להתחיל...

[תאשב]

להתחיל...

אני קוראת את מה שאתן כותבות, לאורך זמן.

החלטתי סופית. אני ממנה את כולכן למנטוריות שלי. אין על הנחישות וההישגים שלכן...

למרות הפציעות והקשיים (מחזיקה לכן אצבעות!).

לא יודעת איך עם השנים הפכתי ל"בטטה". הייתי ספורטיבית תמיד ואני ספורטיבית באופיי גם היום. ובכל זאת...אני לא מצליחה לדעת איך להתחיל ויותר מזה, איך להמשיך.

"אני שמה עצמי בידיכן", איך מתחילים? כל דבר. איך מתחילים כדי להמשיך ולהתמיד ולא כדי להפסיק אחרי שבוע...

שבוע טוב לכולן.

 

[גמדים קטנים]

ברוכה הבאה

להתחיל... מה?
איזה ספורט את רוצה לעשות? נוכל לתת הכוונה ספציפית.
השיטות המוכרות שעוזרות להתמדה, הן
1 - תוכנית
2 - קבוצה
3 - מאמן אישי
4 - לכתוב על זה בפורום

 

[susieada]

ל תאשב היקרה – ברוכה הבאה!

כבר התחלת – לקחת את הצעד הראשון וכתבת! העזת, החלטת, הצהרת – וכמו שאנחנו אומרות כאן – "שחור על גפי הפורום" – את הרצון שלך לחזור לספורט, הרצון שלך להתמיד! כל הכבוד!!

איך מצליחים להתמיד? להתחיל להמשיך?
הנוכחות כאן מאוד מעודדת. ברגע שאת משתתפת את האימונים שלך, ההיסוסים, ההצלחות, התסכולים, ברגע שאת תומכת באחרות, את כבר יוצרת התחייבות לעצמך ומקבלת תמיכה מאחרות. את כבר לא לבד.

גם.. תבחרי בתחום ספורט שמדליק ברק התלהבות בעיניים, שמאיר את הלב, שקורץ לך. יתכן שזה תחום ספורט מוכר (במה התעסקת בעבר?) או תחום ספורט חדש...

אז, אני אוהבת ליצור לעצמי טבלת אימונים, שיומיום אני יכולה לסמן V ולדעת שעשיתי מה שקבעתי לעצמי.
בשבילי ה Vים בעצמם הם חיזוק חיובי!

אני בטוחה שתקבלי עוד הצעות ועוד רעיונות!

שוב ברוכה באה!! מחכה לשמוע עוד ממך.
סוזי

 

[דורה בורה]

תתחילי ממקום נוח כיף ומוכר

אם יש לך חברה שהולכת לכי איתה ומדי פעם רוצי, אם יש לך מכון כושר ליד הבית/ עבודה תנסי אותו, אם אהבת לשחות תתחילי משם. בקיצור לא להשתגע אלא דווקא להתחיל במשהו שתוכלי להתמיד איתו. זו דעתי בכל אופן כדי לא להתייאש ולא להישבר ולא להיפצע.

 

[עוד נועה]

ברוכה הבאה

תעשי מה שעושה לך טוב

כי זו הדרך היחידה להתמיד. אם סובלים, לא מתמידים...
וגם, כמובן, כתיבה בפורום היא סגולה להתמדה....

 

[תאשב]

להתחיל...

תודה לכולכן.

אתן מקסימות בדיוק כפי שהתרשמתי.

אין כמוכן, לגרום לי להאמין שאולי אוכל בסוף..

יצאתי היום להליכה בקור. היה כיף. רק שאצליח להתמיד...זאת הבעיה בעצם...הרגע שלפני היציאה.

מה הייתי רוצה?
הייתי רוצה בסופו של דבר לרוץ יותר מאשר ללכת.
להצליח לרכוב על האופנים ולא להתנשף כל הדרך כשאני רוכבת עם הילדים...

אני מאמצת בחדווה את ההמלצה לכתוב בפורום כדי לגרום לדברים להצליח.

תודה שוב. חיממתן את לבי ביום קר

 

[הכבשה שש עשרה]

זה גם הקושי שלי

החלק הזה של לצאת מהבית לקור ולרוח. אז אני יוצאת עם בן זוגי שיוצא לרוץ או לעבוד.
אני עדיין בחלק של לרוץ יותר מללכת. אבל עצם זה שוואלה, אני מנסה. גורם לי להיות גאה בעצמי בטירוף.

 

[LilachiKtana]

אני חושבת שכולנו פה באותו מצב

לכולנו יש את הרגע של לפני היציאה מהבית. אצלי זה עוד קצת לפני, כשצריך להחליף בגדים מהטרנינג החם של הבית, או לצאת מהפוך בחמש וחצי בבוקר. כולנו חוות את הרגע הזה של "לא בא לי לצאת מהפוך" "בא לי להמשיך לישון".. אבל מה שדוחף אותי זה שכל פעם שלא בא לי לצאת מהבית (במיוחד בקור הזה), אני נזכרת כמה נהנתי פעם קודמת וכמה טוב זה עושה לי נפשית ופיזית, ואז אני מתלבשת יפה

כן, בגדי האימון שלי יפים ומושקעים.. מה שגם נותן לי הרגשה לי טובה ומדרבן לצאת מהבית.

התמיכה מהאיש שלי שכל פעם דוחף אותי לצאת, עוזרת מאוד.
ובעיקר הפורום הזה- שנתן לי עוד פוש רציני להתמדה.

בהצלחה

 

[אשי23]

אחד הדברים שעוזרים לי

בשעה 5:00 בבוקר, כשאני מתעוררת כדי לצאת לריצה ולא תמיד קל לי לקום, אני חושבת כמה טוב ארגיש בשעה 7:00 בבוקר אם אצא עכשיו לריצה, וכמה רע ארגיש עם עצמי לעומת זה אם אוותר על הקימה ואשאר עוד שעה וחצי בפוך