להשתקם אחרי בגידה

  • פותח הנושא renoa
  • פורסם בתאריך
אבל מי קובע?!

אולי אם הילדים יגדל עם האמא הם ייצאו דפוקים, ודווקא עם האבא הם יצאו מעולה?

מי קובע? ואיך בכלל אפשר להגדיר מה זה "דפוק" ומה זה "מעולה". כי הרבה ילדים "דפוקים" הפכו אמנים הכי גדולים בעולם.

לפי דעתך האמא זו שתקבע מה זה דפוק, ומה לא, כאילו שהיא איזה אלוהים.

אז יקירתי ה"צעירה" (פעם ראשונה ש"צעירה" אינה מחמאה), הורים של ילד הם הורים, גם אם הם דפוקים מהיסוד. תמיד עדיף לילד אבא ביולוגי דפוק, מאשר גבר אחר מושלם שאינו אביו. (כמובן חוץ ממקרים קיצוניים של אלימות\התעללות וכו'..)

זכותו של אביו על ילד היא מאלוהים. ואת גבירתי, וגם לא פותחת הפוסט, שתיכם לא אלוהים, אפילו שנדמה שאתן חושבות את עצמכן כך.
 

Aski7

New member
מה העניין

להסביר לך כשאתה מסרב להקשיב: האמא לא תקבע מה זה דפוק.
שניהם יקבעו את זה ואם להם יש בעיה להחליט מה הכי טוב לילדים אז הרווחה תקבע.
וזו פעם ראשונה שה״ניסיון׳ גיל שלך ממש מאבד ערך בעיני כי נשמע שאתה במקום של התגוננות. אתה כן תופס צד בין ההורים,
ולטעמי נקודת מוצא שלך היא טובת ההורה (נוטה לכיוון האבא- מעניין למה) ולא הילד. כשאותי ממש לא מעניינים ההורים, או כח של האמא במדינה הזאת, שום דבר בדעה שלי אינו פמיניסטי!!
מה שמעניין אותי זה מאבקי כח של שני ההורים שמשתמשים בילדים ככלים, שצועקים ורבים לידם.
ואגב גם ילד אומן שצמח אם תסביכים וכאב מה טוב יוצא מזה? אומנות לאנושות וחיי אומללות לו??
דווקא גילי הצעיר אגב עדין יכול להיות קול של ילדים כאלה ולא של אחד ההורים שילדים הוא עוד נושא למלחמה בין המינים.
בדיוק כמוך לפי התגובה האחרונה.

אולי פשוט נסכים לא להסכים.
הרי אני לא מצפה מזקן כמוך לזכור איך הוא הרגיש בתור ילד
 
עצה קטנה...

זה חינני ששור צעיר וזועם רוקע ברגליו ושש אלי קרב. גם הדגלים וצבעי המלחמה שלך יפים וצבעוניים ומגניבים.

אני מציע לך לחשוב פעמיים כשאת מדברת על משפחות וילדים, אלו הם שיקולים מורכבים מאוד, טעונים מאוד, ובגירושים וקרבות על ילדים אין אמת אחת, והרבה פעמים הצדק רחוק מאוד מכפי שהוא נראה ברושם ראשוני.

בתור אחת שעדיין לא נשואה עם ילדים, טיפת זהירות לא תזיק.

לאסוף כמות נכבדה של קלישאות ולצרף אותם בפיסקה אחת, עדיין איננה תחליף להבנה עמוקה וניסיון של כאלה שחוו, ראו ושמעו מקרים רבים של "סכסוכי בני זוג".
 

Aski7

New member
עצה קטנה

אולי כדאי שלא תצא מנקודת הנחה שאני אומרת לך אוסף קלישאות שאספתי ב24 שנותיי.
ואולי לא תזלזל בדברים שאני באמת מאמינה בהם ואולי אפילו אסביר לך מדוע ולא תתאר אותם כדגלים וצבעי מלחמה או שור צעיר זועם שרוקע ברגליו. כשהמטרה נטו להראות דרמטיות וטיפשות של צעירים.
כי אני אומרת לך ידידי אם גידלתי וטיפלתי באמא חולה/מסוממת מאז שאני זוכרת את עצמי ופירנסתי אותה מגיל 14, וגידלתי את אחותי התינוקת, ושילמתי שכ"ד בבית שלי
ואז ברחתי לצד השני של העולם ובמשך שנים של התבגרות וחקר עצמי אצל פסיכולוגיות רק שלמרות שזה ביגר אותי זה גם דפק אותי...
אני בהחלט יכולה להגיד מבלי להתבייש בגילי הצעיר מה זה הורה טוב ואיזה זכויות אמורות להיות לו ואיזה צריכות להשלל אפילו ואם רק לתקופה.
אז אולי זה יותר קיצוני ממנה.. אבל יש דברים שילדים לא צריכים לשמוע או לראות.
זה אומנם קל לשלול ולבטל את דעתי השונה ממך כל כך מפאת גילי הצעיר.
אך לצערי יש אנשים שגם בגיל 40 לא ידעו להיות הורים.
 
בכלל לא פסלתי את דברייך

רק לא אהבתי את הנחרצות שבהם.
אני לא מבטל את דעותייך, הן לגיטימיות ומראות על מחשבה. ההחלטיות שבך, היא שמוסברת על ידי היותך צעירה.
 

renoa

New member
רגע רגע קצת סדר....

חתיכת התכתבות הבאתם כאן.. חייבת לציין שגם מאוד מעניינת!!! משנכם!!!
אבל אני רק רוצה להגיב בקטנה. ברור שהוא הורה בדיוק כמו שאני הורה והזכויות שלו שוות לשלי אבל הורות אמיתי לדעתי זה לדעת לתקן בעצמך דברים על מנת שלא יפגעו בילדים שלך. בגדול הוא אבא טוב, אולי אפילו מעולה בדרכו שלו אבל יש דברים שאני לא מוכנה שהילדים שלי יראו ואם הוא יעשה מאמץ ןיוכיח אחרת אז אין סיבה בעולם שלא יהיה עם הילדים שלו בדיוק כמוני. אני כאן שפכתי את הרגשות שלי בנושא גם מתוך הפגיע שוואלה בזמן שאני מתרוצצת עם הבית ועם הילד בפארקים/הצגות/חברים וכל היתר הוא הולך ומזיין מהצד ועכשיו בגלל זה אני צריכה לא לראות את הילד שלי כמה ימיןם בשבוע? בגלל זה הילד שלי צריך לחיות בשני בתים? למה??? הוא לא חשב על הילד שלו כשבגד נכון? הוא לא בגד רק בי הוא בגד בכל הבית שלנו!! במקום לתת זמן איכות עם הילד הוא מעדיף לזיין (ולא אותי...) המלחמה שלו על הילד היא בגדר העיקרון ולפגוע בי כמה שיותר , זה ברור לי בדיוק כמו שזה ברור לו!! אני לא רוצה לפגוע בקשר שלו עם הילד ואני לא יעשה את זה לעולם ואם נגיע להבנה שנעשה משמורת משותפת אז עם כל הכאב (שלי) זו תהיה משמורת משותפת. אני לא רוצה לשחק אותה אלוהים ובטח שלא מתקנמת דרך הילד פשוט באמת שהמחשבה שלא הראה את הילד חצי שבוע מטריפה אותי! ועוד בגללו!! אבל אתם צודקים, אסור לי לראות כאן את עצמי אלא רק את טובת הילד..... אתם חושבים שהוא רואה אותה?
 

אייבורי

New member
את צריכה לעשן קצת

ואולי תגיעי למסקנה אחרת.

יש עשרות אלפי אנשים בישראל שמעשנים
,רובם הורים על הכיפאק.

מה גם שעכשיו נפרץ הסכר, שלש מדינות בארה"ב מאפשרות גידול של מריחואנה בצורה חוקית, בתוך עשור ג'ויינט יהיה בדיוק כמו אלכוהול
 

renoa

New member
לכל דבר יש גבול

השאלה האם זה שולט בך ואיך. אין זה משנה אם זה אלכוהול או עישון מה שמשנה זה איפה עובר הגבול, כל דבר בגבול הטעם הטוב. אם הוא היה מעשן מדי פעם ולא היתה לזה השפעה כ"כ עצומה על ההתנהגות והמצב רוח שלו סביר להניח שלא היתי מעלה את בכלל. זה שאלכוהול הוא חוקי ומריחואנה לא, לא הופך אחד "בסדר" ואת השני "פסול", אני לא אוהבת לעשן אבל כן אוהבת אלכוהול, כן אוהבת לשתות עם החברים שלי בסופ"ש ונהנת מזה (יותר נכון נהנתי עד לפני 5 חודשים :)) אבל יש תסכים איתי שבמידה והיתי שותה כמה פעמים בשבוע ובזה היה תלוי כל המצב רוח שלי ובלי השתיה היתי הופכת לעצבנית אז יש כאן בעיה לא קטנה שדי מחייבת טיפול (מומלץ לפחות).
דבר נוסף, אם הבעיה שלנו היתה רק העישן אני מאמינה שלא היתי יושבת וכותבת כאן, הבעיה לצערי הרבה יותר מורכבת! יש כאן שקרים ויש כאן בגידות אז לא נראה לי שאם אני לדברך "אעשן קצת" אני אז כל זה יעלם...
 

אייבורי

New member
כמה דברים

ראשית כתבתי את נושא העישון לאסקי החביבה שלנו.

בנוגע אליכם, אני חושב שהזוגיות שלכם התפוגגה, או לפחות מה שהיה מת.
ואין פה אשמה שלך או שלו, שניכם אחראים למותה ושניכם תשלמו את המחיר.
את כרגע צריכה לעשות החלטה, האם לחיות בזוגיות בה הוא מעשן כמה שבא לו, שמזיין פה ושם אחרות (זה לגמרי לגיטימי להחליט שכן, שהזוגיות מספיק טובה לך ומה שהוא עושה באקסטרא זמן שלו, לא מעניין אותך)
או לחילופין להחליט להתגרש.

אני מציע שאם את מחליטה להתגרש, למרות הכאב והצער שאת חווה (ובצדק) למרות הכעסים המוצדקים שלך עליו, תזכרי שהוא דמות חשובה בחיי הילדים שלכם.
הייתי אומר שזכותו כאב שווה לזכותך כאם
[למרות היותו חרא בן זוג]
ואם תשכילי להתעלם לרגע מהכאב והצער, להגיע להסדר של הורות משותפת.
כולם תרוויחו מכך בטווח ארוך.
 

Aski7

New member
אני מעשנת

לא חשבתי שציינתי שזה רע.
למען האמת הדעה שלי לא ממש מובעת כאן.
אבל על מה אנחנו מתווכחים על מה נכון? או על איך יסתכלו על זה המחליטים?
אתה באמת חושב שלנושא הזה לא תהיה השפעה?
הטענה שלי שזה ישחק תפקיד אצלם גם אם כולנו נחליט פה אחד שזה אחלה דבר.
ואני כן חושבת שמינון חשוב. פעם בשבוע כשיושבים עם החברה שונה לחלוטין מאופן יומיומי כשכבר מסטולים ברוב ההתנהלות היומיומית?!
ואם כבר עשית השוואה שכזאת: גם אלכוהוליסטים לא נוטים לקבל משמורת.. ובמקרה הזה כמובן לפי הסיפורים שלה הוא יותר לכיוון ״אלכוהוליסט״ ולא אחד ששותה בירה עם חברים ביציאות.
 

seeyou

New member
במצבך הייתי דוחה את ההחלטות הקשות אחרי הלידה

גרושים זה לא סוף האלימות המילולית שלו,

צריך הרבה כסף ועצבים מול אדם כזה


יוסי
 

renoa

New member
בוקר טוב לכולם...

קודם כל תודה לכולם על התגובות... כל אשר נאמר כאן בגדול כבר ידוע לי.. אך חשוב לי להבהיר כמה נקודת.
1.הוא אבא טוב, הוא אוהב את הילד שלו בצורה מטורפת וכך גם הילד ואין לי שום כוונה לפגוע בקשר בהם מבחינתי שיבוא ויראה את הילד מתי שהוא רוצה אבל חשוב לי שהילד ישן בבית והמסגרת שלו לא תפגע גם ככה הולכת להוולד לו אחות קטנה, החלפת גן וזה המון לילד בן 3 וחצי אז גם החרא הזה... כמובן שאני אתן לו ללכת אליו כל שבת שניה ובאמצע שבוע אני רוצה למזהר את הלינה שלו מחוץ לבית. כל זה לא בכוונה לפגוע בקשר שלהם אלא כי אני הדמות המחנכת והמטפלת בבית אני הלוקחת לחברים/גנים/הצגות/שעות סיפור/פעילויות, הוא חוזר הביתה רק לשחק איתו במקלחת לפני השינה וגם אז אני המקריאה את הסיפור לילה טוב והמרדימה ויש כ"כ הרבה עוד בטיפול של הילד, דבר נוסף, אני יודעת איך הבאנגים שולטים במצב רוח שלו ולא רוצה שהילדים שלי יראו את זה ועם הזמן גם יבינו, ברור לי שאחרי הפרידה הוא ילך לחגוג ויהו לו בחורות מתחלפות כל שני וחמישי וזה עוד דבר שאני לא מעוניינת שהילדים שלי יראו!!!
2. עם כל החרא שבו (ויש מלא) אני עדיין אוהבת אותו.. למה?? כבר לא יודעת בעצמי ולכן אוכלת את כל ההפכות האלה, אני מתעוררת בבוקר ויודעת שזהו, די זה נגמר, אין לאן להמשיך מכאן ובוקר למחר עוברת לי מחשבה בראש שאולי מפה תבוא הישוע ואולי יש עוד סיכוי לשינוי, (אתמול הוא בירר על קבוצות תמיכה של מכורים אנונימים....) בכל זאת זאת משפחה עם ילדים קטנים ואולי אפשר לתת את המלחמה האחרונה שלי, כמו שהוא פגע בי עכשיו הוא כבר לא יצליח לפגוע כי שום דבר לא יפתיע אותי בו יותר ואני מוכנה לכל דבר (כמה שזה נשמע נורא).
3. ברור שאני מפחדת!!!!!!!! אז נכון אני יודעת שיש לי חברים מדהימים שיתמכו בי ויש לי משפחה שתתן לי עזרה ויודעת גם שהמשפחה שלו לא תזרוק אותי לכלבים בחיים אבל הפחד הוא עצום! מהכל ומכלום, זאת פשוט חרדה למחר, הסתגלות למצב החדש מאשה לגרושה, מאם לאם חד הורית ואני עוד לא בת 30, אני בהריון כרגע וברור שאני מפחדת!!!!
4. אולי עם כל הלחצים הללו עדיף לי להמתין עד אחרי הלידה, להתחזק נפשית ופיזית, לחזור לעבוד וכבר לדעת עם מה מתמודדת.
5. ברור עם עורך דין אני חייבת לעשות בכל מקרה על מנת לדעת את הדברים הבסיסים שעומדים מולי, אין ספק שאזדקק לאחד שהוא "פייטר" ואני אמצא לי אותו!!
 

אייבורי

New member


תשמרי את ההודעה הזאת שלך
ואחרי שתגמרו לריב, תקיזו מספיק דם יזע ודמעות
אחרי שהעו"ד הפייטר שלך ידאג לנקנק אותך כספית.

תחזרי לקרוא את ההודעה הזאת ותצליחי לראות כמה היא עצובה.
 

renoa

New member
דבר נוסף...

סליחה על החפירה.. :))
הוא אלים מילולית כשהוא בטירוף של כעס, הוא לא רואה אף אחד ולא שומע אף אחד לא אותי ולא את אחותו או את אמא שלו וזה בהחלט סיטואציה מלחיצה ומפחידה ולכן ידוע לי שאם עכשיו, כשאני בהריון אני אכנס איתו למקומות האלה אני אלולה לגרום נזק לעצמי ולילדה שבתוכי בכל הלחץ וההיסריה הזאת ולכן כרגע פשוט נמנעת מלענות לו, פשוט שותקת (כי לשום דבר טוב הצעקות מולו לא יובילו)
2. נכון שאתם שומעים רק צעד אחד אבל כעובדה אחרי שהוא נרגע שאלתי אותו האם הוא חושב שאני אמא לא טובה? הוא ענה שאני אמא מדהימה
האם אני אשה לא טובה? לא עושה בשבלו מספיק, לא דואגת? לא מפנקת? מזניחה את הבית, את הילדים, את הזוגיות? הוא ענה שיודע שבחיים לא תהיה לו אשה כמוני.... אז כנירא שזה אומר משהו... כנירא שהדפקה היא לא בי.
 

אייבורי

New member
זה יגמר בבכי

מצד אחד את טוענת שאת פוחדת ממנו, מאלימות
מצד שני, אין לך שום כוונות להיות ישרה והגונה.

הייתי ממליץ שתגיעי איתו להסדר על בסיס הורות משופת
בו אמנם תקבלי קצת פחות מזונות
מצד שני תקבלי אב שמעורב ומחוייב להורות שלו.

ואחרי שדיברתי לקירות ולאבנים, אני יכול לנשום לרווחה
 

renoa

New member
יותר ממה שבכיתי כבר לא אבכה

אייבורי יקירי יש לי הרגשה שלא קראת דבר ממה שנרשם ואם כן אז כנירא לא הבנת בכלל...
1. האלימות שלו מילולית בלבד וזה כשהוא בטרפה - וכן זה מפחיד כי אני בהריון כרגע וזה מלחיץ מאוד!!
2. במה אני לא ישירה והגונה??? הכי ישירה שיש והכי הגונה שיש!
3. רשמתי כאן לא פעם שאני לא רוצה להגיע להורות משותפת והסיבות לכך רשומות כאן שחור על גבי לבן
4. המזונות זה החלק הפחות מלחיץ כאן
5. הוא אב שמעורב אך בן אדם עם הרס עצמי עצום ואני כאמא רוצה לחנך את ילדי לדברים "קצת" אחרים
6. אתה יכול לחזור לנשום לרווחה
 
למעלה