בוקר טוב לכולם...
קודם כל תודה לכולם על התגובות... כל אשר נאמר כאן בגדול כבר ידוע לי.. אך חשוב לי להבהיר כמה נקודת.
1.הוא אבא טוב, הוא אוהב את הילד שלו בצורה מטורפת וכך גם הילד ואין לי שום כוונה לפגוע בקשר בהם מבחינתי שיבוא ויראה את הילד מתי שהוא רוצה אבל חשוב לי שהילד ישן בבית והמסגרת שלו לא תפגע גם ככה הולכת להוולד לו אחות קטנה, החלפת גן וזה המון לילד בן 3 וחצי אז גם החרא הזה... כמובן שאני אתן לו ללכת אליו כל שבת שניה ובאמצע שבוע אני רוצה למזהר את הלינה שלו מחוץ לבית. כל זה לא בכוונה לפגוע בקשר שלהם אלא כי אני הדמות המחנכת והמטפלת בבית אני הלוקחת לחברים/גנים/הצגות/שעות סיפור/פעילויות, הוא חוזר הביתה רק לשחק איתו במקלחת לפני השינה וגם אז אני המקריאה את הסיפור לילה טוב והמרדימה ויש כ"כ הרבה עוד בטיפול של הילד, דבר נוסף, אני יודעת איך הבאנגים שולטים במצב רוח שלו ולא רוצה שהילדים שלי יראו את זה ועם הזמן גם יבינו, ברור לי שאחרי הפרידה הוא ילך לחגוג ויהו לו בחורות מתחלפות כל שני וחמישי וזה עוד דבר שאני לא מעוניינת שהילדים שלי יראו!!!
2. עם כל החרא שבו (ויש מלא) אני עדיין אוהבת אותו.. למה?? כבר לא יודעת בעצמי ולכן אוכלת את כל ההפכות האלה, אני מתעוררת בבוקר ויודעת שזהו, די זה נגמר, אין לאן להמשיך מכאן ובוקר למחר עוברת לי מחשבה בראש שאולי מפה תבוא הישוע ואולי יש עוד סיכוי לשינוי, (אתמול הוא בירר על קבוצות תמיכה של מכורים אנונימים....) בכל זאת זאת משפחה עם ילדים קטנים ואולי אפשר לתת את המלחמה האחרונה שלי, כמו שהוא פגע בי עכשיו הוא כבר לא יצליח לפגוע כי שום דבר לא יפתיע אותי בו יותר ואני מוכנה לכל דבר (כמה שזה נשמע נורא).
3. ברור שאני מפחדת!!!!!!!! אז נכון אני יודעת שיש לי חברים מדהימים שיתמכו בי ויש לי משפחה שתתן לי עזרה ויודעת גם שהמשפחה שלו לא תזרוק אותי לכלבים בחיים אבל הפחד הוא עצום! מהכל ומכלום, זאת פשוט חרדה למחר, הסתגלות למצב החדש מאשה לגרושה, מאם לאם חד הורית ואני עוד לא בת 30, אני בהריון כרגע וברור שאני מפחדת!!!!
4. אולי עם כל הלחצים הללו עדיף לי להמתין עד אחרי הלידה, להתחזק נפשית ופיזית, לחזור לעבוד וכבר לדעת עם מה מתמודדת.
5. ברור עם עורך דין אני חייבת לעשות בכל מקרה על מנת לדעת את הדברים הבסיסים שעומדים מולי, אין ספק שאזדקק לאחד שהוא "פייטר" ואני אמצא לי אותו!!