"להתבונן" פנימה
הנתפס מתוך הבלתי נתפס ולהיפך לחוות עולם רוחני באמצעות דמיון ורגש מתוך חסר אינו שונה מכל חסר גשמי אחר במציאות תכלית הדבר שונה מאדם לאדם. החל מחיפוש תשובות ופתרונים, ועד למזור ולמזומנים. אך קיים פאן נוסף העולה מתוך פנימיותו של האדם המבחין באשלית החיים. במשמעויות הנוצרות בו מתוך הבנה שגויה. מרקם חייו נסב סביב המשמעויות הנוצרות המהוות כר פעולה ותגובה. כאשר האדם מזהה את המחזוריות ומתחיל "לצאת" ממנה נותר הוא בחלל אינסופי ריק המלא בתהיות אל נוכח הגשמי "המלא" משמעויות ותכנים. להשאר בריק זה מהווה עבורו מוות גשמי, חוסר חוויה וחוסר רגש. רגע קפוא מתמשך עד אין קץ. והנה תר הוא בתוך פנימיותו באמצעות הדמיון אל נפלאות יקומים הצצים בו ללא הרף. לרוב משקפים יקומים או ממדים אלו את תוכנו שלו, והינם מהווים חלופה לעולמו הגשמי. כאן בארץ הרוח אין חוקים ואין מגבלות. מתעוררת כמיהה עזה לחוות יקומים אלו ביתר עוז והאפשרות היחידה היא, כאן במציאות המוכרת. יוצא מכך שהינו "מייבא" ידע כלשהו על מנת לחוותו כאן. חוויה באמצעות דבור, לימוד, התנסות, קיום ועוד. והנה היקומים מצטלבים עם היקום הנוכחי עד כי הופכים לחלק ממנו. -התקשורים למיניהם, צורות הרפוי הרעיונות, הפולחן, הטקסטים, המודעות לתהליכים נפשיים (לא בצורה מדעית) והנה נמצא שעם חלוף הזמן תודעת הציבור מתרחבת ומכילה תכנים אשר בעבר היו עבורם ניסים ונפלאות. למעשה נפל השער המפריד, אך עדיין שער זה היה תמיד בחצרו הקרובה של האדם. שער זה הצמיח האדם במו דעתו. ועתה הכל נראה כמו הכדור המופלא (הארץ) המכיל ים ויבשה אשר עד כה היו נפרדים. ביום שהתחברו נתגלו יבשות ואיים נוספים. כך גם תודעתו של האדם. אולם עדיין אין הדבר מצביע על סוף הדרך. בדומה לחקר הכוכבים מעבר לגילוי כדור הארץ אשר היה שטוח עד כה. לכן נראה שאין קיימת קפיצת דרך פיזית ואו רוחנית. הכל בעטיו ובהתאם לזמנו. אך התיתכן קפיצת דרך באחד הימים.? בברכה אביר ריק חסר משמעות ריק משמעותו חסר משמעות דאגה, חוסר ודאות, חשש, דכאון, מחלה, הינם לרוב תוצר משמעויות הנוצרות ממחשבה. להיות ריק הווה אומר חסר מחשבה על החיצוני, על הפנימי, המוכר. ריק הווה אומר "צופה". ומתוך הווית הצופה לצאת במסע אל הבלתי צפוי ואל הבלתי מוכר. הבלתי מוכר יכול להתקבל גם מקליטה באמצעות חושים חיצוניים (דמיונות ותעתועים) אולם לרוב קל יותר כאשר העיניים עצומות. שם מול החשיכה יתגלו הדברים. שם המלל הפנימי והדמיון הפנימי יקחו את הפיקוד מהמיינד. כאשר באחת הפעמים התחברתי לי לעולם של יצורי מתכת ובתאום עם חבר שלחתי אותם אליו (פרטיו שמורים) "הראו" לי שהוא נולד בלידה קיסרית-דבר שלא יכולתי לדעת עליו יותר ממה שאני יודע עליך. כלומר נוצר דבר מה שחשף בפני מידע ממציאות זו.ובכן הנה התרחש תהליך אשר מלבד הסבר כזה או אחר אין לו שום בסיס עובדתי מדעי. הנה מתוך הריק נמצא יש קיים. לשכון בתוך ריק זה יכול למלא אדם בכל. (אין מומלץ לשהות יותר מידי, החיים קצרים) במציאות המקובלת ישאלו אנשים: מה זה נותן.? ובצדק. נותן הרבה מעבר למשוער. היכולת לראות תחושות ורגשות היכולת לראות דברים מעבר, היכולת להגיע לרמות חוויה שאינן בנמצא מתוך חיבור דרך הריק אינן ניתנות לתאור. לכן קשה להביע במילים את הנושא. כאשר אדם ממוצא אינו יודע ריק מהו, מלבד הסבר עקר ותאורטי. האיבוד בתוך החושים הרגילים מנתקים את האדם מן הריק וממלאים אותו בתכניה של מציאות אשר ברובה מנוהלת על ידי המחשבות אשר לא אחת מקלקלות ופוגמות בחוויה עצמה. כאשר יוכל האדם לבודד מחשבות מיותרות יוכל לחוות את המציאות במלוא חושיו באמצעות רגש ולא באמצעות מחשבה. בברכה אביר
הנתפס מתוך הבלתי נתפס ולהיפך לחוות עולם רוחני באמצעות דמיון ורגש מתוך חסר אינו שונה מכל חסר גשמי אחר במציאות תכלית הדבר שונה מאדם לאדם. החל מחיפוש תשובות ופתרונים, ועד למזור ולמזומנים. אך קיים פאן נוסף העולה מתוך פנימיותו של האדם המבחין באשלית החיים. במשמעויות הנוצרות בו מתוך הבנה שגויה. מרקם חייו נסב סביב המשמעויות הנוצרות המהוות כר פעולה ותגובה. כאשר האדם מזהה את המחזוריות ומתחיל "לצאת" ממנה נותר הוא בחלל אינסופי ריק המלא בתהיות אל נוכח הגשמי "המלא" משמעויות ותכנים. להשאר בריק זה מהווה עבורו מוות גשמי, חוסר חוויה וחוסר רגש. רגע קפוא מתמשך עד אין קץ. והנה תר הוא בתוך פנימיותו באמצעות הדמיון אל נפלאות יקומים הצצים בו ללא הרף. לרוב משקפים יקומים או ממדים אלו את תוכנו שלו, והינם מהווים חלופה לעולמו הגשמי. כאן בארץ הרוח אין חוקים ואין מגבלות. מתעוררת כמיהה עזה לחוות יקומים אלו ביתר עוז והאפשרות היחידה היא, כאן במציאות המוכרת. יוצא מכך שהינו "מייבא" ידע כלשהו על מנת לחוותו כאן. חוויה באמצעות דבור, לימוד, התנסות, קיום ועוד. והנה היקומים מצטלבים עם היקום הנוכחי עד כי הופכים לחלק ממנו. -התקשורים למיניהם, צורות הרפוי הרעיונות, הפולחן, הטקסטים, המודעות לתהליכים נפשיים (לא בצורה מדעית) והנה נמצא שעם חלוף הזמן תודעת הציבור מתרחבת ומכילה תכנים אשר בעבר היו עבורם ניסים ונפלאות. למעשה נפל השער המפריד, אך עדיין שער זה היה תמיד בחצרו הקרובה של האדם. שער זה הצמיח האדם במו דעתו. ועתה הכל נראה כמו הכדור המופלא (הארץ) המכיל ים ויבשה אשר עד כה היו נפרדים. ביום שהתחברו נתגלו יבשות ואיים נוספים. כך גם תודעתו של האדם. אולם עדיין אין הדבר מצביע על סוף הדרך. בדומה לחקר הכוכבים מעבר לגילוי כדור הארץ אשר היה שטוח עד כה. לכן נראה שאין קיימת קפיצת דרך פיזית ואו רוחנית. הכל בעטיו ובהתאם לזמנו. אך התיתכן קפיצת דרך באחד הימים.? בברכה אביר ריק חסר משמעות ריק משמעותו חסר משמעות דאגה, חוסר ודאות, חשש, דכאון, מחלה, הינם לרוב תוצר משמעויות הנוצרות ממחשבה. להיות ריק הווה אומר חסר מחשבה על החיצוני, על הפנימי, המוכר. ריק הווה אומר "צופה". ומתוך הווית הצופה לצאת במסע אל הבלתי צפוי ואל הבלתי מוכר. הבלתי מוכר יכול להתקבל גם מקליטה באמצעות חושים חיצוניים (דמיונות ותעתועים) אולם לרוב קל יותר כאשר העיניים עצומות. שם מול החשיכה יתגלו הדברים. שם המלל הפנימי והדמיון הפנימי יקחו את הפיקוד מהמיינד. כאשר באחת הפעמים התחברתי לי לעולם של יצורי מתכת ובתאום עם חבר שלחתי אותם אליו (פרטיו שמורים) "הראו" לי שהוא נולד בלידה קיסרית-דבר שלא יכולתי לדעת עליו יותר ממה שאני יודע עליך. כלומר נוצר דבר מה שחשף בפני מידע ממציאות זו.ובכן הנה התרחש תהליך אשר מלבד הסבר כזה או אחר אין לו שום בסיס עובדתי מדעי. הנה מתוך הריק נמצא יש קיים. לשכון בתוך ריק זה יכול למלא אדם בכל. (אין מומלץ לשהות יותר מידי, החיים קצרים) במציאות המקובלת ישאלו אנשים: מה זה נותן.? ובצדק. נותן הרבה מעבר למשוער. היכולת לראות תחושות ורגשות היכולת לראות דברים מעבר, היכולת להגיע לרמות חוויה שאינן בנמצא מתוך חיבור דרך הריק אינן ניתנות לתאור. לכן קשה להביע במילים את הנושא. כאשר אדם ממוצא אינו יודע ריק מהו, מלבד הסבר עקר ותאורטי. האיבוד בתוך החושים הרגילים מנתקים את האדם מן הריק וממלאים אותו בתכניה של מציאות אשר ברובה מנוהלת על ידי המחשבות אשר לא אחת מקלקלות ופוגמות בחוויה עצמה. כאשר יוכל האדם לבודד מחשבות מיותרות יוכל לחוות את המציאות במלוא חושיו באמצעות רגש ולא באמצעות מחשבה. בברכה אביר