להרגיש טוב.

[night mistress]

אצלי זה בגלים..

 

[גילגילון]

תשובה מהסלולרי

אני מקצר כי אני מהסלולר. היה לי דיון על זה היום עם ידידה שלי.

 

[night mistress]

מאוד קצר אני רואה )

 

[גילגילון]

מסקנה בקצרה

אני אוהב את עצמי אבל בכל זאת ממשיך לנסות ולשפר. אני אוהב גם את

 

[גילגילון]

המשך

המגרעות, אבל זה לא מונע ממני לנסות ולשפר! מרגיז לכתוב ככה...

 

[*אביבה*]

אתה יכול

לנסות לנתח את המשפט: אני אוהב...אבל מנסה לשפר? אני יודעת למשל, שאם בן הזוג שלי היה אומר את זה עלי... וואוו ווואאוו, חבל לו על הזמן.... למה זה משפט שאתה מקבל על עצמך? מה המטרה של קבלת העובדה שכשאוהבים יש אפשרות לשנות, או שלחילופין זאת דבר לנכונה "לשפר". איפה לשפר נמצא? אהבה, לא משפרת כלום. היא אוהבת את כל מה שנמצא. אולי הוא בהליכה אחורה? מי אמר שכל שינוי מבורך? וגילגיל, אין "לנסות לשפר"... או שמשפרים או שלא, או שאוהבים או שלא או שמנקים או שלא או שלומדים או שלא או שמדברים או שלא או שנוסעים או שלא או שמכבדים או שלא ועוד ועוד ועוד. ההליכה הזאת באמצע מביאה איתה דברים "אמצעיים" קשים להתמודדות. כי כשאני רואה עץ אז זה עץ ולא חצי עץ. אין גם חצי חתול. החצי הזה, זה ה"לופ" שהמוח שלך עושה כדי שתרגיש יותר נוח עם כל מה שאתה לא אוהב ועדיין עושה... כשאתה רואה עצם כלשהו בעיניך אז אין מה לעשות...הוא שם (למרות שגם על זה חלוקות הדעות כבר...) כשמדובר בלהרגיש... בגלל כל כך הרבה "צריך" אנחנו לא ממש כנים עם מה שאנחנו מרגישים וממשיכים לחשוב שללכת באמצע זה מה שיציל אותנו מעצמנו. אז יש אנחשים אמיצים שיכולים להתמודד עם הדבר המוחלט, ויש אנשים שאוהבים ... אבל רוצים לשפר...

 

[גילגילון]

אוקיי...

עכשיו אני לא מסלולר, ויכול לכתוב יותר משורה בהודעה, אז הנה אני מנתח. אביבה, זה מזכיר לי את הדיון שלנו. כן, אני יכול לאהוב את עצמי בצורה חסרת מעצורים, ובכל זאת להכיר בכך שיש לי מגרעות מסויימות ולנסות ולשפר אותן, כי אחרת, מה שיקרה הוא שהאהבה שלי תתקע אותי באותו מקום. אני אוהב את עצמי באופן מלא! יש כאן סתירה פנימית שאני בהחלט מודע לה! קשה לי לנתח את המשפט הזה באופן הגיוני, אבל אני אנסה בכל זאת להסביר: זוכרת את נרקיסוס? נרקיסוס, למי שלא יודע, התאהב בעצמו ולא הפסיק להסתכל עך הבבואה שלו במים, עד שבסוף, אם אני זוכר נכון, מת מרעב או משהו כזה... אהבה כזו היא אהבה מלאה לחלוטין של האדם לעצמו. אבל... האם היא תורמת לו משהו? האם היא גורמת לו להתעלות? בואי ניתן עוד דוגמא: בעלך אוהב אותך, נכון? מה יקרה אם יום אחד תחליטי לנסות סמים קשים? האם האהבה המלאה שלו אלייך תמנע ממנו למנוע ממך לפגוע בעצמך? אני מאוד מקווה שלא. אני לדוגמא. כשאני בשירותים, אני כבר לא רואה כמעט את ה... שלי, אבל אני לא אוהב את עצמי פחות בגלל שהכרס שלי תפחה והעליתי קרוב ל-20 קילו בשנה אחת! מצד שני, אני מודע לזה שיש בזה סיכון בריאותי, ולכן הולך בכיוון של החזרת עטרה ליושנה והרזיה! (שלא לדבר על ההוצאות של קניית מלתחה חדשה...) זה לא מונע ממני ללכת לים השבת (לכנרת!) ולהסתובב עם בגד ים, כמו כמה אנשים שאני מכיר שלא לובשים בגד ים כי הם מתביישים במראה שלהם! אני אוהב את עצמי מדי בשביל לתת לעצמי לפגוע בי, ולכן מרזה. לסיכום, אוהב, אבל משפר!

 

[*אביבה*]

טוב, אתן עוד כמה מילים כדי לא

לטחון מים. לאהוב את עצמך זה גם לאהוב את הכרס.וגם את הסמים הקשים.(שלא יהיו טעטיות-אני נגד סמים) כשאדם מחליט לעשות עם עצמו משהו. אין מי שיעצור אותו. לא הבעל, לא הילדים, לא המחותנים ואפילו לא אלוהים. זאת דרכו. אתה יכול להגיד משהו אבל למנוע-לא! הוא ימצא את כל הדרכים בעולם כדי לעשות מה שנפשו רוצה ואפילו אם זה להרוג את עצמו. ללכת בכנרת עם בגד ים -זאת לא חוכמה. נראה אותך הולך בלי בגד ים. זה סמלי. זה סמל לחשיפה. ולסיכום, אלא אם כן תרצה להמשיך. ככל שתתנגד לדברים שאתה "לא אוהב" כך תגדל אחיזתם בך. כדי להפתר מהם צריך להשלים איתם. צריך לאהוב אותם ולהגיד להם שלום מתוך אהבה, כי הם סיימו את תפקידם! ההתעלות תבוא ממקום לא מוכר וידוע, ומה שאתה אומר זה מוכר וידוע... נסה משהו אחר...כיוון של לא לדעת... גם לגדילת הכרס יש משמעות, כמו להעלמת. אם אתה אוהב את עצמך בצורה חסרת מעצורים, אתה לא יכול לאהוב רק חלקים ממך. ואם אתה אוהב רק חלקים מעצמך ולא את הכל אז...אתה לא אוהב... דוגמא, נניח שאתה מתאהב בבחורה מדהימה ביופיה, סקסית, בקיצור, החלום הרטוב שלך. והנה, עוברות להן השנים, ומה שיש אפילו לא מזכיר את מה שהיה.אם אהבת אותה, את הנשמה שלה, תוכל גם להמשיך לאהוב אותה למרות שמידותיה הפיזיות כבר אינן אותו הדבר. אם זה לא היה כך, אז לא אהבת. כי אהבת את הצורה והצורה השתנתה. אם אתה אוהב את מה שיש אין צורך לשנות ומן הסתם גם לא יגיעו סמים. נ.ב.- הרזיה נעימה וקלה. אל תיקח דוגמאות מאנשים אחרים. היה עצמך, גלה אתה עצמך, גם אם זה נוגד את ההגיון...

 

[גילגילון]

כבר כתבתי פעם

שאין לי בעיה ללכת עירום ברחוב... אין לי בעיה להוכיח את זה בפגישת הפורום הבאה... אני אוהב ללכת עירום. זה משחרר מאוד. מהאיחולים שלך בסוף, נראה לי שאת חושבת שאני עושה דיאטה או משהו כזה... ממש לא! דיאטה היא פשוט למנוע מעצמי את מה שאני רוצה באמת! אני לא עושה דיאטה! אף פעם לא אעשה דיאטה. פשוט התחלתי לאכול עד שאני שבע ולא להמשיך אח"כ כמו שהייתי עושה פעם. אני לא מנסה לרזות בכוח או משהו כזה, פשוט לא מעמיס כשלא צריך יותר (מכירה את ההרגשה של "אכלתי יותר מדי"? זה בדיוק מה שאני מתכוון להמנע ממנו).

 

[גילגילון]

זה משנה את התפיסה שלך את מה שכתבתי?

 

[*אביבה*]

אתה אמור לשנות את התפיסה שלי?

למה זה חשוב שהיא תשתנה?

 

[גילגילון]

מכיוון

ששאלת כמה שאלות שאני לא יודע אם נשארו רלוונטיות...

 

[גילגילון]

סליחה!

קריאה חוזרת הראתה שאלו לא שאלות... את השאלות אני שואל את עצמי... בכל אופן, תשובות יבואו!

 

[גילגילון]

הערה קטנה.

כתבת "ללכת בלי בגד ים זה סמלי". למה אני צריך לעשות מעשה סמלי כלשהו? כלפי מי אני מסמל ומה אני אמור לנסות לסמל? אני לא יכול לכוון סמליות כלפי עצמי, מכיוון שסמליות מייצגת הדגשה של פן מסויים בחברה כלפי האדם האחר. מכיוון שמלכתחילה אני לא מתיימר לדעת מה האחר מבין, וגם לא משנה לי, למה לעשות מעשים סמליים,ואיך לעשות אותם?

 

[גילגילון]

ב"איך"

הכוונה איך אפשר לסמל משהו לאחר, כשאני לא יודע מה התפיסה שלו, מה התפיסה של החברה שלו, וכשאני עצמי ניתקתי את עצמי מהמוסכמות החברתיות ולכן גם לא יכול לדעת על הסמלים שלה.

 

[*אביבה*]

תראה כמה אתה כותב כדי להסביר...

מה אכפת לך מה אני חושבת? השאלה היא מה אתה חושב, ואם מה שאתה חושב עדיין לא מבוסס מאתיים אחוז במציאות שלך ומתנדנד איפה שהוא באמצע...אז... הס.....שקט.... חשוב והפוך במעיים. בלי הגיון ומחשבה למה אני התכוונתי. כי זה לא עינינך. מה שאני עושה זה להפוך לך את המעיים כדי שאתה תתאפס קצת ותצא מהתאוריות של נרקיסוס וחבריו. הקשב פנימה. בלי יועצים. יכול להיות שאתה תאהב את הצבע הסגול ואחרים יואמרו לך שהוא מביא מזל רע. אז מה? לא תאהב אותו? אתה עצמך אמרת שאת התיאוריות הפסיכולוגיות אתה לוקח בערבון מוגבל. למה? כי במקרה שלך הן לא עבדו כל כך. אבל לאחרים הן עבדו בגדול. אז מה זה אומר עליהן? שהן טובות? שהן לא טובות? זה אומר שהן תיאוריות.זהו. נקודה. אצל אדם, כשהוא מביע את רגשותיו ומביא את ה"סימוכין" מספר, או סרט או מאמר או כל גורם אחר ואומר "אני מסכים איתו.... אני אומרת... היי... אתה לא נרציסוס, ולא יתכן שמה שטוב עבורו טוב עבורך. ועוד משהו בסוד בסוד אין משהו שמתאים לכולם. כמו שאין דיאטה שטובה לכולם. לכל אחד יש את המקום המיוחד שלו... השאלה אם הוא יודע את זה...

 

[אננדה]

אביבה

לגלות ולמצוא את האמת שלנו, להאמין באמת הזאת במאת האחוזים זה אכן מקום ´גבוה´. הדרך להגיע למקום זה הוא באמצעות הכלים שניתנו לנו מהיום בו הגענו לאויר העולם. לראות את הדואליות, את השוני, להחליף דעות, להתדיין, לקרוא אחרים - אך ה´מטרה´ במקום במסוים היא יד ביד עם היכולת לשחרר אחיזה בדיוק מאותם כלים בהם נעזרנו לשם הלמידה. אך כשנמצאים בשלב מסוים, עדיין זקוקים לאחיזה הזאת, לציטוטים האלה, לנסיונות ההבנה. אין בכך כל ´רע´, קיימת רק הדרך היחידה של כל אדם לצמיחה הפרטית שלו ול´זמן´ שלו. שמחה לקרוא את הדברים שנכתבים כאן.

 

[*אביבה*]

מרג´ יקרה ואהובה

אם לא תדעי שיש עוד ענפים בעץ הגבוה הזה שנקרא חיים, או אמת, יכול להיות שתחשבי שהיגעת לצמרת! לא אמרתי מעולם שזה רע. אני אומרת שיש עוד דרך. מי שכתב את דרכו שאותה אנחנו קוראים בספרים, זו היתה דרכו. לזכור תמיד, מאחור בראש, בנקודה מסוימת שהדרך היא שלנו והיא מיוחדת לנו בלבד! באהבה.

 

[אננדה]

אביבה...

אכן לעץ ענפים רבים וככל שמטפסים מעלה מגלים סך הכל כמה הצמרת גבוהה משחשבנו...אך כשמביטים מטה ורואים כמה ´גדלנו´ אנו מקבלים את הכח והחשק להתקדם ולטפס. ברור לי כי אין את רואה בכך רע. הצורך לקרוא אחרים הוא להשתמש בדברים ככלים לעזר - ואת יותר מצודקת באומרך שלנו הדרך המיוחדת לנו, אך נסי להיזכר אם היה שלב בחייך בו גם את השתמשת בכלים דומים לאלו.

 

[*אביבה*]

מרג´

ודווקא משם אני אומרת שוב את אותם הדברים. השלבים בחיי רצופים לגמרי בדברים "לא הגיוניים" חסרי כל בסיס הגיוני או בסיס אחר בהתאם לנורמות המקובלות. משם אני אומרת את הדברים. כשאנחנו מבקשים להעזר באמיתות של אחרים אנחנו מנסים להבין את מה שהבין הזולת. זה לא אומר שזה נכון לנו... ואז, פתאום מבינים שמה שחשבנו הוא לא ממש כך. אני לא מביאה אמיתות שלי. אני דולה שאלות מתוך מה שהאדם עצמו אומר על עצמו. זה הכל. כשאדם אומר שהוא מרגיש הכי נפלא בעולם או לחילופין הכי רע בעולם, משם צריך להתחיל להוביל אותו (לפחות לנסות) .רק בדרך של שאלות כדי שהוא יתן לעצמו את התשובות. אינני מצפה לתשובות כדי להתמודד איתן כי הן אינן התשובות שלי... אבל...אוכל להראות מעט את הטכניקה של איך לטפס בעץ כלשהו...העץ שלו... דרך השאלות... כי לתשובות מגיעים דרך שאלות ולא ע"י דריכה במקום של הסכמות על מה שכבר מוסכם ידוע וגמור ומוגמר.