"להתמודד"

אטיוד5

Active member
"להתמודד"

מדי פעם צצה פה בפורום המילה הזאת. איך אתה מתמודד עם השכול/ עם הפחד/ עם החמות / עם המצב? תגידו, המילה הזאת לא מעצבנת אתכם? אז איך אתה מתמודד? נו, באמת איך? אני מחטט באף כל היום, זה איך. כאילו, מה כבר אני יכול לעשות? נפל הבן, את האבידה אין להשיב, נוצר חלל שאני לא יכול למלא ואני, מה לעשות, ממשיך לחיות. זה לא שלא קרה כלום. אבל הזמן רק רץ קדימה, אף פעם לא אחורה. לכל היותר אני יכול לנסות לדחוק את המחשבות. וגם זה, בשביל מה? זה ישיב אותו? לא סביר וקביל שאחשוב עליו מדי יום ביומו? אני פוחד משינוי. איך אני מתמודד? רגע, מה ענין הפחד פה? אני חושב ומעריך שאם אני משנה יהיה יותר גרוע, אז אני לא משנה. די פשוט. אז מה זה ה"להתמודד" הזה? הדובר מודע למצב הקשה ותמה כיצד מתמודדים. יייווו, כמה שהוא סופר-רגיש. ואי, ואי, הבן אדם מתמודד. כל הכבוד לו! תגיד, אולי חשבת שכולה הוא חי הלאה? ככה הוא מתמודד. ואם הבן-אדם יברח לטימבוקטו ויכנס שם למנזר בודהיסטי - זה יעזור לו להתמודד? ואם הבן-אדם יחליט שמעתה המציאות היא לא מה שהינה - זה יעזור לו להתמודד? אני לא אומר "להתמודד". אני אומר לחיות, לעשות מה שאפשר לעשות ולהמשיך. להעריך את המצב ולחשוב. לא כאילו שלא קרה כלום. לא להתעלם, לא לברוח, וגם לא להיפך. לקחת סיכון מדי פעם. אבל לא להשתולל. להיות מפוכח, מפוקח. זה הכל. למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים להתמודד?
 
התמודדות

העלית כאן מצבי לחץ שונים ולכן אני מניח שאתה מתכוון להתמודדות בעיקר במצבי לחץ, אחרת ניכנס שוב לדיון סמנטי ולא עיניני. אם כך, הרי שהתמודדות במצבי לחץ, קשורה בנקיטת צעדים כלשהם ופעולות להקלה תוך נסיון להתגבר ולהתחזק. כשמישהו נמצא במצב דחק ולחץ, הוא מאבד במידה כזו או אחרת את שלוותו, את יכולת ההתמודדות שלו ולכן עליו או להתמודד עם המצב בו הוא נתון או שלא להתמודד ואז לשקוע אלי תהומות כגון דיכאון ושאר מרעין בישין. מאחר ולטעמי הדבר היחיד שמעניק תחושת ביטחון הוא קידום היכולת, על האדם לעשות משהו כדי לקדם את תחושת החוֹללוּת שלו והעשייה הזו, תהא אשר תהא, היא דרך ההתמודדות שלו.
 
מה רע במילה?

"בריתה" לא מילה מגעילה???? אני לא סובלת שמזמינים אותי לבריתה. זה ממש עיוות טוטאלי של הרעיון. ומאוד לא פמיניסטי. ו..מגעיל. ומובן שחסר ביסוס בשפה. ולגופו של עניין: התמודדות היא התנהלות נכונה למרות קשיים. פילוסופית- אתה צודק בטיעוניך. אך המילה, ללא ספק, נולדה מתוך צורך! לא כל האנשים, לא בכל עיתוי, יכולים להתגבר בנקל על קשייהם. התמודדות עם שכול? עם זכר השואה? ובכן- אתה בוחר באילו חלופות לשון להשתמש לפי טעמך וצרכיך.
 
ואלו היו

20 שניות על סמנטיקה
 
אני איתך!

המילה "בריתה" היא בהחלט מילה דוחה, מגעילה, מעלה קונטציות שליליות ועוד. היא פשוט המצאה מטומטמת ולא במקומה ואני באופן מוחלט נמנעת מלהשתמש בה.
 
ממממממממ ....להתמודד!

בדר"כ אני משתמשת במילה הזאת כמו שכולם נוטים לעשות! יש לי ליד המחשב מילון כיס קטן (חטיאר) ולא היה לי כוח לרדת לחדר של הבת שלי ולהוציא את מילון אבן שושן..... אז המילה הזאת בכלל לא מופיעה שם...... וזלין כן יש שם,התמודדות לא! לך תבין! בכל אופן נראה לי ששיבשנו למילה הזאת את כוונתה האמיתית.... כי להתמודד נראה לי (לא חותמת על זה) בא מהשורש מ,ד,ד יענו מידה מידות מדידה...למדוד ...וכ"ו להתמודד על משהו זה כמו באולימפיאה מול יריבים או כמו בזירת איגרוף, בכלל בספורט, או על תואר או על כיסא בכנסת, או על תפקיד! ותמיד זה נגד מישהו! מין סוג של תחרות! להתמודד עם המצב באמת, מרגיש כמו להתמודד במלחמה, ולפעמים המלחמה פנימית! אולי בגלל שיש למילה הזו משמעות די שלילית אתה לא כל כך אוהב אותה!
 

אטיוד5

Active member
אין ספק ...

וזלין יותר חשוב מהתמודדות, אין מה לדבר, חחח נכון, אני טיפוס אנטי מלחמתי שכזה. אולי בגלל זה המילה משייפת לי את העצבים. ויש סיבה נוספת. יש לי אלרגיה קטנה לסוציולוגים/פסיכולוגים. אלו הם הראשונים שמשתמשים במילה הזאת. אפילו הבת הצעירה שלי כבר פיתחה אליהם אלרגיה. "למה הם מחטטים לי" היא אומרת. כאילו, איזה מין טיפוס זה שכל מה שבא לו לעשות זה לחטט לך בנשמה? כמו איזה פרוקטולוג לנפש. איכסה. ומה תפקידו? - להציע לך כיצד *להתמודד*. כאילו שעאלק אכפת לו ממך, הוא בכלל לא מכיר אותך. ועוד יש לו חוצפה לשאול ולתחקר ולחטט במסווה של עזרה (העזרה היחידה, לא תמיד, אבל בדרך כלל היא לכיס שלו). ואח"כ באים לשאול אותי איך אני מתמודד. לא יודע איך. אני חי מיום ליום ובוחר בין אפשרויות, ושוקל שיקולים, ועושה את ההחלטות בצורה הכי מושכלת שאני יודע. כשאני במצב נפשי זיפת, נניח, אז ההחלטות האלו תהיינה לא הכי מושכלות. נו, מה לעשות? זה מה יש. ועוד לא דיברתי על אלו ששואלים אותך איך אתה מתמודד רק בשביל למצב את רגישותם-כי-רבה. בעצם, כן דיברתי. אני חוזר על עצמי. זמן טוב להפסיק.
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif כל עוד

לא פיתחת אלרגיה לעצמך - אתה במצב טוב
ועזוב את דעתך וביקורתך על השרינקים למיניהם, כי אתה עצמך ענית תשובה מלאה ומפורטת לשאלה שהעלית: כי כל עוד אתה "...חי מיום ליום ובוחר בין אפשרויות, ושוקל שיקולים, ועושה את ההחלטות בצורה הכי מושכלת שאני יודע", וגם כשאתה "...במצב נפשי זיפת, נניח, אז ההחלטות האלו תהיינה לא הכי מושכלות",,, זה אומר שזו הדרך שלך - להתמודד... שכן אם לא היית עושה כפי שאתה מעיד על עצמך - הרי היתה זו הדרך שלך - להתמוטט...
 
אתה מתמודד כמו כולם

לא מתווכח עם העובדה שאתה לא סובל את המושג התמודדות ויכול גם להבין שהוא מביא לך את החלאסטרה, אבל אתה מתמודד. גם אם הבת שלך ינקה ממך את אותו בוז וגם אם תמשיך לקשקש את אותן שטויות על "... ברוב חוצפתו ... כאילו שעאלק אכפת לו ממך... ", אתה מתמודד כמו כולם. אפילו גרם לא פחות.
 
תגידו,

המילה הזאת לא מעצבנת אתכם? לא למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים להתמודד? להתמודד על תפקיד להתמודד במכרז להתמודד בתחרות כלשהי להתמודד עם קשיים בלתי צפויים להתמודד עם שכן רע להתמודד עם בעל אלים להתמודד עם עוני להתמודד עם שכול להתמודד עם מחלה קשה להתמודד עם נושא לדיון להתמודד בהורדת ידים להתמודד עם סתימת פיות - אטיוד
 
התמודדות

התמודדות היא אחת מאמצעי ההישרדות שלנו בחיים. זאת הדרך שלנו לחיות עם מצבים שלא מוכרים לנו, שחדשים לנו. ושנכפים עלינו בידינו, ועל ידי הסביבה שבה אנו חיים. ההתמודדות עם מצבים יכולה להיות בכמה אופנים: קבלה, שליטה ובריחה. בקבלה אנחנו מעבדים את המידע. בשליטה אנחנו מפחיתים את ההשפעה ומפנים את הכוחות לאפיק אחר ובטוח יותר. ובריחה הרבה פעמים נובעת מחוסר ברירה ודחית ההחלטה.
 

1נעמונת

New member
שעה אחרי

נו, שוב אני מגלה שאני כותבת: סופסוף מישהו מסכים איתי. אם יש בעלי מקצוע שאני כמעט לא יכולה להיות בחברתם ה"מקצועית", אלה פסיכולוגים. מה זאת פיכסולוגיה בכלל? בלבול מוח חסר משמעות וחשיבות!אני חיה את חיי, ונעה איתם תוך הפעלת חשיבה הכרתית (ומודעת) לפחות חלקית. חלקים אחרים, אלה שהפיכסולוגים מטפלים בהם, הם תוצאה של שרידים של אינסטינקטים קדומים ובריאים, או לא, שיש לנו, ושהעולם המודרני נאבק בהם קשות. אטיוד, אני מסכימה עם כל מילה לגבי מה שכתבת על השכול. אנחנו נעים הלאה, תוך הפעלת שיקולים כאלה ואחרים, זהירים יותר או פחות, תלוי איזה אינסטינקט פועל, ומה היכולת שלנו להיות מודעים אליו ולשקול האם הוא נכון. לפעמים אני נעה משעה לשעה, לפעמים היום עובר ואז אני מיום ליום,עכשיו, כמה שעות אחרי טיפול כימו, אני נעה מדלי לדלי... זה אומר שאני מתמודדת?
 
להתמודד זה לחיות ?

אז לפי המסקנה שלך אם לא נטלנו את חיינו בידיינו אז זה אומר שהתמודדנו? האם זה הפרמטר שלך להתמודדות, לקבלת החלטות ברמות כל שהן. אבל מה עם איכות החיים שנפגעה כתוצאה מהמשבר? אי יכול להגיע לתוצאות טובות בעבודה, כמו בעבר? אי יכולת לישון כמו שצריך בלילות, ולהתעורר מסיוטי לילה שטופי זיעה ? שלא לדבר על תגובות גופניות כתוצאה מהמשבר כמו נשירת שיער, מחזור שמאחר או נעלם. ועוד תוצאות שלא בשליטתינו. זה שאנו לא טבענו אלא צפים על פני הגלים זה לא אומר שאנו חיים במלוא מובן המילה. מאוד קל לשפוט אחרים, ולצפות מאחרים שיתנהגו לפי החשיבה שלך אך האם יש לך זכות בכלל לבקר אותם? כל אחד מגיב אחרת למשבר , והשאלה הנשאלת "איך אתה מתמודד"? היא בסך הכל בקשה לשיתוף של מה שעובר על אחרים, לשם השוואה לראות האם האחר, עובר/ "מתמודד" בצורה דומה? ולקבל אולי תמיכה מילה או אפילו כילים להתמודדות טובה יותר. והכי טוב זה סובלנות, וזהו, הערב ערב יום השואה.
 
"אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

כתבת יפה, וניכר שכתבת מתוך המשברים שעברת. זר לא יבין את הסיוטים שאת עוברת, את ההחלטות שאת לוקחת, על מנת לתפקד "נורמלי". ולדעתי את בהחלט "מתמודדת" ועם הרבה.
 

זו נעמה

New member
כשאין

אדם בחדר ה"השתקפויות", גם אין מה שישתקף, נכון אטיוד?!!!! אז תחיה את החיים שלך ותתמודד איתם בעצמך ותן לאחרים לחיות את החיים שלהם, ולהתמודד איתם בדרך שהם בוחרים.
 
למעלה