להמשיך את הקשר או לא?

להמשיך את הקשר או לא?

התחלתי קשר עם מישהו דרך האינטרנט לפני שלושה חודשים. הוא שלח לי תמונה ממנה לא הכי התלהבתי אבל החלטתי לתת צ'אנס כי אני לא פוסלת על תמונה לא טובה. דיברנו שעות על גבי שעות בטלפון. לפני שנפגשנו היה עניין רב משני הצדדים. כעבור שלושה שבועות נפגשנו. על הפגישה הראשונה התאכזבתי מאוד- הוא ממש לא נראה בטעם שלי ולא נמשכתי אליו אבל החלטתי לא לפסול ולתת צ'אנס נוסף. ככה היו חמישה-שישה צ'אנסים עד שהבחור היה צריך לטוס לחודש לחו"ל. לא שיתפתי אותו במהלך הפגישות בחוסר המשיכה שלי אליו ושידרתי "עסקים כרגיל". האמת? קיויתי מאוד ש"זה" יגיע כי מדובר בבחור ממש מקסים וטוב, וגם באיזשהו מקום לא היה לי לב לסיים את זה עם מישהו שנותן לי כזה יחס נפלא. הזמן עבר הבחור נסע, חיכיתי לו ועכשיו שוב ביחד. גם עכשיו קיויתי שאני ארגיש אחרת ואכן ההרגשה היא מעט שונה אבל לא במידה שהיתי רוצה: אני לא מרגישה שאני לא נמשכת אליו- דווקא זה "בסדר" עכשיו, אבל אני פשוט לא מרגישה את הפרפרים שתמיד יש לי בתחילת כל קשר.. הבחור הזה אגב לוקח אותי ממש ברצינות. סיפר עלי למשפחה (בשונה ממני), כולל למורחבת, הכיר ביננו, עושה תוכניות ארוכות טווך, משתף אותי בתלבטויות של עוד כמה שנים קדימה ואיך הן יכולות להשפיע על הזוגיות שלנו וכמובן.. הודה שהוא מאוד אוהב אותי. לא יכולתי לענות לו אותה תשובה והוא לא שאל ולא לחץ לדעת מה אני מרגישה (אני אומרת שכייף לי- דבר שהוא נכון..). עכשיו אני לא יודעת מה לעשות.. מצד אחד הקשר שלנו לא היה הכי רציף, כלומר אי אפשר להגיד ששלושה חודשים אנחנו נמצאים בקשר (שזה פרק זמן ארוך יחסית). דבר נוסף אפשר להגיד גם שלוקח זמן לפתח רגשות. אבל מצד שני, אני מרגישה שמשהו חסר לי, אותה ההתלהבות הטבעית, אותם הפרפרים הפרועים שחגים בבטן לפני הפגישות. אני יודעת שאני לא מאוהבת בו אבל כל כך רוצה.. ולא מבינה מה לא בסדר בי ואיך זה לא קורה לי עם הבחור המקסים הזה... האם יש טעם להמשיך לתת לזה עוד צ'אנסים? האם רגשות יכולים להתעורר לפני שאני אעשה טעות ואוותר על משהו כל כך טוב? או שכדאי לגמור? ואם לגמור- אז איך עושים את זה עם הבחור הכי מקסים בעולם שנותן לי יחס של נסיכה...?
 

noamm

New member
איך את ממשיכה משהו..

שכל החושים שלך אומרים לך לא? למה את משלה אותו? יכול להיות שהוא מקסים והכל אבל לא בשבלך. תעברי הלאה...
 
כי אולי אני טועה?

כי אולי היו מקרים (של חברים, של אנשים אחרים) שרגשות התעוררו עם הזמן? כי אולי אני חושבת שמשהו יכול להיות אחרת? אלה הדברים שעוצרים אותי... אני יודעת שהוא הולך ונכנס עמוק לקשר הזה אבל זה לא שאף אחד לא לוקח סיכונים וזה לא שאף אחד בטוח בקשרים. גם אותי עזבו בעבר וגם אני נפגעתי ועכשיו אני שואלת האם יכול להיות שאני מפספסת כאן משה נפלא ואבין את גודל ההפסד רק אחרי שאעזוב אותו. תדה על התגובה... למרות ששאלתי שאלות קונטרה באמת שלקחתי את מה שכתבת לתשומת ליבי..
 

antares rise

New member
כשזה לא זה זה פשוט - לא זה.

אף פעם לא הגבתי פה, הפעם הרגשתי חייב. תראי, מדברייך את לא שלמה עם ההחלטה והסיבה שלך לנסות ולתת צ'אנסים נוספים נובעת מהפחד לפגוע באותו בחור יותר מהפחד שאולי את מפספסת מישהו מקסים. אני חושב שהוא קצת הגזים בקטע שלהכיר אותך למשפחה המורחבת שלו ולבנות בניינים וארמונות על קשר שהתחיל בקושי לפני חודש... לי, כגבר, זה היה מדליק נורה אדומה אם בחורה שהייתי מתחיל איתה קשר היתה ממהרת להסיק מסקנות ולבנות עתיד. ממה הלחץ ? ההשקעה שלו מובנת אבל כנראה התפיסה הרגשית שלו מעט שגויה ונאיבית, כי קשר מתחילים בהדרגה וגם אם יש "הידלקות מטורפת" לא ממהרים להבעיר את האש כי אחרת היא תכבה מהר מאוד.... לא בטוח שאת אוהבת את התגובה הזו, אבל עצם העובדה שאני מגיב בפורום שלא הגבתי בו, היא כי אני מכיר אישית מישהי שנקלעה לסיטואציה דומה - ומה בסוף ? זה נגמר בפרידה קשה אחרי שגילתה שהבנאדם פשוט סייקו, חסר ביטחון עצמי שכדי לכסות על הביטחון העצמי שלו פשוט הפך את עורו באיזשהוא שלב בקשר והתחיל להתעלל בה רגשית וכמעט גם פיזית...
 
תיקון קטן..

קודם כל תודה על התגובה, בייחוד לאור העובדה שאינך נוהג להגיב כאן או בכלל. שנית, אני רוצה לדייק במשהו.. הקשר עצמו החל לפני שלושה חודשים. זה אמנם החל בקשר טלפוני אבל היה אינטנסיבי מאוד- שעות של שיחה מידי יום על ענייני יום יום, עניינים פילוסופיים ושאר מרכיבים של שיחות נפש. זה נכון שבפועל היו לנו אולי 10/12 פגישות (שחלקן כללו שינה משותפת ונמשכו הבה שעות) אבל לפעמים זה מרגיש שזו תקופה לא מעטה. ככה הוא מרגיש. הוא בן אדם רגיש ובשונה מהדוגמא המצערת שהבאת אני יודעת שלא יהפוך את עורו ולא יפגע בי, בטח לא פיזית.. בשבילו זה הספיק כדי לפתח אלי רגשות חזקים. בשבילי לא.. ולכן אני אומרת שאולי זו תקופה קצרה מידי- בשבילי. בנוגע לתחילת התגובה, רשמת שאני חוששת לפגוע בו יותר מאשר חוששת לפספס בחור מקסים.. זה נכון, גם אני חושבת לפעמים ככה :-\ ועם זאת אומרת לעצמי.. שאולי בכל זאת משהו יתפתח כאן..
 

Molly123

New member
זה לא חייב להיות רע כדי לא להתאים

אם במשך חודשיים-שלושה שום דבר לא התעורר מבחינתך עד מתי תחכי? שנה? עשרים שנה? זה לא הוגן כלפי אף אחד מכם. לשניכם מגיע להיות בקשר שיש בו רגש ומשיכה הדדיים. כמובן, היה קל יותר לגמור את זה אם הוא היה עושה משהו לא בסדר, אבל "לא רע" זה לא מספיק טוב בשביל להחזיק קשר לאורך זמן. איך עושים את זה? אין יותר מדי מה להגיד, ואין צורך לפצוח בהסברים נרחבים - בכל מקרה זה לא נעים להיות לא זה שנפרד ולא זה שנפרדים ממנו.
 
שלום

התמקדי באהבה, לא במשיכה ובהתלהבות. אם את אוהבת את אופיו, וטוב לך אתו, השארי אתו, תהני מהקשר והשקיעי בו. לאט יוכל להתפתח ביניכם משהו, אולי קשר חזק יותר, לפי רגשותיכם.
 
טוב דיי לחשוב על עצמך

רק מה את רוצה.. גם לו מגיע... אני מתאר לעצמי שזה בחור ששום בחורה לא מרגישה אליו פרפרים.. פשוט יש אנשים כאלה. אז מה הוא ישאר לבד? לא... תשקיעי .. תקריבי את עצמך.. תעשי טוב לאנשים מה יש?
 
למעלה