maymeital2
New member
להיפרד או לא?
שלום לכולם הכרתי לפני כמעט 3 חודשים בחור חדש. אני בת כמעט 30 והוא בן 36 והכרנו דרך שידוך מקרי מאוד. כמו שכולם יודעים, עם הזמן מכירים יותר ויותר לעומק ...הכרתי בחור מקסים שמאוד חשוב לו הלבד שלו דבר שאליו התחברתי כיוון שאני כזאת. קצת רקע כללי על הבחור: בעל עבודה מסודרת, כלבה שהוא מאוד אוהב, גר לבד, ילד להורים גרושים נשאר לגור עם האבא לאחר הגירושים והיחסים עם האמא הם בסתר מבן זוגה. הוא עובר טיפול פסיכולוגי כיוון שהמצב המשפחתי שלו מאוד משפיע עליו והטיפול עוזר לו להתמודדות. בחור מאוד רגיש וחכם. כשהתחלנו לצאת שמתי לב לפעמים שהוא מאוד מאוד אוהב את הספייס שלו, כיוון שגם אני כזאת די שמחתי, אך לאט לאט גיליתי חוסר זוגיות אצלו... מה הכוונה? נניח הלכנו לטייל והבחור עצר וקנה לעצמו פלאפל, ולא הציע לי גם.... כמובן שישר הערתי לו על כך . מידי פעם נתקלתי בהתנהגות "לא זוגית" שבה שמתי לב שהבחור חושב רק על עצמו ושוכח שהוא עם בת זוגתו ... עושה רושם שהוא מאוד נהנה מהזוגיות עימי ומאוד רוצה שהיא תצליח. העניין הוא שעכשיו חזרנו מסוף שבוע ראשון יחד. במהלך סוף השבוע נתקלתי בכמה וכמה מקרים לא פשוטים... והאמת? אנני יודעת איך להתמודד איתם. 1. שנינו אנשים עם אופי, הרגשתי שהוא מאוד רוצה שנעשה כל הזמן את מה שלו בא לעשות...ושאינו מתחשב ברצונותיי... ואני מדברת על מקרים של דברים מאוד קטנים כמו, בואי נשאר בחדר למרות שהוא יודע שאני רוצה ללכת לבריכה... בחלק מהמקרים מצאנו את עמק השווה אבל הרגשתי שאני המון צריכה ללכת לכיוון הרצונות שלו דבר שהפריע לי... וגרם לי לכעוס ולהיות מעט מרוחקת. כשהוא שאל מה קרה לי הסתברתי לו שאני מרגישה ששנינו מאוד מושכים לכיוונים שונים המון פעמים וקשה למצוא את האמצע. הוא חשב שזה משהו טוב שכל אחד מאיתנו שונה ברצונותיו אך הסברתי לו שלדעתי זוגיות זה גם לרצות שהשני יהיה מרוצה וזה שאני מרגישה שהוא כל הזמן רוצה שנעשה את רצונותיו גורם לי להתווכח ולעמוד על שלי גם כי אני יודעת שאחרת הדברים שאני רוצה לעשות לא יעשו...כאילו שאני צריכה להאבק איתו על רצונותי ואין לי פה שותף שרוצה שאהיה מאושרת גם. 2. הלכנו לעשות יחד שנורקלים... ו90% מהזמן לא ידעתי איפה הבחור כי לידי הוא לא היה... כמחאה יצאתי מהמים בלי שהוא שם לב...כי הוא המשיך קדימה...ואז כמובן שהייתי מאוד כעוסה. הוא כעס שהוא נשאר במים וחיפש אחרי ואני כעסתי שרציתי לחגוג עימו חוויה זוגית ושנראה יחד דגים ונהנה והוא בחר להיעלם לו בחוויה.... עם עצמו! הסברתי לו את דעתי והוא טוען שאני מגזימה... אנני חושבת שאני מגזימה כלל...הרי זה לגיטימי לרצות שהבן זוג שלי יהיה לידי גם למקרה שקורה לי משהו במים (אתה לא מרגיש צורך לשמור עלי?) וגם לחוות איתי חוויה. 3. על כל דבר עשינו חצי חצי....האמת שמרוב שזה הטריף אותי ישר הוצאתי כסף לכל תשלום שהגיע... קצת היה לי עצוב שהוא לא מרגיש שום צורך להזמין אותי ולו פעם אחת בכל הסוף שבוע לארוחת ערב או מסאג'...רק כדי לפנק מעט... קשה להסביר הכל בכתב אבל מצד אחד אני מגלה בחור מאוד לא זוגי לטעמי שאני כן יודעת שהוא רוצה זוגיות...ויש בו הרבה דברים ש אני אוהבת....ולכן אני מאוד מבולבלת לאחר סוף השבוע הראשון שלנו שגיליתי כל כך הרבה דברים שפחות אהבתי... הרגשתי שאני הרבה פעמים לבד בסוף השבוע, ושאם לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי, הרגשתי שהוא לא טיפוס מפנק כמו שהייתי רוצה שהוא יהיה ושהוא מספר אחד בפני עצמו... מה דעתכם ? מה כדי לי לעשות ?
שלום לכולם הכרתי לפני כמעט 3 חודשים בחור חדש. אני בת כמעט 30 והוא בן 36 והכרנו דרך שידוך מקרי מאוד. כמו שכולם יודעים, עם הזמן מכירים יותר ויותר לעומק ...הכרתי בחור מקסים שמאוד חשוב לו הלבד שלו דבר שאליו התחברתי כיוון שאני כזאת. קצת רקע כללי על הבחור: בעל עבודה מסודרת, כלבה שהוא מאוד אוהב, גר לבד, ילד להורים גרושים נשאר לגור עם האבא לאחר הגירושים והיחסים עם האמא הם בסתר מבן זוגה. הוא עובר טיפול פסיכולוגי כיוון שהמצב המשפחתי שלו מאוד משפיע עליו והטיפול עוזר לו להתמודדות. בחור מאוד רגיש וחכם. כשהתחלנו לצאת שמתי לב לפעמים שהוא מאוד מאוד אוהב את הספייס שלו, כיוון שגם אני כזאת די שמחתי, אך לאט לאט גיליתי חוסר זוגיות אצלו... מה הכוונה? נניח הלכנו לטייל והבחור עצר וקנה לעצמו פלאפל, ולא הציע לי גם.... כמובן שישר הערתי לו על כך . מידי פעם נתקלתי בהתנהגות "לא זוגית" שבה שמתי לב שהבחור חושב רק על עצמו ושוכח שהוא עם בת זוגתו ... עושה רושם שהוא מאוד נהנה מהזוגיות עימי ומאוד רוצה שהיא תצליח. העניין הוא שעכשיו חזרנו מסוף שבוע ראשון יחד. במהלך סוף השבוע נתקלתי בכמה וכמה מקרים לא פשוטים... והאמת? אנני יודעת איך להתמודד איתם. 1. שנינו אנשים עם אופי, הרגשתי שהוא מאוד רוצה שנעשה כל הזמן את מה שלו בא לעשות...ושאינו מתחשב ברצונותיי... ואני מדברת על מקרים של דברים מאוד קטנים כמו, בואי נשאר בחדר למרות שהוא יודע שאני רוצה ללכת לבריכה... בחלק מהמקרים מצאנו את עמק השווה אבל הרגשתי שאני המון צריכה ללכת לכיוון הרצונות שלו דבר שהפריע לי... וגרם לי לכעוס ולהיות מעט מרוחקת. כשהוא שאל מה קרה לי הסתברתי לו שאני מרגישה ששנינו מאוד מושכים לכיוונים שונים המון פעמים וקשה למצוא את האמצע. הוא חשב שזה משהו טוב שכל אחד מאיתנו שונה ברצונותיו אך הסברתי לו שלדעתי זוגיות זה גם לרצות שהשני יהיה מרוצה וזה שאני מרגישה שהוא כל הזמן רוצה שנעשה את רצונותיו גורם לי להתווכח ולעמוד על שלי גם כי אני יודעת שאחרת הדברים שאני רוצה לעשות לא יעשו...כאילו שאני צריכה להאבק איתו על רצונותי ואין לי פה שותף שרוצה שאהיה מאושרת גם. 2. הלכנו לעשות יחד שנורקלים... ו90% מהזמן לא ידעתי איפה הבחור כי לידי הוא לא היה... כמחאה יצאתי מהמים בלי שהוא שם לב...כי הוא המשיך קדימה...ואז כמובן שהייתי מאוד כעוסה. הוא כעס שהוא נשאר במים וחיפש אחרי ואני כעסתי שרציתי לחגוג עימו חוויה זוגית ושנראה יחד דגים ונהנה והוא בחר להיעלם לו בחוויה.... עם עצמו! הסברתי לו את דעתי והוא טוען שאני מגזימה... אנני חושבת שאני מגזימה כלל...הרי זה לגיטימי לרצות שהבן זוג שלי יהיה לידי גם למקרה שקורה לי משהו במים (אתה לא מרגיש צורך לשמור עלי?) וגם לחוות איתי חוויה. 3. על כל דבר עשינו חצי חצי....האמת שמרוב שזה הטריף אותי ישר הוצאתי כסף לכל תשלום שהגיע... קצת היה לי עצוב שהוא לא מרגיש שום צורך להזמין אותי ולו פעם אחת בכל הסוף שבוע לארוחת ערב או מסאג'...רק כדי לפנק מעט... קשה להסביר הכל בכתב אבל מצד אחד אני מגלה בחור מאוד לא זוגי לטעמי שאני כן יודעת שהוא רוצה זוגיות...ויש בו הרבה דברים ש אני אוהבת....ולכן אני מאוד מבולבלת לאחר סוף השבוע הראשון שלנו שגיליתי כל כך הרבה דברים שפחות אהבתי... הרגשתי שאני הרבה פעמים לבד בסוף השבוע, ושאם לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי, הרגשתי שהוא לא טיפוס מפנק כמו שהייתי רוצה שהוא יהיה ושהוא מספר אחד בפני עצמו... מה דעתכם ? מה כדי לי לעשות ?
