להיזכר בישן

KAS3

New member
להיזכר בישן

השתנתי קצת מאז. קצת... עדיין קשה להתבטא בכתיבה. אבל כבר לא מגינה על עצמי כמו פעם. יותר אדישה לדברים, יותר משתיקה דברים. שומרת סודות. משקרת. לא נותנת אמון, לא סומכת, לא מתאכזבת,לא מרגישה, לא אוהבת, לא מתחברת לאנשים חדשים, לא נותנת להתקרב, מרחיקה את הקרובים, מתעלמת, מוותרת, עדיין לפעמים לא נושמת. אין חברים, אף פעם לא היו , 20 שנה של לבד. רצון אחד, שיאהבו...

עולם!!! תאהב אותי!!!

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=198&messageid=149885283
 

Kalphana Vera

New member
אני זוכרת את זה


הרבה ממה שאת מתארת מתפרש, אצלי לפחות, כתהליך התבגרות. דברים אחרים שכתבת מזכירים לי את נבכי נפשי בתקופות חולות.

פליז תסלחי לי על הקלישאה, אבל איך יאהבו אותך אם את כל כך לא אוהבת את עצמך? לא מקבלת, מקשה, לא נותנת לעצמך לחיות?

עצם זה שאת מרשה לעצמך לתפוס כאן מקום, להשתמש במילים, כבר מראה על איזשהו תהליך שעברת. רק תמשיכי, טוב?

נשיקות
 

levshavur

New member
לקס

שלום לך
כשהייתי עם אמא בטיול ללטביה היינו בבית הבראה ל 20 ימים . בזמן הזה נתנו לי
פסיכולוגית והיא לימדה אותי שאם את עוזרת לאחרים-אחרים יעזרו לך, או אם את
אוהבת אחרים, אחרים יאהבו אותך...היא נתנה לי תרגילים לעשות עם הגישה הזאת.
כך שאם לא תיפתחי לאחרים ולא תאמיני שהם יכולים להיות טובים ולא לפגוע בך...
אם לא תתני מקום בלב, תישארי לבד, וזה חבל כי יכול להיות לך חבר או חברות...
כדי שיאהבו אותך את צריכה לעשות עבודה וזה קשה לתת אמון - אני יודעת שקשה
לבנות אמון (כשהייתי בת 11 חברה טובה כשהייתי עסוקה ניצלה את הזמן הקצר
כדי להיכנס לחדר השינה של ההורים וגנבה משם כסף וברוב חוצפתה ולקחה אותי למסע קניות מהכסף הגנוב...) גם ההתעללות בבית מצד אבא גרמה לי לא לתת אמון ולהרביץ לילדים אחרים והתדרדרתי בלימודים... כך שמהילדות היה קשה לי לתת אמון אבל התגברתי על זה והיום יש לי בעל ויש לי חברות וידידים...
עשיתי את הצעד הראשון והצלחתי! אני חושבת ששווה לך לנסות.
לבשה.
 

KAS3

New member
טריגר)

אני מקיאה
חצי שנה
אף אחד לא יודע
 

hory0

New member
יקרה..

כואב לי לשמוע..ואני באמת גאה בך שכתבת. עכשיו אני יודעת ועוד רבים.

האם את רוצה שמישהו בחיים שלך ידע?
האם היית רוצה שמישהו יושיט לך יד קטנה?

אני שולחת חיבוק!
ומבטיחה לזכור ולדעת.
 
למעלה