להיות סבתא

ההיא333

New member
להיות סבתא

הנכדים שלנו כבר מספיק מבוגרים (14+ ו-16+) לא להקלע לצרות. הם גרים בישוב שלנו ולומדים בבית ספר שיש בו פנימיה. ביום רביעי הם לא חוזרים הביתה הם נשארים לישון בפנימיה. פתאום בערב מטלפנת הבת, שהיא חייבת לנסוע לפנימיה, לקחת את הנכדה למיון. היא נפלה וצריך לתפור. טילפנו לנכדה והיא בחיוך סיפרה שנפגעה הברך. כשטלפנו בפעם נוספת, בדיוק עשו צילום לנכדה, כדי לודא שאין גם פגיעה נוספת. הנזק 4 תפרים ושעות המתנה בבית חולים. הבוקר בתי סיפרה שבחים על היחס בבית החולים.
 

נהורית1

New member
להיות סבתא זה אמא בחזקת 2


חשבנו שכשהילדים יתחתנו, אפשר להרגע ולנוח על זרי דפנה?
אז חשבנו. לא מספיק שלא הפסקנו לדאוג לבן או לבת,
לשאול כל יום 'אתה אוכל כמו שצריך?' 'קר בחוץ,
'לקחת מעיל?' והנה גם הנכדים, שיהיו בריאים, גורמים
לנו להמשיך ולשים את האצבע על הדופק. לשאול כל פעם
מה עם הנכד הזה או ההוא, לבקר ולהביא מתנות.

נו, טופ, רק שנהיה בריאים ונמשיך לדאוג...
 

ההיא333

New member
אני כמעט שלא מבררת פרטים של

אוכל וביגוד. גם מראש לא מצפים ממני. לבתי (הגרה לא רחוק) היו כוונות לנסוע היום להרבה שעות. שאלתי אותה אם להזמין את ילדיה שיאכלו אצלנו כשיחזרו מבית ספר.. היא ענתה בשלילה, כי היא התכוונה להכין ולהשאיר להם ארוחת צהרים. בסופו של דבר התאונה של הנכדה, מכתיב לבתי סדר יום שונה.
 

הדסהש1

New member
אנו סבתא וסבא במשרה מלאה

2 מנכדי באים כל יום לאכול צהריים כך שתמיד חייבת
להיות ארוחה אפילו אם לא מתחשק לבשל.
הנכד הצעיר שלנו מביתי הצעירה אנו תמיד שהיכון
למקרה של מחלה או שקוראים לה מהמעון שהוא לא מרגיש טוב.
או לביביסיטר כדי שהם יצאו להנות לפעמים.אבל זה מרצון.
זה ננותן לנו דלק להמשיך.
 

ההיא333

New member
הסבא יותר נדרש

ממני. במיוחד בגלל הרכב שלו. הוא מסיע את הנכדים כשהם צריכים והוא עושה זאת עם כל הלב. הבת שלי עובדת בבית (עורכת ומתרגמת) כך שהיא בדרך כלל כשהנכדים חוזרים בהסעה מבית הספר. היא הרגילה אותם להסתדר בעצמם בשעת הצורך. לעתים כשאנחנו יודעים שהם לבד בזמן הארוחה, אנחנו מזמינים אותם לאכול איתנו. לא תמיד הם באים. ביום ששי בערב תמיד אנחנו אוכלים יחד.
 
למעלה