להיות שונה

להיות שונה

כבר במדרגות העולות לבית הורי כבר שמעתי את קולות השירה, עשרות גברים שרים משירי פורים, חשבתי לעצמי מי זה יכול להיות? בחורי ישיבה שבאו לשנורר? נכנסתי הביתה והייתי בהלם! יותר מ-20 גברים בשחור (ז"א כולם מעל בר מצווה) רוקדים ושרים צורחים וצווחים וכולם המשפחה שלי! לא שכנים ואפי' לא בני דודים. אחים, גיסים, ואחיינים. הייתי בהלם, איך שהאחיינים שלי גדלו, פתאום שמתי לב שאני כבר לא מכיר את הגיסים החדשים שלי, שאני לא מכיר את האחיינים שלי. הצטרפתי למעגל שרתי את השירים שהכרתי אבל הרגשתי שאני שונה, זה כבר לא אותה אוירה, אלו חברה חדשים, הצעירים השתלטו. לפחות עשיתי ספונג'ה בסוף כדי להרגיש שייך :)
 
למעלה