להתנתק...

[r e d head]

להתנתק...

קראתי בפורום שכן וזה דיבר אלי רציתי לשתף אתכם

 

[*יערית]

כן.....זה מחייב

התנתקות טוטאלית בכדי שהכאב יעבור... אומנם אנחנו נשארים עם זכרונות ותמונות אך עם זה עוד ניתן להתגבר...להשאר במגע או עם היד על הטלפון אכן לא עוזר כאן! כשהעסק רעוע ומקרתע!

 

[ניצת שושן]

כן ,כדי להפנים ולהמשיך הלאה

צריך להתנתק לפחות לתקופת צינון . אחר כך אין לי בעיה לחזור להיות חברים טובים.

 

[ophra]

אין ספק...

שכדי להמשיך הלאה... אבל באמת להמשיך חייבים ניתוק מוחלט אבל מ-ו-ח-ל-ט. אחרי בערך 9 חודשים של ניתוק כזה, הרמתי לו יום אחד טלפון: - "התקשרתי להכריז על סיום תקופת הנתק המוחלט"...

והוא: - "ישששששששששש!!!.... איך קוראים לו??"

אז הסברתי שלא קוראים לו... ובדיוק נגמר מישהו... ודדוקא ה"היתנקות" מההוא, גרמה לי להבין שאני מסוגלת להרים את הטלפון הזה. אפילו רוצה. זה היה לפני יותר מחצי שנה. מאז נפגשנו אולי פעמיים-שלוש (עצם זה שאני לא זוכרת בדיוק זה כבר אומר משהו... נכון?

) מדי פעם טלפונים בעיקר הוא מתקשר.... ברגעים של חולשה והשתבללות (כמו הימים האלו למשל) אני עדיין צריכה להחזיק חזק ולא להתקשר אז אני מחזיקה...

עפ

 

[רות 2]

ועל דברייך אלו...

כתב עמוס אטינגר שיר.. ביקשה אותי זמן זמו כדי לחשוב זמןכדי להיות עם עצמה זמן כדי להרהר זמן כדי להבין. נתתי לה אותו את כל הזמן שבעולם ופשוט נעלמתי. וכאשר שבה וקראה לי חזרה -רק אמרה הייתי עם עצמי חשבתי לעצמי הרהרתי לעצמי ניסיתי להבין את עצמי ועכשיו אני יכולה לומר לך בבטחון שאני מבינה פחות. הדבר היחידי אוצתו אני באמת מבינה הוא שאיני רוצה זמן ואם אבקש אותו ממך לפעמים אל תתן לי אותו. תן לירק את עצמך,כולך תן לי הזמן היא לנו יחד שבו חלקנו הרהורינו יחד...