להיות שמנה - להתמודד עם הסטיגמה

[האם של איתי]

להיות שמנה - להתמודד עם הסטיגמה

ממש לפני שהחג המי יודע כמה בלוח השנה העברי, אני מרשה לעצמי לפתוח שירשור בבחינת נראה מה יהיה (סוג של התחלת משחק המחשבות הידוע) את ההשראה קבלתי מדולפינית, שדבריה לתותי גירל עוררו אותי מאד ואני אסירת תודה לך דולפינית. אני גם מצטערת נורא בהקשר זה, שהחמצתי את התוכנית ב- BBC אבל אולי במהלך הדיאלוג שייפתח כאן, תוכלי לספר לנו יותר. אני אומר עוד כמה דברים לפני שאני מתחילה את המשחק אני עוזרת לחברתי הטובה שהיא דיאטנית לערוך ספר שהיא כתבה שהוא בעצם ביקורת עניינת על כל הדיאטות הכי נפוצות, פופולאריות בעולם, שכתובות בכל מיני רבי מכר כשלעצמי אני תקנית דהיינו חתיכה מודעת, עולה קצת יורדת קצת נשארת מידה 38 אבל היתה לי חווית השמנה שאיתה נתחיל את המשחק כשהתגרשתי וזה היה קצת אחרי שמלאו לי 40 הרגשתי המון שינויים נפשיים גופניים וככה. עד אז יכולתי לאכול מטבחים וגרם לא העליתי . בלי משים המשכתי עם ההרגל הנפלא הזה, להסתער על השולחן בבית או במסעדה משובחת, ולטרוף, לגרגר, להשמיע צלילי הנאה, שהיו מוציאים את כל הטבחים מהמטבחים, כדי לכרות איתי ברית עולמים ובאמת, בכל העולם, יש לי שני סוגים של חברים, בעלי, או מוכרים בחנויות נעלים, ושפים של מסעדות פאר. ובעודי טורפת מכל הבא ליד, ממש לא שמתי לב, איך המטבוליזם שלי משתנה, ואני תופחת והולכת למימדים לא ידועים לי. איש בסביבתי, לרבות בני שיחיה, לא עצרו את המטוס בכיוון אחד, ואני המשכתי. נסעתי בחורף אחד לניו יורק, וגיליתי את החנות של חיי. "שאן חי טאנג" שמה (אין לי מושג אם היא עדין נוכחת) בית אופנה מהונג קונג, שמנצל את החוויה הסינית, ומסגנן למערביות בגדים לא מהעולם הזה - בחיי. מיד שלפתי את האשראי, שמתי לב שאני קונה כבר מידה 44 אבל מי סופר מידות כשהוא נמצא בתהליך של כיבוש התענוגות שהלכו לו לאיבוד במהלך הנישואים, וחזרתי לארץ. שישה חודשים מאוחר יותר, הגעתי שוב לניו יורק, והפעם לחופשה. בעוד מועד הודעתי לחברתי המקסימה רינה, שאיך שאני נוחתת בביתם, שעה אחר כך, אנחנו במנהטן בחנות. סוג של התמכרות שאינו יודע שובע. וכך אמנם היה, לא ממש שעה, אבל חופן שמן מאד קצר אחרי הנחיתה, הגענו לחנות כשהדופק בליבי מגיע בקאלה לאדום מהתרגשות אימים אני מתחילה למדוד, כלום לא עולה עלי. אני מצליחה למלמל בכיוון של רינה, באוי הנה אחותי, משהו קרה למידות של המעצבים פה. רק לפני חצי שנה מצאתי פה אחלה דברים שבעולם, עכשיו כלום לא עולה. בעוד אני מנסה להתכווץ אל תוך הבגדים ומציצה בבואתי במראה, אני מגלה אישה שמנה (שמנתי, קחו נשימה, והדקו את חגורות המושב 17 קילו. בהריון העלתי 25) חיש קלי קלות, ארזתי את עצמי ואותה החוצה. יום ראשון שלי בניו יורק, ואני מאבדת את הצפון. רינה שאלה אותי, תגידי, נשקלת פעם ? אמרתי לה בתמימות פשוטה מה פתאום, אני אף פעם לא נשקלת. אז בואי נתחיל מהמשקל היא אמרה. אני ממש לא רוצה להרחיב את תיאור המחוג מורה על המשקל הבלתי אפשרי מבחינת הדמיון הכי פרוע שהיה לי באותה תקופה. חטפתי הלם, כמעט התעלפתי. מיד ביטלתי את כל התוכניות של כל המסעדות, ועברתי פחותאו יותר לרעב וליוגורט. אני מספרת את הספור הזה, כי להגיע לניו יורק, עם רשימה מוכנה של חוויות קולינאריות, שרק שם השף או המסעדה, מזכירים לי נשכחות נעימות, ולוותר על הכל באחת, לא לדחות לאחרי ניו יורק, לא להגיד לעצמי אז מה, וגם לא להתחיל לחשוב איך זה לחיות בתור שמנה מעידים על סוג של שוק קיומי מהסוג הכי פטישי שיש. תוך שנה הצלחתי להוריד את המשקל ולחזור למשקל חדש. (כפי שהבנתם אני כבר במחצית השניה אם לא ברבע האחרון של חיי) מאז העסיקה אותי בעצם הסטיגמה. ברור לי שלא הייתי חוטפת בומבה קיומית כזאת אלמלא להיות שמנה זה הכי נורא שאפשר.ולא משנה בת כמה אני, ולא משנה שיש אילוצי טבע וככה שמנה זה נורא, זה סוף העולם. עד כדי כך, שאני מסוגלת להיות שבועיים בניו יורק ולא לדרוך במסעדה אחת בודדה. מקסימום סופר עם שני פירות או עגבניה.לרעוב למות, ולהתייסר.בלי לוותר לעצמי, דהיינו לבצע את העונש הקוסמי על אכילת יתר. למה חלקנו רואים בשמנה את התגלמות ה- ( אפשרויות ראשונות: מזניחה את עצמה, חסרת כוח רצון, מוכנה לחיות בשוליים לעולם לא על הדרך הראשית ואני מקווה לשמוע עוד אפשרויות של הסטיגמה) למה השמנות בוחנות את עצמן מול הסטיגמה. אני מאחלת לנו משחק נעים כשכולנו יודעים שהמשחק הזה הוא הראשון באינטרנט כולנו חלוצות וחלוצים

 

[dolfinit]

האם של איתי ../images/Emo13.gif

תענוג לקרוא אותך, אני נהנת כל פעם מחדש ונפעמת מול העוצמות שלך. אני נמצאת בתהליך שלי, תהליך אורך וממושך...אחד משלבי התהליך הוא ללמוד לאכול נכון ולחיות חיים בריאים יותר(אני בשלבים הראשוניים ונכון לעכשיו, אני לא כל כך מקפידה בגלל מקום המגורים הנוכחי שלי)...רוב חיי לא הפריע לי להיות מלאה(במקומות הנכונים), אהבתי את הגוף שלי וקיבלתי מחמאות

אפילו בגיל ההתבגרות שכל החברות שלי, היו במרדפי דיאטה למינהם, אני לא התענינתי...מודה ומתוודה אני אוהבת לאכול, נהנת מאוד מאוכל, נהנת לבשל ולאפות ומרגישה שאני לא מוכנה לוותר על תענוגות החיים. הסיבה שאני מנסה לעבור לאכילה נכונה ובריאה, היא סיבה בריאותית. יש לי קושי עצום לשנות את הצורך והכמיהה לאוכל טוב, אני חושבת שכמעט כל דיאטה...יכולה להכניס אותי לדכאון, לא אוהבת את האיסורים, שונאת לחשב קלוריות, שונאת לחשוב פעמיים לפני שאני לוקחת ביס, לא חושבת שכל המוצרים הדיאטטים למינהם טובים לבריאות(לדעתי הם גרועים יותר), אוהבת מסעדות(כמעט מכל סוג), נהנת לגלות עולם חדש וללמוד להכין מאכלים של כל מיני תרבויות

יש בי המון התנגדויות לדיאטות, אבל אני יודעת בתוך תוכי(למרות שאני שלמה עם עצמי) שאני צריכה לאזן את המשקל, מבחינה בריאותית. עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני מוגדרת כשמנה, אבל אם אני לא אשים את הסטופ אני עוד עלולה להגיע לשם. האם של איתי, עוררת אותי למחשבה נוספת ולתהיה איך בכל זאת עושים את הסוויצ' הזה במוח?! איך בכל זאת מוותרים על תענוגות החיים?! איך נשארים שפויים לאחר דיאטה?!(שאלה רצינית מאוד) אני עדיין חושבת שנשות הרנסנס העגלגלות והחייכניות יפות יותר בעיני מדוגמניות אנרוקסיות...אבל איך מוצאים את שביל הביניים??? אין לי תשובות רק תהיות ולגבי המשחק, מתביישת לומר אבל לא הבנתי איך משחקים

אשמח להסבר קצר(להדיוטות) תודה שאת כאן

 

[רן בת]

בוקר טוב וחג שמח

אני כל חיי הייתי בעלת טוסיק מפואר וענק, ותמיד נילחמתי בתאוותי לבצקים ומתוקים. מאז שאני זוכרת את עצמי את צועדת על מנת להוריד נפח טוסיק, ולעיתים זה הצליח, אבל איך שגיליתי שרזיתי ואני נראית נהדר, נתתי לעצמי את הלגיטימציה לאכול שוב בטירוף כי הרי רזיתי אז אפשר. וכך חוזר חלילה רוב חיי. בשנתיים האחרונות אני מצליחה לשמור על משקל קבוע, שגם בכיתה א' אני לא חושבת ששקלתי ככה. ואוכלת דברים שאני אוהבת, רק במידה הנכונה. אני רואה לפעמים את הבעות הפנים של אנשים כשהם רואים אדם שמן. הבעות של גועל, ולעיתים הם אפילו לא מעזים להסתכל לכיוונם. הסטיגמה המטופשת הזו של חוסר אסטתיות וגועל היא שמפריעה לי.

 

[א ס י ת]

רן בת ראיתי פעם תוכנית ראיון של

שרון סטון אצל אופרה וניפרי. היא גם עברה משהו דומה לשלך. היא אמרה שבעיקבות האירוע שהיא החלימה ממנו גם בנס, הייתה לה ירידה מסיבית במשקל. שליש ממסת גופה הרזה במילא, פשוט נשר ממנה כשהייתה במצב של קומא. היא אומרת שמאז היא אוכלת הכל ולא מעלה גרם. היא ירדה ב2 מספרים במכנסים. ואפילו התצטלמה לפליי בוי. כנראה שהיא נראית מספיק מדהימה גם בגילה שמתקרב לחמישים. זה מה שאמרה לאופרה ששאלה אותה אם עשתה דיאטה מכיוון שהיא נראית כל כך נפלא.

 

[רן בת]

אסית, תודה, לא חשבתי על זה

מעולם. אבל תודה שגילית לי עוד דבר חיובי שקורה לי בעקבות הארוע המוחי שעברתי.

 

[האם של איתי]

אן בת סכום בשבילך

רוב חיי אני עולה ויורת בשמקל כל פעם שגיליתי שרזיתי,נתתי לעצמי לגיטימציה לאכול שוב - כי הרי אפשר לרזות בשנתיים האחרונות אני מצליחה לשמור על משקל קבוע אני בעלת טוסיק מפואר וענק תמיד צעדתי כדי להוריד את הטוסיק תמיד נלחמתי בתאוותי לבצקים לאנשים יש הבעות פנים כשהם רואים אדם שמן אנשים נגעלים מאדם שמן אנשים לא מעיזים להסתכל לכיוון של אדם שמן שמן הוא לא אסתטי ומגעיל מפריעה לי הסטיגמה ששמן זה מגעיל

 

[תותי גירל]

דולפינית..

אם יש משהו שהבנתי בחודשים האחרונים זה שבדיאטה לא צריכים לותר על אוכל.. מותר לאכול מהכל אבל מה שמשנה זה הכמויות. את יכולה לאכול כל יום פרוסה של עוגה, אבל את לא יכולה לאכול כל יום עוגה שלמה.. דיאטה כזאת שתעשי בה הרבה ויתורים תיגמר רק בתיסכול ובזלילות.. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה פשוט לאכול מסודר ובריא, לא יותר מדי ולא פחות מדי, וכל יום לפנק את עצמנו עם משהו שנחשב "אסור" בדיאטות. ומאוד חשוב- זה ספורט. זה גם עושה הרגשה נורא נעימה בגוף אח"כ וגם עוזר בתהליך של ההרזיה. בהצלחה לך

ורגב, גם אני לא ממש הבנתי את המשחק...

 

[האם של איתי]

תותי סכום למענך

יש דעות שאומרות שלעשות זה דיאטה זה לא לוותר על אוכל שמירה על המשקל קשורה באכילה מסודרת ובריאה במידה שמירה על משקל קשורה בספורט אפשר להתפנק מעת לעת על אוכל שהוא אסור בדיאטה ספורט מעבר לעובדה שהוא מועיל בירידה במשקל הוא גם גורם להרגשה נעימה אני מיד אסביר את המשחק

 

[meshi4]

אגב.../images/Emo45.gif

אף פעם לא ספרתי קלוריות.לא נשקלתי -לפי הבגדים ידעתי אם הורדתי או לא. המפנה היה כשהורדתי לגמרי משקאות מתוקים-עברתי לשתיית מים.או משקה דיאט. ויתרתי על עוגות כמעט לגמרי-זאת היתה החולשה שלי. ויתרתי על אכילת לחם בארוחת צהריים-וזה היה קשהההה. עברתי ללחם קל. ובאופן כללי הקטנתי את הכמויות בצלחת.כל האוכל היה רגיל אבל מעט. בשבת הייתי מרשה לעצמי להתפנק קצת.ולחזור לתלם ביום ראשון. וככה ממידות-42-44 הגעתי ל-38-40 .

 

[א ס י ת]

דולפינית, דיאטת אטקינס

לא דורשת ממך הגבלות כמויות. רק לוותר על פחמימות. דיאטה קצת יותר שפויה היא מהספר רזה לתמיד. הפרדה בין פחמימות לחלבונים. אבל שם יש הגבלה של כמויות. יש גם חבורת אנשים ששוקלים את האוכל..ומגבילים מאוד את הפחמימות. הם נקראים גריי שיט greysheet ההרזיה מובטחת שם. יש גם תמיכה יומיומית ע"י מאמנת.

 

[א ס י ת]

לפני מספר שנים עשיתי דיאטה שהייתה

שהייתה מעולה. שמתי בצלחת את המנה שאני בדרך כלל אוכלת, ומזה הורדתי חצי כמות. זה היה האוכל שלי. בשבוע הראשון היו לי כאבי רעב איומים כי הקיבה התכווצה. אפילו לקחתי משככי כאבים, וישנתי המון. אבל כעבור שבוע הגוף התרגל, והמשקל ירד ללא בעיות. בצורה כזאת אכלתי הכל..כולל עוגות.

 

[האם של איתי]

דולפינית - סכום למענך

(אני מסמיקה ולא מכניסה לסכום את המילים המעצימות

שלך אלי לא הפריע לי להיות מלאה במקומות הנכונים אהבתי את הגוף שלי קבלתי מחמאות אני מודה ומתוודה: אני אוהבת לאכול זה חלק מתענוגות החיים דרך האוכל אני מגלה עולם ותרבויות אני מעדיפה את נשות הרנסנס על פני הדוגמניות האנורקטיות היום אני במצב של רגע לפני שהאכילה תגרום לי בעיות בריאותיות אני בתהליך של למידה לחיות חיים בריאים כמעט כל דיאטה יכולה להכניס אותי לדכאון אני לא אוהבת איסורים אני חייבת לשים סטופ בריאותי אבל איך עושים סוויץ במוח,איך מוותרים על תענוגות החיים, איך נשארים שפויים אחרי דיאטה אני תיכף אסביר לכולם בכותרת נפרדת נשיקות

 

[meshi4]

החברה

יוצרת את הסטיגמה.פעם אישה שמנה נחשבה יפה וסקסית.ואילו בתקופתנו מספיק להסתכל על השבועונים עם הדוגמניות האנורקסיות,על הבגדים המיניאטורים.ותראי כמה תסכול זה יוצר אצל נשים.לנשים מוכרים כל מיני "חלומות" אם עי' דיאטות שונות ומשונות.איפור לכל חלק בגוף שייעשה אותן צעירות.ניתוחים וכו'.תעשיה שלמה של שיווק.וזה עובד ועוד איך. כי נשים קונות ומאמינות בזה. אני יכולה לדבר רק על עצמי.-אף פעם לא סבלתי את עודפי המשקל.כי "סחבתי משקעים ותחושות לא נעימות מגיל ההתבגרות.[אז עליתי בצורה מוגזמת במשקל]הבטחון העצמי התערער לי.הדימוי העצמי שלי נפגע.אחכ' הצלחתי להוריד את המשקל.ומאז לא חזרתי למשקל שהיה לי. עכשיו אני במשקל הכי תקני שקלי -לפעמים אפילו פחות.ואז מעירים לי שאני צריכה לעלות במשקל.אבל האמת?אני מרגישה מצויין עם זה.קלילות,בגדים .זה נהדר בשבילי.

 

[האם של איתי]

משי יקירתי כחלק מהמשחק אני מסכמת

החברה אשמה בכך ששמנות זה OUT עובדה פעם שמנה נחשבה יפה וסקסית לנשים מוכרים חלומות כן הן קונות אותן באופן אישי מעולם לא סבלת עודפי משקל (האם התכוונת לא אהבת להיות בעודף משקל? הדימוי העצמי והבטחון העצמי נפגע אצלך כשהיית שמנה בגיל ההתבגרות עכשיו כשאת במשקל תקני את מרגישה מצוין,נהדר

 

[א ס י ת]

האם של איתי לא מבינה על מה את

מדברת. אין לי סטיגמה על עודף משקל. לא מבינה מה זה זרם מרכזי.. אחת הזמרות הכי גדולות בעולם מרצדס סוסה היא אמא אדמה, שמנה וחיובית. יש לי חברות רזות, ויש לי חברות שמנות. וגם אני עביתי במשך החיים. מעולם לא הרגשתי דימוי גוף ירוד בגלל עודף המשקל. האני שלי מוצק ללא קשר למצב השומנים. הייתי בסדר כשהייתי רזה ואני בסדר כשאני שמנה. אנשים רואים בהתחלה את המראה החיצוני, אבל לומדים מהר להתחבר לנישמתי, ואז המשקל לא רלוונטי. אני מקרינה רצינות ואמינות ויכולת קומית גם. אני במילא לא מתחברת לאנשים שהחיצוניות היא המדד החשוב שלהם. כמובן שגם אני מעוניינת בחיצוניות סבירה. אבל בהחלט לא דוגמניות של ווג. בעולם שלך החלק הזה חשוב..אצל אומנים העובדה שאני כוסית או לא, פחות משמעותית, עדיף שציורי יהיו ברמה טובה. אני מבינה שאצל הצעירות היום החיצוניות היא מרכיב חשוב, וגם השאיפה לנעורי נצח אצל המבוגרות יותר. איזה שיעבוד לאסטטיקה...אוףףףףף. הרינג טון בנייד שלי הוא "עבדים היינו...." השיר מפסח. כי זה המצב הקיומי של נשים. הן חייבות להיות משועבדות למשהו, אחרת הן לא מרגישות בטוחות. הנושא האמיתי הוא השיעבוד של הנשים הכאילו משוחררות. השיעבוד שאני רואה בימיינו, זה שיעבוד לרזון ולאסטטיקה. גם גברים שמועבדים לזה אבל נשים יותר. ואצל אמהות גרושות זה להחזיק בילדים..מדוע שהגרוש לא יגדל את הילדים???? הרי אין מחיר להשקעה בגידול ילדים. לגרוש יש חיים ממש קלים. תשלום מחיר לא גבוה עבור כלכלת הילדים. ביקור של שעתיים פעמים בשבוע, וסוף שבוע פעם בשבועיים. ולרוב זה תמיד פגישות בסבבה בלי הצורך לחנך. איזה דיל טוב לגרושים..למה לא להתחלף איתם. זה מה שאמרתי, נשים חייבות להיות משועבדות-שפחות, אחרת הן לא מכבדות את עצמן.

 

[האם של איתי]

אסית אני מסכמת בשבילך

ראשית, את לא קראת את כללי המשחק ולכן אני אתעלם מחלק מדברייך. תוכלי לקרוא את מהות המשחק וכלליו במסר מיוחד שמיד אשלח לי אין סטיגמה על עודף משקל יש לי חברות רזות ויש לי חברות שמנות אני לא מתחבר לאנשים שהחיצוניות היא המדד החשוב אצלם מעולם לא הרגשתי דימוי גוף ירוד בגלל עודף משקל הייתי בסדר רזה ואני הסדר כשאני שמנה גם אני הייתי מעוניינת החיצוניות סביר,לא של דוגמנית אנשים רואים בהתחלה את המראה החיצוני, אחר כך הם מתחברים לנשמתי המשקל לא רלוונטי בעולם האמנות המשקל של הצייר לא משנה - חשובות התמונות הרינג טון בנייד שלי - "עבדים היינו" וזמ מזכיר לי שנשים משועבדות השומן מסמל את השעבוד של נשים וגם במידה מופחתת של גברים לרזון ולאסתטיקה שיעבד של נשים מתגלגל גם לתביעה להחזיק את הילדים אחרי הגירושין אם נשים לא יהיו שפחות הן לא תכבדנה את עצמן

 

[האם של איתי]

משחק המחשבות כללי המשחק

משחק המחשבות הוא משחק שתכליתו לאפשר קיומו של דיאלוג בכוונה ליצור שיחה יצירתית. אני הולכת להדביק תיכף את הכללים שכבר פרסמתי ובמסר נפרד אני אסביר את דרך המשחק באינטרנט "משחק המחשבות"(c) הוא משחק שתכליתו להפוך מפגשי צוות למפגשים יצירתיים הבהרות יסוד: יצירתיות: בכל בני האדם קיימת יצירתיות. יצירתיות היא הלך מחשבה שבסיומו החושב מגיע לפתרונות לא מקובלים, לא שגרתיים, לאו דווקא ליניאריים (דהיינו נובעים ממה שאירע עד כה ) יצירתיות היא תהליך שקורה בתנאים מסויימים מאד. אם מכירים ומפעילים את התנאים היצירתיות נוצרת באופן הכי מובן מאיליו שקיים. תהליך היצירתיות נוצר כשמערכת השיפוטים של המוח מנוטרלת. האדם מתפנה לקבל רעיונות חדשים, ומפנה דרך למחשבותיו, אותן מחשבות שלא יכולות להיווצר בגלל "מערכת ההישרדות" של המוח. מערכת שדוחה רעיונות לא מוכרים, ולא מאפשרת להם לחדור ולחולל מחשבות חדשות, שלא היו מוכרות עד כה. התנאי ההכרחיים לניטרול מערכת ההישרדות של המוח: אמון - האמון קיים בדיאלוג במהלכו כל אחד מהמשתתפים מרגיש בהעצמת ערכו על ידי המשתתפים. מדוע פועלת מערכת ההישרדות של המוח מערכת ההישרדות של המוח שומרת בקנאות על הדימוי העצמי של האדם. היא זוכרת את החינוך שקיבל בילדותו, ואת התנסויותיו במהלך השנים, ומה שלא יעלה בקנה אחד עם מה שנאגר במוח, יידחה וייפלט על ידי מערכת ההישרדות על הסף. דוגמה טובה היא ויכוח. שני אנשים מציגים עמדות מנוגדות, ומתווכחים. יש פה סוג של תחרות בין מערכות ההישרדות. מישהו מהם גבר על חברו. המנוצח הוא זה שנגמרו לו המילים. המנצח הוא מי שיש לו עוד מה להגיד להתפלפל ולהפלמס. המנוצח לא קבל את עמדותיו של המנצח. לכן תהליך השיחה ביניהם היה תהליך של התנצחות כל צד אמר את שלו ולמי שהיו יותר מילים, דיבר בקול רם יותר וככה, זכה בנוק אאוט. ספרו 10, והמנצח הוכרז ( דוגמה: הויכוחים בין מועמדים פוליטיים בטלויזיה) מערכת ההישרדות של המוח פועלת כמו התאים בגוף. ברגע שאנחנו מותקפים על נגיפים, מערכת החיסון מתחילה לפעול כדי שכולנו נשרוד. מערכת ההישרדות של המוח שומרת על האינטגריטי שלנו ועל עולמנו האישיותי. ולכן לנטרל אותה קשה מאד. -1- איך אפשר לנטרל את מערכת ההישרדות של המוח על ידי משחק. אם החלטנו לשחק במשחק, המוח שלנו מוכן וחייב ללמוד את כלליו כדי לאפשר לנו לשחק . משחק המחשבות משחק המחשבות, נשען על חכמתו של פרופסור דיוויד בוהם, פיזיקאי, שהלך לעולמו בשנות השישים של המאה ה- 20, יהודי אמריקני, שנאלץ לברוח מארצות הברית בתקופת המקארתיזם, וסגר את חייו עם קתדרה בקיימברידג' אנגליה. הוא היה פיזיקאי,שהתחיל מתורת הקוונטים, והחל בפיתוח תורה חדשה של המציאות ההולגראמית. בדרך, הוא יצר את הגישה הנקראת "דיאלוג" מקור ההשראה של משחק המחשבות. דיאלוג על פי בוהם – בנוי משתי מילים – דיה ( דרך) לוגוס ( משמעות ) בוהם טוען, שדיאלוג הוא דרך ליצור משמעות ולא להביע דיעות ולהתנצח. הוא מדמה את הדיאלוג למצב, בו קבוצות של אנשים עומדות משני עברי הנהר ומתבוננות בזרם המים - המשמעות. מעת לעת מתעופפים להם עלים מהעצים הגדלים על גדות הנהר ומתרווחים ברכות על פני המים. העלים מפריעים למתבוננים בשתי הגדות להבחין בזרם . עליהם להרים בעדינות את העלים המפריעים, כדי לבחון שוב את זרם המים. בדיאלוג, כל המשתתפים בוחנים את המשמעות. מעת לעת עפות מחשבות ( העלים) הנישאות ע"י מילים, ומפריעות לבחון אותה. יש להתבונן במשמעות, ולהסיר את המילים המעוררות מחשבות אחרות ולהתרכז בזרם. בעוד שויכוח הוא התנצחות, דיאלוג היא דרך לייצר משמעות חדשה. בסוף הדיאלוג, נוצרת תבונה חדשה, שלא היתה קודם, והמערכות ההישרדותיות של כל המשתתפים מקבלות אותה בלי התנגדות. אבני המשחק יש למה כן – אין למה לא אין לדעתי ,אין אני חושב אין תיקוני שפה ( אפשר להגיד שתים במקום שנים, וכד) אין תיקוני ניסוח - המילים לא מפריעות למשמעות המשתתפים הם חוקרים נטולי דעות. אין תגובות נוסח: אני אוהב יש התבוננות במילים – כמו בשיחת Skipe בכל סיבוב של המשחק אפשר לשאול שאלות את הדובר אפשר להמשיך את הרעיון של הדובר יש למה כן – אין למה לא אבן משחק מהותית במשחק המחשבות היא המחשבה למה כן. מערכת ההישרדות של המוח אלופה בלמה לא. כי כל מה שלא מוכר מאיים, ולכן היא מייצרת למה לא בלי סוף ( עם מידה גדושה של יצירתיות ...) במשחק המחשבות, כל אחד מהיושבים מקשיב לדברי זולתו. אם עולה במוחו של השומע המחשבה למה לא ( הכוונה התנגדות לדברי הדובר) עליו להפוך אותה מיד במוח של עצמו ולמצוא למה כן . אם אין לא, הוא שותק, וממשיך להקשיב עד שיהיה לו -2- אין "לדעתי", "אני חושב", אין אני דעה היא לכאורה תוצאה של חשיבה. ולכן במשחק המחשבות, שהוא משחק של מחשבות מתהוות, אין מקום לדעות . לאיש מהמשחקים אסור להשתמש ב"אני", או לדעתי. הוא צריך לחייב את המוח של עצמו ליצור פניה חדשה שלו. אם מישהו אמר לדעתי, או אני חושב, כל הקבוצה מסמנת לו, בתנועה של גל. הוא מפסיק, ומתנסח מחדש. תנועת הגל - הידים עולות מאזור המתנים בתנועה של חצי עיגול,כשכפות הידים פונות החוצה. ברגע שמישהו מהמשתתפי אמר לדעתי, או אני חושב כל הקבוצה עושה לו תנועה של גל. אין אני אוהב אני אוהבת את מה שאתה אומר. או גם אני הייתי במקום שאת מציינת ואהבתי אותו מאד הם מסוג המשפטים שאינם מעצימים את הדובר, אלא את מי שמבטא את המשפט. במקרה כזה, כל הקבוצה מסמנת את תנועת קצב הלב, והדובר יוצא מעצמו ומתייחס לדברים שאמרו המשתתפים האחרים . תנועת קצב הלב – כף יד אחת מונחת על כף היד השניה באזור הלב, וכפות הידיים נעות פנימה והחוצה בתנועה של משאבה. אין תיקוני שפה כל משתתף מדבר בשפתו. השפה היא סוג של עלה, שיש להרימו בזהירות כדי להתבונן בזרם, קרי המשמעות. ולכן, גם אם מישהו טעה בלשונו, והגה שגיאה כזאת שמעוררת את חיישני מערכת ההישרדות של המוח של כל המשתתפים, הם חייבים לרסן, לכבות את החיישנים, ולהתמקד במשמעות. טעויות שפה מתקבלות. אין תיקוני ניסוח כל משתתף מעביר את מחשבותיו על פי עולם הדימויים הטבוע בו. אסור לבקש מהמשתתף להחליף דימוי בכוונה לדייק אם הדימוי, או האסימון הלשוני שבחר להביע את מחשבותיו לא ברור למשתתפים אפשר לשאול אותו, למה התכוונת, או האם אתה מוכן לחדד את הנקודה. המשתתפים הם חוקרים של שאלות קצרות מאד :האם את מוכנה להבהיר את הנקודה? השאלה המבקשת הבהרה חייבת להיות קצרה. אין מקום למשפט דוגמת: הבנתי מדבריך ש........ או כשאמרת כך או כך התכוונת להגיד ......... ? החוקר יכול לשאול שאלה מאד קצרה נוסח: האם אתה מוכן להבהיר למה התכוונת כשאמרת X . להתבונן במשמעות. זהו בעצם לוח המשחק. כל המשחקים מתפנים להתבונן במשמעות המחשבה הנסתרת במילים של הדובר. נדרש לשם כך ריכוז עצום כמו במידטציה . בכל פעם שמופיעה מחשבה מתפרצת במוח של המקשיב, הוא משלח אותה, וממשיך להתמקד בפיענוח אישי של המשמעות הנחבאת בתוך המילים של הדובר. מחשבות ממשיכות זהו עצם המשחק. מישהו מהדוברים זורק מחשבה לחלל . רק מי שיש לו מחשבת המשך מצביע ומשתתף. מי שיש לו מחשבת נגד, נפסל. מי שנבחר להגות את מחשבת ההמשך קובע בעצם את העוגן של המחשבה הממשיכה הבאה. אי אפשר לחזור בסיבוב הזה למחשבה הראשונה. -3- המנחה של המשחק המנחה של המשחק, רושם את המחשבות המתהוות. אם מחשבה ממשיכה הרחיקה את המשמעות ממחשבת הבסיס, לא נורא המנחה רשם את המחשבה, ואחרי גמר הסיבוב של המחשבה הממשיכה המרחיקה, הוא יכול להחזיר את המשתתפים למחשבה הראשונה.

 

[האם של איתי]

מחשק המחשבות באינטרנט

כפי שקראתם המשחק מיועד לקבוצה שיושבת בחדר דיונים, או לקהל באולם ,או ליד שולחן האוכל לשיחה משפחתית בעניינים ברומו של עולם. באינטרנט הכל שונה ולכן נתאים אותו ברשותכם: אבני המשחק יש למה כן – אין למה לא אין לדעתי ,אין אני חושב אין תיקוני שפה ( אפשר להגיד שתים במקום שנים, וכד) אין תיקוני ניסוח - המילים לא מפריעות למשמעות המשתתפים הם חוקרים נטולי דעות. אין תגובות נוסח: אני אוהב יש התבוננות במילים – בכל סיבוב של המשחק אפשר לשאול שאלות את הדובר אפשר להמשיך את הרעיון של הדובר יש למה כן – אין למה לא כדי לדעת למה יש להתייחס במסגרת המשחק, צריך לקרוא את סכום הדברים שלי שיהיו מופנים לכל כותב. כדי להקל, נסו להכניס יש לכותרת למה התייחסתם אני מחלקת את הסכומים לקבוצות התייחסות ברמות שונות דהיינו אני מאגדת משפטים מכל התגובה לקבוצות קטנות יותר שאין להן כותרת שיפוטית, אלא רגשית הרגשתי שאמירות מסוימות יש לאגד. ובואו נמשיך משם. אם יש שאלות אני עונה עם הרבה התרגשות חלוצית

 

[meshi4]

וואו.......נהדר.../images/Emo39.gif

מתחילה להבין במה מדובר.[נזהרתי לא להכניס את המילה אני

] נראה לי קשה לתרגל בלי לומר-אני,לדעתי וכו' שאלה נוספת :האם המטרה היא ליישם את זה בחיי היום יום?מה שנראה לי שמשפר את התקשורת ויכולת ההקשבה.

 

[האם של איתי]

המטרה של משחק המחשבות

לתרגל את השחקנים בהתפנות להקשבה, בהתבוננות במילים, בניטרול מערכת השיפוטים. מה יוצא מזה ? תראו בעצמכם למה אנחנו אוהבים משחקים ? האם בגלל התוצאה או בגלל התהליך של המשחק שבו יש את מירב ההנאה ? מאותו מקום, בואי, ובואו תנסו לשחק,לפי הכללים, כדי ליהנות מהתהליך. כל אחד יצא לו משהו אחר מה יפה במשחק המחשבות שכולם מנצחים