת תאמר כי הדברים נאמרים על סמך נסיוננו בלי קשר לסיפורך האישי. תהיי שם בשביל עצמך. הרבה אהבה !

 

[חיפושית78]

ברוכה השבה..../images/Emo8.gif

 

[מתחילה מחדש 33]

תודה! תמיד משקיפה....../images/Emo8.gif

 

[שומבללה]

רציתי להגיד פשוט

תודה. על תגובתך החכמה והמאירה. בקשר ל "להלחם" זה בהחלט מושג בעייתי הרי אם משהו כל כך טוב מדוע להלחם עליו הוא פשוט צריך להיות שם. ויותר מזה מסכימה עם ההגדרה - השלמה במקום ה"ויתור" . תודה על הדיוק וחדות המילים. נראה לי שאני בדרך לעשות מה שטוב לי המשך חג שמח לכולן באשר תהיו - תודה על כל התגובות.

 

[מתחילה מחדש 33]

אני בטוחה שאת בדרך.מה שמגיע לך מגיע! תודה על התגובה המשמחת על הבוקר.זה +הגשם....יופי של יום לכולנו!

 

[חיפושית78]

לוותר..

אם הגעת לנקודת אל חזור - זה אומר שניסית הכל... לא טוב לך שם ונשבעת שלא תחזרי... נשמע כאילו כבר יש לך את כל התשובות, את רק לא יודעת איך לשחרר באמת.. אז תשחררי בכוח! יש דברים שלעולם לא ישתנו.. בהצלחה.