להתקשר או לא?
ביום ראשון,אחר הצהריים, הייתי עם אחותי לבד בבית. פתאום דפק על הדלת שליח פרחים. התלהבתי והעזתי לחשוב שהפרחים בשבילי... ואממ בסוף הם היו בשביל השכנה, הוא ביקש ממני למסור אותם לשכנה {פרחים משגעים אגב, בהתחלה חשבתי לשמור אותם בשבילי..אחותי ריסנה אותי}. עם אותו שליח {משגע במיוחד} התחלתי לדבר. גיליתי שהוא אוטוטו בן 23, אחרי הצבא, שיש לו קשר עם מישהי-משהו לא רציני {לפחות הוא כנה}. גם הוא התעניין מה אני עושה בחיי והאם יש מישהו בימים אלו שאמור לשלוח לי פרחים.. והשיחה זרמה. דיברתי איתו כמעט חצי שעה. בעוד אחותי כל 4 דקות נכנסה למטבח בסקרנות יתר. בסופו של דבר הוא התעקש לקבל את הטלפון שלי, סירבתי ולקחתי את מספר הפלאפון שלו. עכשיו אני מהרהרת אם להתקשר אליו או לא. מצד אחד, אני עדיין תקועה אל האחד הקודם. ואני יודעת שאין שום סיכוי בעולם שעכשיו אני יכולה לפתח קשר נורמלי. אני עדיין רוב היום מדוכאת. מצב רוחי קשור לשעה שבו מישהו תופס אותי. עדיין לא חזרתי אפילו לעבודה. אני רוב היום לבד עם המחשבות שלי. אפילו שאני מסתכלת במראה.. זה משפיע עליי, אני נראית נורא. אני לא מסוגלת אפילו לחייך-ניסיתי. מצד שני, עם הקודם היה לי עוד קטע רע {התקשרתי אליו כדי לבקש קצת תמיכה.. הוא דיי דחה אותי}. ואני חושבת שבאזשהו מקום זה יכול קצת לעודד אותי. זה יכול גם קצת לתרום לאגו שלי. קצת. אבל אני לא רוצה שוב להיפגע. אני גם יודעת שאם אני אתקשר אליו ונצא אני לא אהיה כיפית. יותר מדי מחשבות תקועות לי בראש. ולמרות כל זה.. בא לי להתקשר אליו. הוא אמר שהוא בטוח שאני לא אתקשר.. ואני הבטחתי. אוקיי תגידי לי מה לעשות. אתם תגידי-אני אעשה. על אחריותכם!
ביום ראשון,אחר הצהריים, הייתי עם אחותי לבד בבית. פתאום דפק על הדלת שליח פרחים. התלהבתי והעזתי לחשוב שהפרחים בשבילי... ואממ בסוף הם היו בשביל השכנה, הוא ביקש ממני למסור אותם לשכנה {פרחים משגעים אגב, בהתחלה חשבתי לשמור אותם בשבילי..אחותי ריסנה אותי}. עם אותו שליח {משגע במיוחד} התחלתי לדבר. גיליתי שהוא אוטוטו בן 23, אחרי הצבא, שיש לו קשר עם מישהי-משהו לא רציני {לפחות הוא כנה}. גם הוא התעניין מה אני עושה בחיי והאם יש מישהו בימים אלו שאמור לשלוח לי פרחים.. והשיחה זרמה. דיברתי איתו כמעט חצי שעה. בעוד אחותי כל 4 דקות נכנסה למטבח בסקרנות יתר. בסופו של דבר הוא התעקש לקבל את הטלפון שלי, סירבתי ולקחתי את מספר הפלאפון שלו. עכשיו אני מהרהרת אם להתקשר אליו או לא. מצד אחד, אני עדיין תקועה אל האחד הקודם. ואני יודעת שאין שום סיכוי בעולם שעכשיו אני יכולה לפתח קשר נורמלי. אני עדיין רוב היום מדוכאת. מצב רוחי קשור לשעה שבו מישהו תופס אותי. עדיין לא חזרתי אפילו לעבודה. אני רוב היום לבד עם המחשבות שלי. אפילו שאני מסתכלת במראה.. זה משפיע עליי, אני נראית נורא. אני לא מסוגלת אפילו לחייך-ניסיתי. מצד שני, עם הקודם היה לי עוד קטע רע {התקשרתי אליו כדי לבקש קצת תמיכה.. הוא דיי דחה אותי}. ואני חושבת שבאזשהו מקום זה יכול קצת לעודד אותי. זה יכול גם קצת לתרום לאגו שלי. קצת. אבל אני לא רוצה שוב להיפגע. אני גם יודעת שאם אני אתקשר אליו ונצא אני לא אהיה כיפית. יותר מדי מחשבות תקועות לי בראש. ולמרות כל זה.. בא לי להתקשר אליו. הוא אמר שהוא בטוח שאני לא אתקשר.. ואני הבטחתי. אוקיי תגידי לי מה לעשות. אתם תגידי-אני אעשה. על אחריותכם!