להיפרד או לא?

להיפרד או לא?

יש לי חבר כבר שנה וחצי, וגרנו ביחד בדירה שכורה במשך שנה. אני הייתי סטודנטית, ולא הרווחתי כמעט כלום, כך שההוצאות לא התחלקו בינינו שווה בשווה. לפני שעברנו לגור ביחד הוא אמר שכדאי שזה יהיה כמה שיותר חצי-חצי, כדי שהוא לא יצא פראייר, כדבריו. יש לו ניסיון רע עם מישהי שהוא פחות או יותר מימן ובסוף עזבה אותו, והוא טוען שמכאן מגיעה זהירות היתר שלו. זה עצבן אותי אז, ואמרתי לו שאם הוא מצפה לחלוקה שווה בשווה אין טעם לעבור לגור ביחד כל עוד אני סטודנטית. הוא אז לקח את דבריו בחזרה ולכאורה השלמנו והכל היה בסדר. במהלך השנה האחרונה אני נתתי את חלקי, כל חודש לפי יכולתי, ושנינו מסכימים שהחלוקה הייתה הוגנת בהחלט. עכשיו סיימתי ללמוד, ואנחנו עוברים לדירה בבעלות משפחתי. זה אומר שאנחנו לא צריכים לשלם שכר דירה, אבל היו הוצאות גדולות על שיפוץ הדירה, וקניית אביזרים שונים. אתמול הוא אמר פתאום: "אל תשכחי שיש לך עוד איזה אלפיים שקל להחזיר לי", כשאלפיים שקל זה בערך חצי מההוצאות האלה. עכשיו, אלפיים שקל זה כל מה שיש לי, ועדיין הוא מרוויח יותר ממני, כך שלא נראה לי הוגן בכלל, מה גם שאנחנו עוברים לדירה של ההורים שלי, והם שילמו את הרוב המוחלט של עלות השיפוץ. כל ההתחשבנות הזאת לא נראית לי בכלל. מה אתם אומרים? יש לזה מקום בזוגיות? אפשר או אי אפשר להמשיך לחיות ככה? אני לא יכולה לסבול את הקטנוניות הזו ואני לא יודעת מה לעשות, ואם לעזוב זה לא פתרון קיצוני מדי. ממש צריכה עצה
רבה לכל מי שיענה...
 

seeyou

New member
כל ההתחשבנות הזאת לא נראית לי !

גם בשטח האהבה הוא מתחלקת שווה בשווה? יוסי
 
תגידי לו שגם הוא לא צריך לשכוח

שמהיום והלאה הוא עומד לגור על חשבונך ועל חשבון משפחתך מבחינת דיור . הרי הדירה שייכת למשפחתך , לא ??
 
אמרתי

אם אנחנו כבר מתחשבנים, הייתי חייבת להגיד את זה. זה פשוט הרתיח לי את הדם. אני לא יודעת מה לעשות
לא מוכנה לחיות ככה. הוא אומר שהוא מבין שזה מגעיל אבל ההערות האלה יוצאות לו לפעמים, בלי שהוא חושב.
 
ההערות האלו יוצאות לו דוקא בגלל

שהוא חושב , הוא כנראה עושה חשבונות , אחרת הוא לא היה מתחיל עוד בראשית יחסיכם לעשות חשבונות , בכל מקרה אל תרגישי לא נוח בכך שאמרת לו כי לדעתי זאת אפילו חוצפה לצפות שהוריך הם אלו שיממנו את מגוריכם. בכל מקרה , מבחינה משפטית תקחי בחשבוןשעאשר תתגוררו יחד , ויגיע הרגע שמאיזה שהיא סיבה תרצי לפנותו מן הדירה הזאת - עלולות להיות לך בעיות ,והוא עלול לא לרצות להתפנות , אז תחשבי גם על ההבט הזה .
 
בחור קמצן כרוני

הוא קטנוני מתחשבן על כל דבר, זה אופי זה בדם הוא לא ישתנה, תחשבי טוב טוב אם זה מה שאת רוצה לשארית חייך או לפחות לשנים הקרובות, אני במקומך הייתי זורקת לו 2000 ש"ח וזורקת אותו יחד אתם. ... וברוך שפטרנו... איזה מין טיפוס, והכי גרוע אם זה יוצא לא כשהוא לא מתכוון ... מה יקרה כשהוא כן יתכוון??? אז מה אם כאשר למדתם רוב ההוצאות היו עליו? ומה יקרה אם בעתיד תינשאו ותפוטרי מעבודתך ולא תעבדי ולא תכניסי כסף הביתה, מה אז? דרך אגב אם את בכל זאת חושבת להמשיך לגור איתו יחד, עשו הסכם מגורים משותף... כי אם במקרה העניין יתפורץ והזוגיות תפורק, לא נראה לי שהוא יסכים לצאת בחוסר כל מהבית הזה - למרות שהוא של משפחתך.
 
למה שלא

תגורי בדירת הורייך בלעדיו? ושהוא יגור בדירה משלו ויממן את עצמו בהכל? ותשארו חברים? לך תהיה את הפינה שלך ולו את הפינה שלו ולא תריבו על כסף? ולא תתחשבנו כל הזמן שלי, שלך. והזמן יספר לך אם הבחירה שלך הייתה נכונה. מקסימום תפרדו ואת לא תינזקי. בכל מקרה ממליצה להורייך לערוך הסכם אצל עו"ד מפני מתנחל שיתנחל בביתם ולהבטיח אותם מכל פגע. שיגן עלייך גם. אם את לא בטוחה כלל בחברות שלכם, נסי מה שיעצתי לך. בהצלחה
 
איך אפשר לחזור אחורה?

אנחנו גרים ביחד כבר שנה... איך אפשר לחזור לגור בשתי דירות נפרדות? הרי אם היחסים הולכים לכיוון רציני נגור ביחד בסופו של דבר. לדעתי עדיף כבר להיפרד.
 
זה כבר שיקול שלך

אבל תקחי בחשבון , שלך כרגע יש נכס יקר , דירה , ואת מכניסה אותו לביתך ,ועליך לקחת בחשבון שאולי תפרדו , ולא משנה מאיזה סיבה , ולכן כדי למנוע בעיות בעתיד , עליך ךשמור על זכויותיך העתידיות.
 
הסוכנת דנה

אם יש לך ספק בקשר להמשך הקשר איתו, עדיף שלא תכניסי אותו לביתך. כך אני רואה את הדברים. לא נראה לי שהייחסים ביניכם יישתפרו. צ'טערת. ככה זה מתחיל, ממריבות קטנות כאילו.....
 
לדעתי , אתם לא חייבים להפרד כרגע

אך את יכולה לבדוק את תגובתו בנושא הסכם שיסדיר וישמור על זכויותיך הבלעדיות בדירה ,(למקרה שתפרדו), ולפי התגובה שלו תראי לאן הדברים מוליכים . אני מאמינה שהתגובה שלו להצעתך , תבהיר לך עוד פן באישיותו , וכך תוכלי לבדוק עוד יותר לעומק את טיב יחסיכם . להרבה אנשים יש נטיה לנצל ולחמוד רכוש של אחרים אם יש להם הזדמנות לכך . לצערי זה הטבע האנושי . אז אני מקווה שתצליחי ,וממליצה לך לשמור היטב על רכושך ועל רכוש הוריך .
 

1אפי1

New member
בן אדם מוכר....

בכיסו===בכוסו=====ובכעסו חומר למחשבה!!!!
 
הסוכנת דנה לדעתי לא להפרד ולא לגור

בדירת ההורים. תשכירו את דירת ההורים. תשכרו דירה אחרת ותראי איך את מסתדרת אתו כשההוצאות מתחלקות שווה בשווה. לא לוותר לו על תשלום שכ'ד והשתתפות בהוצאות, כי הוא נשמע לי קטנוני, או שאולי אפשרויותיו הכלכליות מוגבלות והוא מנסה לחסוך בהוצאות. אבל זה שהזכיר לך את 2000 ש'ח זה נשמע מה זה קטנוני אחרי תקופה ארוכה כ'כ שאתם יוצאים.
 
לדנה

תראי אני לא ממש מבינה בדברים האלו אבל אני אגיד לך את הדעה שלי תראי לדעתי לא צריך להיות כזו קיצונית ולהיפרד תסבירי לו את השיקולים שלך שאין לך הרבה חסכונות ואת מודעת לזה שהוא תרם את הרוב אבל בכל מקרה כל הדירה והשיפוצים היו על חשבון משפחתך אז זה די מקזז את החוב שלך ובכלל זה לא יפה שאתם סופרים חובות,זה אמור להיות בשיתוף ושיהיה לך יותר כסף אחרי שתעזבי אז תתרמי יותר בחלקך אבל תסבירי לו את זה אל תסתגרי בעצמך וזה חלק מהמערכת יחסים..אין מה לעשות...
 

ערןוסו

New member
אל תתני לו!

כל זה נובע מקמצנות כי באהבה אין שויון מלא כל אחד מכם נותן את כולו!
 
יכולה להיות התחשבנות בזוגיות

לפעמים זה גם יכול להיות חיובי, אבל בכל מקרה - ההתחשבנות חייבת להיות הדדית ומוסכמת. אם בתקופת מגוריכם בדירה השכורה את הבנת שהשתתפות שלך היא כפי יכולתך ואת אכן עשית את המאמץ להשתתף כפי יכולתך, אבל חברך הבין שההשתתפות הינה בחלקים כספיים שווים וחי בהרגשה שאת חייבת לו (אולי כאמירה מקדימה שתפחית דרישה מצידך להשתתפות שלו בתשלומים בגין דירת הורייך), הרי אחת מן השתיים - או שהתקשורת ביניכם לא מספיק טובה, או שהבחור קמצן ונצלן (אני מדבר מהבחינה הכספית בלבד, כפי שמשתמע מהודעתך). התהיות שלך לגבי ההמשך בהחלט ראויות להיבדק היטב ורק את תוכלי לענות לעצמך על השאלה מה לעשות. בהצלחה.
 
למעלה