להתמקצע- כן או לא?

[fliperit]

להתמקצע- כן או לא?

רוב הרוכבים בפורום הם נוןפרו, ירוקי או נוער... אז האם אתם חושבים על להתמקצע ברכיבה? למה כן? למה לא? האם זה היה שונה פעם? מה השתנה? בקיצור...זה לא שאלון..זה דיון..אז תכתבו מה שעל ליבכם בנושא.

 

[fliperit]

לי אין תוןכניות להתמקצע...

האמת שהיו לי עד לא מזמן (לפני שנה)...אבל מאז קרה הרבה שהוכיח לי לגמרי שאני לא רוצה להישאר בזה בתור מקצוע. קודם כל...נשארתי היחידה כמעט מכל החברות שרכבו איתי שעדיין רוכבת, וזה בהחלט גורע מהכיף. דבר שני, המאמנת שלי עזבה (ולפניה עזב גם הקודם)..ואז הבנתי שכמשהו הופך להיות מקצוע הוא מאבד מהכיף כי "חייבים ללכת לרכב", ולא "רוצים ללכת לרכב". התוכניות שלי הן לעבוד בתחום אחר, ומקסימום להחזיק סוס ולהתחרות בנוןפרו. אחרי הצבא, בזמן הלימודים, נראה לי שלהדריך רכיבה זה עבודה רבה יות מהנה ממלצרות...אבל אין לי כוונות לעבוד בזה לנצח..

 

[סוס של נייר]

בשבילי זאת לא התלבטות

אני כבר לא אהיה מקצועית. אני כבר קשישה מדי

וטוב לי ככה. בשום שלב לא חשבתי שזה יהיה מקצוע עבורי. אני - קודם כל - לא מספיק מוכשרת. אבל יותר מזה, אני חייבת להתעסק עם השכל, אני זקוקה לגירוי אקדמי ולקריירה. עולם הרכיבה לא היה עונה על הצורך הזה.

 

[fliperit]

יש הרבה צמדריכים

שהם לא כ"כ מוכשרים. אז הם לא מתפרנסים ממש מאימון (אולי סוס 1..), אבל בשביל להדריך ולהתפרנס מזה לא צריך להיות שיא הכישרון (במיוחד אם יש עוד מפרנס למשפחה..) על העניין עם השכל אני יכולה להסכים לגמרי...

 

[dixie chick]

אני רציתי

ולו הייתי מתחילה לרכב 10-15 שנה קודם סביר להניח שגם הייתי מצליחה אבל דברים קורים אחרת בחיים ממה שרוצים, וכנראה שאם זה לא קרה זה לא היה הדבר שנכון שיקרה, ניסיתי, התקדמתי, לא היה מספיק טוב וכנראה שיש לי גם מגבלות פיזיות (ונפשיות אבל זה כבר ביני לבין עצמי) שמונעות וימנעו ממני להתמקצע. בכל זאת אוהבת מאוד ולא מתכוונת לוותר על הרכיבה כל עוד ידי מאפשרת

 

[popi199]

זאת המטרה הסופית

מבחינתי. אני מאוד רוצה להתמקצע, לא משנה אם זה יקרה גם בגיל יותר מאוחר... האופי שלי מאוד תחרותי ותובעני, אני לא אוכל להסתפק במשהו כתחביב ואם אני לא רואה אפשרות להתמקצע במשהו ולהיות בו טובה באמת- אפילו אם יש לי כשרון בזה אני אעזוב את זה מיד ולא אבזבז על זה אנרגיה. ובאמת הרבה תחומים שאני יודעת שאני כשרונית בהם נדחקו הצידה וכמעט ואני לא מתעסקת בהם (מלבד ציור שמשמש לי כתרפיה) וכל העולם שלי סובב סביב הסוסים כמקצוע. בתור ילדה רציתי להיות וטרינרית, לא נמשכתי בכלל לסוסים אלא יותר לחיות קטנות (למרות שלמדתי רכיבה כחוג והיה לנו סוס משפחתי בחצר). אבל אחרי שגיליתי שזה כרוך בהרבה שנות לימודים מיד ויתרתי- הקוצים בתחת לא יאפשרו לי אפילו שעה של לשבת וללמוד בתוך כיתה.

 

[סוסים רצים בנשמה]

לא הבנתי

את הכוונה... כלומר מה זה להתמקצע?

 

[חולה על ים]

שתעסקי בזה בעתיד..

כלומר שזה יהיה המקצוע שלך..

 

[סוסים רצים בנשמה]

אני חושבת שכן

אבל אולי בנוסף לקריירה נוספת... אולי באילוף סוסים או אולי פירזות או וטרינריה ובנוסף אני אפתח קריירת רכיבה

 

[jgut]

../images/Emo178.gif לא ממש

גם התחלתי בגיל מאוחר מידי וגם ככה לא יודעת האים הייתי מוצאת איך להתמקצע בזה. הייתי מוכנה לנהל חווה או להיות עובדת חווה כל עוד אני לא אמורה להתפרנס מזה ורק בחצי משרה. להדריך אנשים לא ניראה לי שהיה לי סבלנות. לאמן סוסים לא ניראה לי שיש לי כישרון או אומץ. ולהיות וטרינרית זה לא מציאותי בשבילי כי יש לי קיבה רגישה מידי. הדבר היחידי שהייתי אוהבת לעשות זה לרכב ולטפל בסוסים.

לא הייתי יכולה להתפרנס מזה כי אני מפונקת ורגילה לרמת חיים גבוהה ולא הייתי יכולה לעסוק בזה יותר מחצי משרה בגלל הקטע שהייתי צריכה זמן לעשות דברים שמפעילים את הראש אחרת (לא שבסוסים אין מחשבה, אבל סוג אחר...) לעומת זאת אים לא הייתי צריכה להתפרנס מזה (או בכלל), והייתי יכולה לבחור מה לעשות בזמני הפנוי (שיהיה רב) הייתי מבלה את רובו בחווה בעבודה ורכיבה כדי ללמוד כמה שיותר