להתקרב אל הכאב
היום הייתי אצל הפסיכולוגית שלי, ודיברתי ככה לא ממש מסודר ואיכשהו הגעתי לספר שקראתי ואיכשהו הגענו אל נושא מסויים וסיפרתי עליו,ואז פתאום הרגשתי את הכאב הזה. הכאב שלא הרגשתי הרבה זמן,שלא נתתי לעצמי להרגיש. ואמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה. כי פגשתי שם משהו שהעדפתי לשכוח, רגשות שאני מתביישת בהם. סיטואציות מהעבר שאני מרגישה שמשפילות אותי. וזה היה מוזר כי אני זוכרת דברים,אני זוכרת סיטואציות גם מתקופות גרועות שלי,אני אפילו משתדלת להיזכר לפעמים כדי להתגבר על זה. והבנתי שמה שקורה תמיד זה שאני זוכרת,אבל לא מרגישה מה אני זוכרת. לא זוכרת את הרגש. אני לא מצליחה לשחזר את הרגש סתם כך,רק את המאורעות החיצוניים. והפעם נגעתי שם,ומיד נסוגתי. לא יכולתי,לא הייתי מסוגלת. היתה בי התנגדות כזו. לא רציתי לזכור ולהרגיש את זה,וגם ממש לא רציתי שהיא תדע. ואמרתי לה את זה ועכשו אני מנסה קצת לשחזר מה שהיה בפגישה. ואני לא ממש מצליחה. ואותה אני אראה רק בעוד כמעט שבועיים כי היא נוסעת. לפני שיצאתי ממנה הרגשתי רע ואפילו הצטערתי שהגענו לנושא הזה. ועכשו אני מרגישה טוב יותר. אמנם נגעתי שם ונסוגתי,אבל משהו טוב יותר עכשו.
היום הייתי אצל הפסיכולוגית שלי, ודיברתי ככה לא ממש מסודר ואיכשהו הגעתי לספר שקראתי ואיכשהו הגענו אל נושא מסויים וסיפרתי עליו,ואז פתאום הרגשתי את הכאב הזה. הכאב שלא הרגשתי הרבה זמן,שלא נתתי לעצמי להרגיש. ואמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה. כי פגשתי שם משהו שהעדפתי לשכוח, רגשות שאני מתביישת בהם. סיטואציות מהעבר שאני מרגישה שמשפילות אותי. וזה היה מוזר כי אני זוכרת דברים,אני זוכרת סיטואציות גם מתקופות גרועות שלי,אני אפילו משתדלת להיזכר לפעמים כדי להתגבר על זה. והבנתי שמה שקורה תמיד זה שאני זוכרת,אבל לא מרגישה מה אני זוכרת. לא זוכרת את הרגש. אני לא מצליחה לשחזר את הרגש סתם כך,רק את המאורעות החיצוניים. והפעם נגעתי שם,ומיד נסוגתי. לא יכולתי,לא הייתי מסוגלת. היתה בי התנגדות כזו. לא רציתי לזכור ולהרגיש את זה,וגם ממש לא רציתי שהיא תדע. ואמרתי לה את זה ועכשו אני מנסה קצת לשחזר מה שהיה בפגישה. ואני לא ממש מצליחה. ואותה אני אראה רק בעוד כמעט שבועיים כי היא נוסעת. לפני שיצאתי ממנה הרגשתי רע ואפילו הצטערתי שהגענו לנושא הזה. ועכשו אני מרגישה טוב יותר. אמנם נגעתי שם ונסוגתי,אבל משהו טוב יותר עכשו.
