להיות קורבן

[בן טל-שחר]

להיות קורבן

היכן אתם קורבנות? מה "עושים לכם"? אני מניח שאנחנו יכולים להיות קורבנות של אנשים אחרים, של המציאות, של אלוהים, של עצמנו... אני מתקשה "לפתוח" אפילו בפני עצמי את המחשבה הזאת ולחלוק עם עצמי ואתכם את קורבנוּתִּי, אז אשמח אם מישהו כאן ייתן לי חשק...

 

[יה-יה]

אני הייתי קורבן של נסיבות

עד שהבנתי ש... אני הנסיבות... הרבה דברים שרציתי היו מתבטלים בהינף מחשבה קליל: "הייתי רוצה, אבל, מה אני אעשה?". וזה מאד נוח. תמיד היה את מי להאשים, על מי להפיל את התירוץ... היום אני משתדלת לא להיות קורבן של כלום, שום דבר ואף אחד. במיוחד לא של עצמי... כי כשאין "נסיבות" להאשים והכל בחירה ואחריות שלי, אני עלולה להגיע למצב של האשמה עצמית. אבל אני לא. כי הדברים נעשים מתוך ב-ח-י-ר-ה שלי. אני מרכיבה את המשקפיים שלי ומסתכלת על הכל. מחליטה מה טוב ונכון עבורי ובוחרת את הפעולה המתאימה לי . השלב הראשון, (עוד לפני שהכרתי את ´ארבע ההסכמות´) בנטרול תחושת הקורבן היתה פרידה מתוקה וחביבה ממישהו ותיק, שגר בתוכי שנים רבות... קוראים לו: "לא נעים לי". כש"לא נעים לי" פוּטַר, הכל היה הרבה יותר קל, כי לא עשיתי דברים שלא נעים, אלא דברים מתוך בחירה אמיתית שלי. וכך אני עושה עד היום. נכון, זה נראה קצת אגואיסטי ולא תמיד עובר כל כך "יפה" אצל אחרים, אבל זה הסרט שלי . ובסרט שלי אני עושה כל מיני דברים: - משתמשת במילים שלי לטובתי (כולל מחשבות... אמירות... רצונות...). - זוכרת (משתדלת) שכל מה שאחרים עושים, שייך להם בלבד. אני לא לוקחת שום דבר אליי ו/או עליי בשום צורה שהיא. - לא נותנת לשום סוג של מניפולציה לחדור אליי ולגרום לי לעשות דברים ששייכים למשפחת "לא נעים"... - מזכירה לעצמי כל הזמן: יה-יה, אלה החיים ש-ל-ך. הבחירה היא ש-ל-ך ובידייך. אף אחד לא יודע יותר טוב ממך, מה טוב בשבילך ! (חוץ מדוד, אולי...

) ברגע שאני מחליטה על עצמי, אני מצמצמת את הפער בין הרצונות שלי לבין ה´נסיבות´. ביום מן הימים הנסיבות יאפשרו לכל הרצונות להתממש. אני רק צריכה להחליט... תודה, בן.

יה-יה

 

[המתבוננת]

ה"לא נעים" ..

מלווה אותי כל חיי, ברגע שהתחלתי להבין עד כמה שזה מזיק לי, הרגשתי קורבן כל הזמן - על הזמן עשיתי דברים בשביל האחרים מכל הלב, עד למצב שהרגשתי ש"האחרים" מנצלים אותי למען רווחתם ואני בעצם מרגישה "דפוקה ומנוצלת". אחד הדברים שחסמו אותי מלשנות יותר "מהר" את התכונה היא ההרגשה שאני הופכת להיות "אנוכית" לא איכפת היה לי מהסביבה מה שתגיד אבל בתוכי נלחמתי בין "לא נעים" לבין "אנוכיות" מחפשת את הגבול הדק והאיזון שביניהם..מצאתי אותו אני מקווה

כל פעם שעולה לי "אנוכיות" למחשבות אני מזכירה לעצמי שאני רוצה את האיזון, ולא לקחת שום דבר באופן אישי - גם את עצמי

 

[אנטי וירוס]

דפוקה ומנוצלת

המאבק בין "לא נעים" לבין "אנוכיות" הוא מאבק של כוווווולנו. כולנו מרגישים את כל הרגשות האלה שאת מספרת עליהם כולל דפוקים ומנוצלים זה חלק מהמבנה האנושי שלנו. אני מנסה לקבל את המבנה הזה וככה להשלים איתו לאט לאט. לחבק אותו אלי ולשחרר אותו.

כולנו דפוקים ומנוצלים

זה מגוחך

זה מזכיר את המנטליות הישראלית אחותי

זאת לא יכולה להיות מחשבה שלנו

לא ברבים ולא ביחיד(ה)

 

[המתבוננת]

אהבתי ../images/Emo42.gif../images/Emo23.gif

 

[אנטי וירוס]

../images/Emo57.gif../images/Emo48.gif../images/Emo130.gif אני שמח לשמוע

 

[בן טל-שחר]

אני גם רוצה

איך מפטרים את "לא נעים"? אני מוכן לשלם לו פיצויים, לשלוח אותו לנופש... הכל!

 

[נטשה אוהבת]

לפטר את ה´לא נעים´-

ומיד- לפני שמגיעים למצב של התשה כמו שקרה לי. מרוב שעשיתי עבור כולם, מרוב שרציתי להיות בסדר ונחמדה, מרוב ששמתי את עצמי אחרונה, מרוב שלא ידעתי אפילו מה זה לחשוב על עצמי, לא אמרתי דברים שעלולים ´חלילה´ לפגוע באחרים, שתקתי מול הרבה דברים...בסוף זה התפוצץ לי בבטן וחליתי. פשוט כך. חליתי מאוד. מעצבים. למדתי בדרך הקשה. אז היום יש לי שיטה נגד ה´לא נעים´- אני מזכירה לעצמי- זה או הם או הבריאות שלך!´ וזה עובד!

 

[בן טל-שחר]

תודה נטשה אוהבת!

באיזה מצבים את עדיין מרגישה לא נעים? אני מרגיש שנתת לי השראה ועזרת לי. אני משנה את המשפט כך שיתאים יותר עבורי: "זה או הם - או האמת!" ואני, כמובן, בוחר באמת.

תודה!

 

[דרדרית]

נעים .....מת..../images/Emo7.gif../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

היי בן זו הפעם הראשונה שלי בפורום זה - איך נפטרים מ"לא נעים"??? - פשוט מאד: נעים מת- לא שמעת? ועכשיו ברצינות- לא נעים ממי? למי? מי חשוב יותר? מה חשוב יותר? אתה או הקלישאות של "מה יגידו"? אצלי מזמן נעים איננו- שלחתי אותו לדרכו. עושה רק מה שמתאים לי וחושבת טוב טוב - עלי!!!! אבל- לא במחיר של לפגוע בזולת. אך אם המחיר הוא לפגוע או להיפגע- אחשוב מה יקרה לי בכל מצב- ובדרך כלל המסקנה היא שאני לא רוצה יותר להיפגע!!! האם האחר היה מתנהג אלי כמו שאני מתנהגת אליו? גם לא בטוח. אז מה הקטע של "לא נעים"?????? מקווה שעזרתי ולו בקצת. אני בכל אופן - נהניתי לכתוב את חלק מה- אני מאמין - שלי בשנים האחרונות דרדרית

 

[בן טל-שחר]

אני חשוב יותר מהקלישאות!!! ../images/Emo13.gif

תודה דרדרית, את גדולה! זה מדהים כמה השרשור הזה עוזר לי. כתבתי בסך הכל שאלה קטנה... וקיבלתי תגובות שמתגובה לתגובה מחזקות אותי, נותנות לי כוח להיות אני ולבטא את עצמי בדרכי. תודה, אהובה. מקווה שתישארי פה בפורום עוד הרבה ותחלקי מחוכמתך ומטובך.

 

[wisdom16]

מה?

אנשים...לא נעים שייך לתקופה שבה רצינו לתת מכל הלב אבל האגו עצר אותנו ורצה לשמור לעצמו הכל... בעצם...כשאנחנו מבינים שנתינה היא ללא גבולות ואנחנו לא נתאכזב מלהמשיך ולתת כי אנחנו מקבלים את האדם שמולנו כמו שהוא...בעצם אין יותר את ה"לא נעים", כי אנחנו נותנים מכל הלב...כי אנחנו מקסימים וככל שניתן נקבל. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו משקיעים הרבה ולא מקבלים תמורה. אולי הבנאדם שמולנו לוקח אותנו כמובן מאליו. אבל אנחנו שכחנו משהו חשוב...אנחנו אוהבים לעזור ולתת, אנחנו אוהבים לאהוב... ב

יפעת

 

[אורלי_ל]

אהבתי! ../images/Emo24.gif

 

[wisdom16]

מה?

אנשים...לא נעים שייך לתקופה שבה רצינו לתת מכל הלב אבל האגו עצר אותנו ורצה לשמור לעצמו הכל... בעצם...כשאנחנו מבינים שנתינה היא ללא גבולות ואנחנו לא נתאכזב מלהמשיך ולתת כי אנחנו מקבלים את האדם שמולנו כמו שהוא...בעצם אין יותר את ה"לא נעים", כי אנחנו נותנים מכל הלב...כי אנחנו מקסימים וככל שניתן נקבל. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו משקיעים הרבה ולא מקבלים תמורה. אולי הבנאדם שמולנו לוקח אותנו כמובן מאליו. אבל אנחנו שכחנו משהו חשוב...אנחנו אוהבים לעזור ולתת, אנחנו אוהבים לאהוב... ב

יפעת

 

[chek]

ביטול ה"לא נעים לי"

עד לא מזמן הייתי מעורבת בפרשת ה"לא נעים לי" שהביאה להרגשה נוראית בתוך תוכי פנימה. פעלתי מתוך חוסר נעימות ו"מה יגידו?" ו"איך יתייחסו?". לא חשבתי על עצמי אפילו לרגע. העדפתי "לתת" את זמני (שאמור היה להיות למעני), והעיקר לא לתת לסביבה סיבה להתעמת איתי ולשפוט אותי. בזכות קורס רייקי שפתח לי את ההבנה לגבי עצמי ומקומי ביקום ובזכות חברה טובה שלימדה אותי את "סודותיה" האישיים, הבנתי כי לי יש את הסרט שלי ואני אחליט איך הוא יתקדם. אכן מזה זמן מה אני מבינה מה אני מעדיפה ומי עומד במרכז הבמה (שלי) וחיי מתנהלים בדרך רגועה יותר, טובה יותר ומהנה יותר בשבילי! ה"לא נעים לי" הפך לאמת שלי, שנאמרת באסרטיביות ובנועם. הסביבה מקבלת בהבנה ואף בחיוך את האמת שלי.

 

[happiness]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

 

[chek]

תודה רבה - שם נפלא

 

[יה-יה]

צ´ק, את ברוכה ואהובה ../images/Emo23.gif

ולעינייך בלבד - תודה

 

[כולנו אחד]

גם אני הפסקתי עם הלא נעים

לא נעים פינה את מקומו לנעים מאד, אני אוהב את עצמי, אז אעשה דברים טובים עבור עצמי, מבלי לחשוש, לפחד או להרגיש לא נעים!

 

[בן טל-שחר]

המשפט הזה הכי עזר לי בשרשור!!!

"ה"לא נעים לי" הפך לאמת שלי, שנאמרת באסרטיביות ובנועם". תודה רבה רבה רבה chek... אני אשנן את זה עכשיו 10 פעמים (באמת). אוהב בן