להפריד בין 2 חברות

[גמבה מתולתלת]

להפריד בין 2 חברות

האם אתן, כאמהות, הייתן יכולות ורוצות להפריד בין הבת שלכן לחברה הכי טובה שלה? לבת שלי, כיתה ד, יש חברה טובה. אני לא מחבבת אותה, ומסתבר שגם המורה לא אוהבת את החברות ביניהן: הן מאד תוססות יחד, עושות שטויות (כמו מפטפטות בשיעורים או בפעילויות חוץ בית ספרית), שתיהן די דומיננטיות, לכן הן מסתבכות לעיתים. המורה כבר אמרה לי וגם לאמא שלה שיש לה בעיה עם החברות הזו בבית-הספר. אני רואה גם שכשהן יחד הן כל הזמן דבוקות זו לזו ורבות עם ילדים אחרים בכיתה, וזה הגיע למצב שהבת שלי כרגע לא בקשר עם כמעט אף אחת פרט לילדה הזו. כמובן שלא היה לי אכפת אם הכל היה נחמד וטוב, אבל זה לא כך, והמורה גם אמרה לאמא שלה שאם הבעיות ימשכו היא תפריד ביניהן, אחת מהן תעבור כיתה. מצד אחד טוב שלילדה יש חברה טובה והן כמעט תמיד מסתדרות מצויין, מצד שני אני חוששת שזה לא ייגמר טוב. האמת שדיברתי עם האמא של הילדה, וגם היא חושבת שזה לטובה לעשות הפרדת כוחות, לפחות בשעות הלימודים (בשיעורים במיוחד). אני לא יודעת איך לטפל בבעיה, אני מבינה שהמורה כועסת עליהן הרבה בזמן האחרון (כמובן שהן חושבות שהיא מתנכלת אליהן סתם), ואני מפחדת לאן זה יכול להגיע, אולי באמת יעבירו את אחת מהן כיתה, ומיותר לציין שזה גם לא טוב לחברות שלי עם אמה, שהיא מאד נחמדה. מה הייתן עושות?

 

[חני ב]

איזה מזל שאין לי את הבעיה הזו

החברה הטובה ביותר של בתי מאד לטעמי וכך גם החברות "הבאות בתור" אחרי אותה *אחת ויחידה*. אני לא יודעת מאיפה המורה מביאה את זה שהיא זו שתעביר את אחת הבנות כתה. אולי בבי"ס שלכם זה יכול לקרות, אצלנו נדיר נדיר שילד יעבור כתה וגם אז-לא המורה היא זו שתחליט אלא ההורים של אותו ילד. אולי תצטרכי לחכות עד החטיבה (אם יש אצלכם) בה הן תופרדנה. לפחות אחה"צ את יכולה לשלוט עם מי בתך משחקת.

 

[גמבה מתולתלת]

כבר היתה ילדה שעברה מהכיתה הזו

בהחלטה משותפת של ההורים, המנהלת והמורה. דווקא אחה"צ יש פחות בעיה, כי יש רק את שתיהן והן לא מפריעות למורה.

 

[ליידי דרמה]

הייתי יושבת עם הבת ומסבירה לה

מה החסרונות בחברות הזו ושומעת ממנה מה היתרונות. מנסה לכוון אותה למקום הנכון בהחלטה. אם אפילו המורה מודעת לזה - היא יכולה לעזור בזמן השיעורים בהפרדה בניהן.

 

[אביבקיץ]

אז ככה

בבית הספר - המורה לא יכולה להושיב אותן ממש רחוק זו מזו? הבעיה היא שהילדה שלך מתחילה לפתח בעיית התנהגות קשה. רבה עם חברות, המצב בבית הספר חמור עד כדי כך שהמורה שוקלת העברת כיתה - זה יותר מסתם "הן תוססות ביחד". הן ממש בעייתיות ביחד. אני חושבת שאת צריכה לדבר עם הילדה ברצינות. וכדאי שגם המורה תדבר איתה, שהיא תשמע את הדברים משתיכן (לא ביחד). היא צריכה להבין שהיא בדרך להרוס לעצמה את החיים (לפחות ככה זה מצטייר מהתיאור שלך). בעיני המורים היא ילדה מאד בעייתית (סתם ילד שובב לא מועבר כיתה. גם לא מעבירים כיתה כי "ילדות דבוקות זו לזו". מעבירים כיתה כשיש בעיה רצינית). היא יורדת בלימודים. יוצרת לעצמה תווית בעייתית (את הכיתה החדשה היא תתחיל עם "זאת שהועברה כי היא היתה בעייתית"). וגם אם בית ספר לא מזיז לה היום - זו גם התדמית שהיא יוצרת בקרב ילדים. של הילדה הבעייתית, שרבה, ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלה. מתוך תיאורייך עד היום, היא ילדה נבונה.שתתחיל לחשוב בעצמה איך לשפר את מצבה. את יכולה לעזור לה ברעיונות, ולהיפרד קצת מהחברה ההיא יכול אחד הרעיונות שתתני לה

 

[גמבה מתולתלת]

את צודקת

זה מה שאמרתי לה היום. "מאז שנדבקת לילדה הזו את שוקעת, לא חבל? המורה כועסת, הילדים עושים עליך ועליה חרם כל שני וחמישי, כל יום ויכוחים ומריבות". זה לא שנמדה לי, אני יודעת שמאז שהן חברות טובות התחילו צרות. היתה לה חברה טובה מאד, ילדה מתוקה ושקטה להפליא, הן היו יחד כל היום ופעם אחת לא היו בעיות. לא יודעת מה קרה ביניהן אבל הן לא מסתדרות כמו פעם, לגיטימי למרות שחבל, קורה. אז יש עוד בנות בכיתה, בשכבה, לא חייב להידבק למישהי אחת, ועוד לה. ילדה שמאד מתחצפת להורים שלה וצועקת ולא נעימה. אני מסיעה אותה לחוג (יש לי הסכם עם אמא שלה, אני מסיעה והיא מחזירה) ולא אומרת לי לא שלום ולא תודה ולא כלום, מרוכזת בעצמה, לא יודעת...לא מחבבת אותה. והיא בחיים לא באה לבת שלי, כל הזמן הבת שלי אצלה. למה אני לא יודעת, אבל זה לא מוזר? תמיד לא בא לה לבוא אלינו. והילדה הזו כבר עשתה עליה חרם לפני כמה שבועות כי היא כעסה שהבת שלי משחקת עם ילדות אחרות ולא איתה. היא הסיטה יותר מחצי כיתה נגדה, היו כשבועיים שהן לא דיברו מילה, אבל זה השתנה. עכשיו הבת שלי אומרת: "אני לא זוכרת שהיה כזה דבר..." נוח לשכוח. אין לי רצון שהן לא ידברו לעולם (למרות שזה לא ממש יעשה לי רע...), אבל שיתרחקו זו מזו, לפחות בשעות הלימודים, שתשחק יותר עם ילדים אחרים.

 

[smo]

צריך לזכור שהן בכיתה ד'..

אולי שווה לנסות לדבר עם ההורים של אותה ילדה ולשתף אותם בחששות שלך ובהשפעה שיש על החברות שלהן בלימודים וכו'. נראה שהחברות עם בתך נחוצה לה והיא נהנית ממנה, אך חשוב שלא תיקח על בתך "בעלות". לדעתי כדאי להציג לבת שלך את הבעיה של החברות באופן חיובי ולא שלילית על מנת לא ליצור סטיגמה מסוימת ולא ללפגוע בבתך. "נדבקת/שוקעת..." לא נשמע כ"כ חיובי. נסי לשאול אותה ממה היא נהנית עם החברות עם אותה הילדה, מה יש להן במשותף וכו'. בהצלחה..

 

[גמבה מתולתלת]

אמרתי, דיברתי ארוכות עם אמא שלה

גם היא בדעתי, וגם היא חושבת שצריך קצת להתרחק. לפחות בזמן הלימודים.

 

[nutmeg]

שני דברים

הייתי מבררת: 1- מה בדיוק הבת שלך מפסידה מהחברות הזו 2- מה היא מרוויחה ממנה אחרי שיהיו לך תשובות תוכלי להבין יותר טוב את ביתך ואת החברות הזו ותוכלי לבחור גישה שיותר תדבר אליה ואל הצרכים האמיתיים שלה מאשר "שבי רחוק" או "תעברי כיתה" - שתכלס נשמע די קפריזי ולא קשור לצרכים שלה שאת עוד לא יודעת אותם. נסי, בלי לשפוט אותה על ההחלטות שלה להתקרב לזו שאת לא אוהבת, להבין מה מניע את הבת שלך, מה היא צריכה ומה היא מקבלת ממנה שעבורו היא מוכנה לוותר על כל כך הרבה דברים אחרים.

 

[צימעס]

של מי הקושי? של הילדה או של המורה?

 

[גמבה מתולתלת]

של המורה יותר אבל זה פוגע בילדה

ואני לא מאשימה בלעדית את הילדה האחרת, אבל ביחד זה לא הולך, או לפחות לא בכזו אינטנסיביות. שיתרחקו קצת זו מזו, אולי המורות יכעסו פחות.