להרגיש "גדול".

Kalla

New member
אם יש מקום והאמא מסוגלת

(לא צפוף לה מדי וכד') - אין סיבה שלא.
 
ואז איך היא תעיר לו על הנהיגה

תנשוף החוצה, ותפטיר: 'לא ראית אותו?'
 

Kalla

New member
נה נה נה נה נה נה....

(לשיר באינטונציה המתאימה)
 

Kalla

New member
ומצד שני

לדעתי ילד בן 11 שדורש אופן קבוע שישבו איתו מאחור... נו, טוב.
 
לא לזה התכונתי.

אם הטיעון הוא שמלפנים פחות בטוח, הדבר ההגיוני הוא שאמא תשב מאחור, כדי לשמור על עצמה. אבל היא לא עושה את זה, ודורשת מהילד/ה לעשות את זה.
 

Kalla

New member
נכון, כי לאדם מבוגר זה הרבה פחות

נוח. אדם מבוגר גם אחראי על עצמו ולכן זכות ההחלטה בידיו. ככה זה בחיים.
 

iris mom of two

New member
למה שכן?

גוף בן 40 הרבה פחות גמיש מגוף בן 11. לי אין בעייה לשבת באמצע במכונית שלי, אבל חוץ מזה שאני בדרך כלל נוהגת, אני לא רואה שום סיבה לשבת באמצע כשאין עוד מבוגרים באוטו. חוץ מזה שאם אני אשב באמצע מישהו יצטרך לשבת מאחורה, ושם זה כבר פחות נוח. המצחיק הוא, שאני רואה שבעיקר הבנות מתלוננות. לבן שלי אין בעייה עם לשבת מאחורה. הוא אוהב את זה. לפעמים הוא מבקש לשבת מאחורה מאחורה וכמובן אני מרשה (ואז זה סיפור להעביר לו דברים).
 

iris mom of two

New member
לי יש את אותה בעייה

ומה שאנחנו אמרנו לה, זה שעד שהיא תגיע לגובה מסויים (בערך 1.50 נדמה לי קצת פחות, אני מתרגמת מ 5 FEET) היא צריכה לשבת במושב האחורי. להגיד את האמת, גם לי היה נחמד אם היא היתה יושבת קדימה. ואני אומרת לה את זה. כך היא מבינה שמה שאני מחפשת זה את הבטיחות שלה ולא איזה חוק שרירותי.
 

מירי 4

New member
אני הייתי מסבירה, וגם מוצאת מקום

לדעתי יש נסיעות בהן הסיכון מלכתחילה נמוך יותר: בתוך השכונה וכד'. בנסיעות כאלו יתכן לאפשר. בנסיעות בכביש מהיר או עמוס - לא. אני עושה את זה לפעמים: מרשה לבן שמונה לשבת בלי בוסטר אם הוא מתעקש, לבת שלוש לשבת בבוסטר או לבת שנה ורבע ששוקלת שמונה ק"ג לשבת עם הפנים קדימה. כשאני נוסעת שני רחובות (לחבר/לחוג) ועל בסיס לא קבוע זה נראה לי סביר. זה גם משדר להם שהעניין הבטיחותי נשקל ברצינות מול הרצונות שלהם ואני באה לקראתם כמה שאפשר.
 
למעלה