"להכריח" את החיים???

[ש ו נ י]

"להכריח" את החיים???

ברצוני להציג בפניכם שתי עמדות/אפשרויות העמדה של האדם המודרני/הישגי שפועל פועל פועל רץ משיג מרוויח ועושה הכל ומנסה "להכריח" את החיים לתת לו את מה שהוא רוצה וכשהוא לא משיג את זה הוא פשוט לא יכול לסבול את זה יש מי שיפרש את זה כאגו/גאווה והאדם ה.. איך נקרא לזה? רוחני? מודע? שפועל לפי חוקי היקום ומבקש / מזמין /משתמש בחוקי הנפש/שכל ופועל לפי החוקים שהוא יודע שקיימים בעולם כדי להשיג את מה שהוא רוצה וממילא - הוא מקבל שאם הוא בא ממקום שהוא לא מתעקש על תוצאה סופית מסויימת ואם הוא לא רוצה/מצפה למשהו מסויים אלא מתפלל להכוונה הטובה ביותר ולפעולה הטובה ביותר - לפי רצון ה', כלומר - סומך על היקום מה שחלק פה קוראים לזה, אז הוא בסוף מאמין שהוא קיבל את הדיל הכי טוב... מה אתם אומרים? אז מה אתם אומרים? איך עדיף? לדחוף את החיים לאן שאנחנו רוצים? או סתם לזרום? שאנטי כזה... לשומקום (או לאנשהו?) או שמא ישנן אפשרויות אחרות?

 

[Sam Anand Nityo]

שמת לב איך הצגת את זה? ../images/Emo8.gif

אילו רצית להציג את הבחירה באופן אובייקטיבי, הרי שהחטאת את מטרתך... לפי מה שכתבת ממש מוצאת חן בעיני הגישה ה"שאנטית" הזאת... כאילו, לזרום וזה? בכלל הפלית לרעה את רוב האנשים בעולם המודרני, ואת הגישה שלהם בחיים... לא יפה...

לפחות היית דיפלומטית וכתבת "יש מי שיפרש את זה כאגו/גאווה"... טוב, אז עכשיו ברצינות

אני לא יודע אם יש אפשרויות אחרות.. זה או לזרום, או לנסות לדחוף ולמשוך בכוח. טוב, יש גם "לצאת מהמשחק" אבל על זה אנחנו לא מדברים... את ההעדפה שלי אתם יודעים.. מיותר לציין... (ק)סם

 

[ש ו נ י]

סמי, אני יודעת שהבעתי פה עמדה - אבל

לא לגמרי אסביר. יש המון שאנטולוגים שמרוב שהם "זורמים" אז הם זורמים עם כל מה שבא וחלק מה"זרימה" שלהם זה תירוץ ללרבוץ ולא לעשות כלום עם החיים שלהם. נכון. זה מותר! זה אפשרי. יש מי שיגיד לך שאתה לא צריך/חייב כלום ומן הסתם מהמקום של בחירה חופשית יש בזה אמת רק...... שמרוב שאנטיה לא מגיעים לשומקום בעיני יש מטרה לעולם ולא צריך לזרום עם כל דבר יש דברים שצריך לפעול למענם יש דברים שהם לא חיוביים ואסור לך לזרום אתם אלא אם כן מתאים לך להינזק מבין? אז נכון שהבעתי עמדה כאילו אבל לא לגמרי כלומר אמממממממממממ הבוס שלי לשעבר הוא אדם מאודדדדדד שכלתני משיגן עלק מערבי אלק מודרני אלק רץ ורודף וכו' והוא איש לחוץ ורוב הזמן הוא מאוד עצבני אבל כשהוא לא עובד הוא נורא נחמד כזה ומתוקי בתכלס הוא משיג המון בחיים שלו נכון אז הוא בנרווים כל הזמן אבל הוא אחד כזה טיפוס פעלתן שתמיד יהיה בקריז לרוץ לאנשהו תכלס הוא משיג המון מהמטרות שלו אדם מאוד חרוץ וגם מרוויח לא מעט כסף הרבה יביטו בו כעל סמל הצלחה אני אישית לא! זה לא המושגים שלי של הצלחה אבלללללללללללללללללללללללללללללללל אם כבר מדברים על הבעת עמדה או שאלה רצינית האם אין משהו באמצע להיות רגוע וגם להשיג ולהגשים מטרותיך לזרום אבל לדעת מה לקבל ומה לא להיות שלו אבל לא אדיש? קיי? אני יודעת שהצגתי את זה כאילו אני נוטה לכיוון מסויים ובזה קצת לא הגשתי את הדברים לגמרי על פי כוונתי כי לדעתי יש גם באלו מועיל/לא מועיל וגם באלו אני יודעת שזה אישי מאוד העניין של הדרך העניין של המינון מה שעובד בשביל אחד לא עובד בשביל האחר אבל האם ישנם רעיונות/עקרונות שמדברים על מיזוג שתי השיטות על פי ידיעתכם? תודה רבה מראש ש.כ.

 

[חת שפ סות]

להכריח את החיים???

מכיוון שאנו "יצורים" בעלי בחירה, בלית ברירה, אנו מכריחים את החיים לפעול לפי רצוננו. אפילו לזרום בשאנטי, זו בחירה. אפילו לתת לחיים לקחת אותך לאן שהם מובילים, זו בחירה. לא תמיד הבחירה קשורה למרדף אחר החומריות. מה גם שאם החומריות מושגת, האם זה רע? אני מאמינה כי היקום מספק לנו בדיוק את מה שאנו צריכים. כל אחד ואחד מקבל בדיוק את מה שהוא צריך. אם אדם אמור להנות משפע החומריות, זה בדיוק מה שהוא צריך לקבל. אם אדם אמור להנות משפע הרוחניות, זה בדיוק מה שהוא צריך לקבל. אם אדם אמור לא להנות משפע החומריות ומשפע הרוחניות, זה בדיוק מה שהוא צריך לקבל. כמובן שיש את דרך הביניים, בכל קצוות הסקאלה, כך שישנם כאלו שנהנים במידה מסויימת מחומריות ובמידה מסויימת מרוחניות, (במידה זו או אחרת). ראשית, ישנה הבחירה ואז היקום מספק לנו את מה שבחרנו. הבחירות נעשות עוד לפני שנולדנו ואחרי גם כן. היקום ממש משתוקק לתת לנו את מה שאנו רוצים אך לא תמיד הדברים מושגים מהסיבה הפשוטה: אנו משנים תדיר את בחירותנו ואת רצונותנו וזאת במסגרת אמונותנו. לדוגמה: נניח אנו רוצים עבודה מסויימת עם שכר גדול בצידה. יופי! אבל, כשאנו מתחילים לחפש, אנו מגלים כי לא כל כך קל להשיג את אותה עבודה. ואז, מתחילים לחשוב כי אולי לא נמצא, ואולי אני לא כל כך טוב ולכן לא מעסיקים אותי ועוד מחשבות מהסוג השלילי והמגביל. ומה בעצם קורה פה? אנו משדרים לעולם מסר חדש. שאנו לא נמצא עבודה ולא מספיק טובים. והעולם, שלא הספיק להעניק לנו את אותה עבודה טובה, צריך לעבור לבקשה הבאה שלנו שזה לא למצוא עבודה. ולפי דוגמה זו, אפשר להבין כי תמיד אנו נמצאים במצב של בחירה, אפילו לבחור שלא לבחור, זה בחירה. לסיכום, תמיד אנו מכריחים את החיים לפעול לפי בחירתנו ורצוננו.

 

[ש ו נ י]

ת'אמת שאני חסרת החלטיות לגבי ההזמנה

שאני רוצה לבצע בשופר-סל ואני משנה כיוון רצון/בחירה כל הזמן ובסוף מחליטה לא להחליט ונתקעת במקום

על תגובתך כתמיד, היא רבת תוכן ומשמעות

ותורמת! כל הכבודשק

 

[FreeFromGulit]

חייב לענות לך....

הדרך שהצגת את הדברים אינה נכונה כלל וכלל. אולי אפשר לומר שהאנשים הרוחנים כפי שתיארת אותם מקבלים על עצמם את מה שהשיגו. ודוגמא נוספת לכך היא ההתמודדות שלהם עם אובדן. כל אחד בעצם בוחר את הדרך שלו, ולא ניתן להכליל את כל המודעים כפי שתיארת אותם, הם לא מאמינים כקיבלו את הדיל הטוב ביותר ,כמו שאמרת אלא יודעים להשלים איתו בשלווה וזה אולי ההתרון שלהם על אלו שהאיגו שלהם משתלט עליהם כפי שכתבת..... אני ?????? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

 

[חת שפ סות]

FreeFromGulit היי

זה שאותם אנשים רוחניים שמאמינים כי לא קיבלו את הדיל הטוב ביותר עבורם, זה לא אומר כי לא קיבלו. כמו שאמרתי, כולם מקבלים מה שצריכים לקבל, לא פחות ולא יותר. זה שאותם אנשים לא מרוצים, זה קשור לתהליך ה"גדילה" שלהם, לתהליך הלמידה שלהם, לתהליך ההתנסות שלהם. זה מחזיר אותי לרעיון הבחירה - אותם אנשים בוחרים שלא להיות מרוצים. מבחינתי, כל אחד ואחת, אחראים על עצמם וכל אפשרות "להפיל" מצב זה או אחר על אחרים או על המזל או על היקום, פשוט זו בריחה מאחריות - שזה גם סוג של בחירה. גם להשלים עם מצב מסויים (שהינו בלתי מספק) זו בחירה, בחירת ההשלמה. ככל שנסתובב ונתפתל וננסה להביא דוגמאות כי החיים נכפים עלינו (במקרים מסויימים ובצורות מסויימות), תמיד יגיע רעיון הבחירה. כמו שאמרתי בעבר, יש אפשרות לבחור שלא לבחור. גם אלו שהאגו משתלט עליהם, בוחרים לתת לו להשתלט. וזה מה שהופך אותנו לאלוהיים!

 

[ש ו נ י]

יקירתי - וכשמדובר באבדן (לע"ל) מישה

ו יקר... אמנם יש מקום להשלים ולקבל אבל זה נורא כואב............ אז...... זה לא תמיד קל לדוגמא כן?

 

[ש ו נ י]

אם זה מנחם - גמני בינתיים לא לצערי

אבל לא נורא עוד הדרך פתוחה לפניי תודה על תגובתך!

 

[FireBat]

לא הכי הבנתי מה שרצית אבל הנה דעה

אני לא חושב שיש דבר רע בלהיות הישגי, לשאוף למצויינות, אך תלוי באיזו גישה ובאיזה מחיר. אדם לא "מכריח" את החיים לתת לו מה שהוא רוצה, הוא עובד בשביל זה והוא מרוויח את זה. השאלה היא האם אותם דברים חומריים למענם הוא משקיע גורמים לו באמת להרגיש טוב עם עצמו או שהוא עדיין חש שחסר לו משהו והוא ממשיך וממשיך לנסות להשיג עוד. כי ישנם אנשים שתמיד ירגישו חוסר, הם לא שלמים עם משהו בחיים שלהם ואינם יודעים עם מה. אז הם מנסים להשיג עוד ועוד ע"מ שאותם חפצים חומריים ימלאו את החלל. לכן אני אומר שעושר לא מביא אושר, ודווקא לעשירים יש צרות של עשירים. אדם כמו הבוס שלך צריך לעצור שנייה ולחשוב, "האם אי פעם משהו שעשיתי גרם לי להרגיש טוב עם עצמי או עם החיים שלי?". אגב גם האדם ש"סתם יזרום" לא יקבל תואר וכסף וכו', אבל אם ברמה האישית הוא יהיה שלם עם עצמו ואיפה שהוא עומד, הוא כן יהיה מאושר. לכן כל אחד פשוט צריך לעשות מה שטוב לו, לפעול עפ"י חושים פנימיים, ללכת בדרך שהוא כתב לעצמו ולהיות מודע לכך שאין מגבלות שחלות עליו ושתמיד יש מישהו שעומד לצידו , גם אם אינו רואה אותו בעין.

 

[ש ו נ י]

עושר לא קונה אושר. מסכימה, ושוב -

הישגיות כמו שאמרת - באיזה מחיר ולאיזו מטרה ואני רוצה להביא פה משהו יש משהו שקראתי שהאדם כדאי לו שישמח בחלקו בגשמיות (והוא תמיד הרי יכול להוסיף הרי) ויכול אם רוצה להסתפק במה שיש לו אבל אם הוא ישמח בחלקו ויסתפק במה שיש לו ברוחניות - ממה יתמלא? אני מסכימה שעושר לא קונה אושר ואין לי שום דבר נגד שפע, להיפך! זה אמצעי להשיג המון דברים אבל באמת המירוץ והמרדף אחרי הישגיות כמטרה בפני עצמה (אפילו ברוחניות - כלומר עצם ההישג, עצם הנצחון) אין בה כלום ואם כבר להשיג אז שזה יהיה אמצעי שמשרת את המטרה=חזון שלנו בחיים ולא כמטרה בפני עצמה בחרתי להוסיף את זה ותודה על התוספת שלך

שבוע טוב לכולם