להמשיך הלאה

s h i r k u s h

New member
להמשיך הלאה ../images/Emo26.gif

תמיד אני מייעצת לאנשים פה ובפורומים אחרים ולחברות שלי שכאשר נגמר קשר, פשוט צריך להעסיק את עצמכם כמה שיותר, להנות ולא להסתגר בבית ולהישקע בדיכאון אז למה... למה אני שמייעצת כך לכולם, לא מסוגלת לעשות זאת בעצמי?? למה אני שרק ביקשתי לאהוב ולהיות נאהבת זכיתי ליחס כה מגעיל כמו שקיבלתי. למה אני לא יכולה להתקדם הלאה, לנסות שוב? מרגישה כמו מפגרת
שזו בגידה בו למרות שיודעת שזה רחוק מלהיות זה. אני לא רוצה לחזור אליו, גם אם הוא יהיה הבנאדם האחרון עלי אדמות, לא רוצה להיות איתו אבל... הכאב... קשה לי אפילו לתאר... ניסיתי, באמת שניסיתי להתגבר, העמסתי על עצמי עבודה, לימודים לפסיכומטרי, יוצאת המון וסה"כ נהנית אבל בלב... בלב זה עדיין כל כך כואב, כל כך צורב. ואני... שוב עוטה את החיוך המפורסם שלי שתמיד אומרים שמאיר את החדר, אבל מרגישה כל כך עצובה, כל כך חסרת אופטימיות. אשמח לתגובות, עצות וכל העולה על דעתכם
 
בוקר טוב שירקוש מתוקה

שומעת מדבריך שקשה לך מאוד עכשיו את עושה את הדברים נכון אבל גם אם את מעסיקה את עצמך לוקח זמן להתגבר על זה זה בטח לא קל אבל הזמן הוא התרופה הכי טובה השאלה אם בתוך תוכך את יודעת ומבינה שזה נגמר או שאת מנסה לשכנע את עצמך שאולי בכל זאת .... מקווה שאת מבינה את הכוונה שלי אני כאן בשבילך אם את צריכה את יכולה לפנות אליי גם במייל אני כל הזמן שם אם תרצי - תחזרי אליי
 

s h i r k u s h

New member
באדי- המון תודה ../images/Emo24.gif

מבינה בוודאות שזה נגמר ביננו, אני לא משלה את עצמי והאמת שיש בי חלק ששמח שזה נגמר כי "זכיתי" ככה להכיר את הפרצוף האמיתי שלו. אין מצב שאני אחזור אליו, כי מגיע לי יותר ממישהו שייפרד בצורה כזו ויתנהג בשיא הקרירות אליי ויאשים אותי עוד בדרך הפרידה.
 

polegra

New member
לפעמים

גם כשיודעים בדיוק מה נכון לעשות או להרגיש קשה מאוד ליישם את זה בראש..בהגיון את מודעת כי אתם לא תחזרו וכי הפרידה סופית שהוא לא היה מתאים לך ושזה הדבר הטוב ביותר אבל הלב...הרגשות לוקח להם זמן להעלם....הרי נפתחת בפני האדם ונתת לו להכנס לליבך ולמרות שהוא יצא ממנו הרי עקבותיו עוד מורגשים בכל נים ובכל נשימה.... את מנסה לבלות ולצאת ולשכוח וגם הלב יחלים אט אט....העקבות יהפכו לצלקות קטנטנות שלאט לאט הם הן יעלמו ואז ליבן יהיה נקי ומוכן להפתח לאדם חדש שיבוא... פתאום תראי שאת לא חושבת וחולמת עליו ושזה לא כואב פתאום יזאר רק זכרון שגם הוא אט אט ידהה וילך משפט נדוש שנשמע סתמי...אבל תני לזמן לעשות את שלו הזמן הוא התרופה הטובה ביותר למכאובי הלב...וזו האמת זה הגיוני שאת מרגשיה עכשיו כפי שאת מרגישה...אחרת לא היית אנושית אז שמחי שאת מרגישה ותתני לעצמך להרגיש את הרגשות עד הסוף בלי לעצור כי ככה תוכלי לקום מהר יותר ומחוזקת יותר טלי
 
פעם, לפני הרבה זמן

אחרי שהתגרשתי ממישהו, שמאוד אהבתי אבל ידעתי שזו אהבה הרסנית, אמר לי מישהו מאוד מאוד חכם : את באבל. תני לעצמך. מותר לך לכאוב ואפילו רצוי. תוציאי את הכל ואז כל מה שישאר אח"כ יהיה מזוכך ותוכלי להתחיל בחיים חדשים. היום זה נראה לי ממש משונה שפעם הרגשתי כלפי אותו אחד רגש כל כך חזק ושכאבתי כל כך. ואת יודעת מה? גם לך זה יקרה. אז תני לעצמך להיות עצובה. ומיום ליום הכאב יפחת עד שיום אחד תוכלי לחשוב עליו בקלילות מפתיעה.
 

אניטהא

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

זה מה שיש לי לתת לך. השאר יבוא ממך
 

s h i r k u s h

New member
הקטע הוא...

שאני לא אוהבת להרגיש חסרת אונים, אני הרי תמיד החזקה יותר, זאת שתומכת ומעודדת את כולם והנה עכשיו- פתאום להתחיל להתבכיין?? יודעת שזה נשמע מצחיק אבל ככה מרגישה... תודה על התגובה
 

Tully Is Here

New member
שירקוש

את במקום לא טוב כרגע וכל עצה שאני אוכל לתת לך תשמע הכי בנאלית בעולם, אבל מה לעשות שהן גם הכי נכונות... את צריכה להמשיך ולהעסיק את עצמך ולהיות עם אנשים שעושים לך טוב וגם להשבר לפעמים אם בא לך, אבל בסוף הכל עובר ויישאר רק זכרון רחוק ולא כל כך נעים. תני לעצמך זמן, תתאוששי, תרגעי, תתמלאי כוחות חדשים ותמשכי הלאה. אהבה אמיתית תגיע בסופו של דבר ואת עוד תמצאי את עצמך מאושרת ותוהה למה בכלל בזבזת עכשיו זמן על מישהו שכל כך לא שווה את זה. ובינתיים קבלי המוני
ים,
ו
ות
 
למעלה