להיות מודרכת

[מוריתה]

להיות מודרכת

הגעתי למסקנה שקשה לי מאוד להיות מודרכת זה התחיל כבר בהכשרה המעשית. העדפתי לקחת לעצמי את העצמאות והיה לי קשה להפגין חוסר ידע וחוסר בטחון. מה שגרר את זה שהמדריכה שלי חשבה שאני מסתדרת והכל טוב וקצת הטעיתי אותה. ועכשו אני רוצה לשנות את זה. יש לי הדרכה במקום עבודה חדש.אני מרגישה שאני לא יודעת להיות במקום הביניים הזה, כי יש לי ידע כלשהו,אבל גם חסר לי הרבה. ואני לא יודעת איפה להציב את עצמי. איך לתפוס את האמצע הזה. אתם מכירים את זה? איך זה אצלכם?

 

[יעל ניסן]

אם תדעי

לנסח מהן האמונות שמסתתרת מתחת לקושי שלך לשאול שאלות או להיתפס כ"לא יודעת", אולי תצליחי לנסח מחדש איזו אמונה אחרת שתאפשר לך להיות מודרכת. למשל אם את מאמינה שרק אנשים טפשים לא יודעים ושואלים שאלות, או אם את מאמינה שלשאול שאלות ולא לדעת מצביע על חולשה... סוג כזה של אמונות לא מאפשר לך להיות בהדרכה ולהיתרם ממנה. ה"אמצע הזה" אותו את מחפשת - הוא אותה עמדה פנימית שלך המאפשרת לך לשבת מול קולגה, להתייעץ באופן פתוח על מקרים ששתיכן מכירות, לשמוח לשמוע זויות ראייה אחרות משלך - בלי שהם יאיימו עליך או ירמזו דבר וחצי דבר על מי שאת או על רמת הידע שלך.

 

[חיה גנתון]

תחשבי על מטופל

שלא מוכן לקבל ממך תווך. אם זה ילד זה יותר קל. זה שאומר "אני לבד, אני לבד" מה את עושה? במקרה כזה עושים היפוך תפקידים. נותנים לילד להיות המתווך, ומשחקים את ה"מתוווך" (זה שמקבל תווך). תציעי למדריכה שלך שאת תקחי על עצמך להביא תאורי מקרה להציג אינפורמציה שאת יודעת, תנסי לחפש בסיס תיאורטי למה שאת עושה, ותבקשי ממנה לתת לך פידבק. אם היית מודרכת שלי, זה מה שהייתי עושה. חשוב שתשתפי את המדריכה שלך בקושי הזה.

 

[נאוה ר]

אני אף פעם לא הייתי שם

למרות ששנים אני מדריכה סטודנטיות, אנשי מקצוע שונים ומרפאות בעיסוק - אני תמיד רוצה ללמוד עוד. אני תמיד חושבת שכל אחד - מטופל, הורה, מודרך, קולגה לעבודה ואפילו סתם איש שבמקרה פגשתי יכול ללמד אותי משהו חדש. אם את רוצה להפיק מההדרכה את המקסימום תפתחי בפני המדריכה החדשה שלך את הקושי ותציגי לה את נסיון העבר. ואם את באמת אמיצה תנסי לצלול ולהבין בעזרתה או בעבודה עצמית מה מפריע לך להיות במצב של מישהו אחר יודע יותר ממני, מה משתק אותי וגורם לי לחשוב שלשאול ולחקור זה חוסר בטחון? ועצמאות = ידע או לפחות העמדת פנים של ידע? ועוד יותר חשוב איך לשנות את זה. בהצלחה בתהליך ותזכרי הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה.....

 

[שריד]

הדרכה = תהליך הוראה למידה ?

נראה לי דיון מעניין... להגדיר את מערכת היחסים בין מדריך למודרך... נאוה בין השורות שלך עלתה לי השאלה האם להיות מודרך הוא שווה ערך לתהליך הוראה למידה, מטפל מטופל, משהו אחר ? בחלק הראשון של תגובתך התייחסת לחלק של הלמידה ואח"כ לחלק של הצמיחה האישית בתוך תהליך של הדרכה. האם כל מטופל, הורה, מודרך, או קולגה היה מדריך שלך ? היכן ממוקם הסגנון האישי בתהליך הזה, של המדריך ? של המודרך ? האם יש הבדל בין להיות מודרך בין מסגרת אקדמית, למסגרת עבודה למסגרת פרטית ? מה דעתך ? שריד

 

[שרון מור1]

ראשית, אהבתי את

התשובה של יעל שנתנה הסתכלות על השואלת, ואחר כך אהבתי את השובה של נאוה שהאירה פאן נוסף, ובסוף את השאלה של שריד, שהעלתה את האמונה שלו שמכל מלמדי השכלתי- במובן של כל מי שמולי יכול להיות המורה שלי, אם מורה דרך ואם מורה לימודי. ואז נזכרתי שהכנתי מצגת על השבוע הראשון להדרכה (שהועברה בפורום ההדרכה של אוניברסיטת תל- אביב בשנה שעברה, והחלטתי לשתף את הפורום. יש בה המון אני מאמין שלי לגבי הדרכה, אבל גם לקוחה מספרות בנושא. בקיצור המחשבה שם לגבי הדרכה מסתכלת על שילוב העמדות של יעל, של נאוה, שלי ובטח עוד אנשים טובים. באשר לשואלת- אין לי להוסיף על עמדת חברי למקצוע ולהדרכה. קרוב לוודאי שכמדריכה העמדה של נאוה משקפת את מעשיה וגם מעשי, והעמדה של יעל משקפת את חשיבתי, והשאלות של שריד, את עמדותי כלפי העולם שבא מולי יום יום. אז- הנה ההרצאה, שרון

 

[שרון מור1]

חיה, גם על דברייך הגבתי, טעיתי בשם,

 

[יעל ניסן]

../images/Emo51.gif על ההרצאה ../images/Emo13.gif

 

[שריד]

../images/Emo13.gif משו משו...להכניס לפנתאון הקבצים

שרון, ההרצאה הזו נראה כמו קורס הדרכה בקובץ אחד. ההרחבה הזו ממש במקום... נ.ב. איך הלימודים ? שריד

 

[נאוה ר]

שריד שאלת כל כך הרבה שאלות שקצת

קשה לענות על כולן. אני חושבת שכבר שטחתי את האני מאמין שלי - אני החלטתי שאני אדם לומד. כשאתה אדם לומד אתה לומד כל הזמן ואתה נמצא בסימן שאלה כל הזמן. וללמוד זה מכל אחד. באופן טבעי בהדרכות שאני נותנת אני המלמדת ובטיפולים שאני נותנת אני המטפלת אבל תמיד אני פתוחה ללמוד ממי שמולי אפילו את מה שהם מלמדים אותי בלי כוונה.... כאשר הודרכתי על ידי אחרים במסגרת היותי סטודנטית אז היו מדריכות שאהבתי ולמדתי מהן הרבה (איכשהו כשאני אוהבת אני לומדת יותר) והיו כאילו שפחות. מאז שאני עובדת אני תמיד הודרכתי על ידי אנשים מיוחדים מה שעשה את ההדרכות לטובות. כמה הדרכה טובה קובע קודם כל היחסים שנוצרו בין המדריך למודרך ואחר כך הידע שהמדריך מביא איתו ואחר כך העומק ששניהם מוכנים לצלול אליו.... ומכל סגנון למידה של כ מודרך וכל מדריך אפשר ללמוד ולהיות מדריך או מודרך יותר טוב בפעם הבאה.... מקווה שעניתי על כל השאלות

 

[שריד]

כן יש לי הרבה שאלות...

לכשעצמי זהו מצב טוב... פעם היו לי המון תשובות...

 

[מוריתה]

זה נראה לכם לגיטימי?

לשטוח את הבעיה הזו בפני המדריכה? היא המדריכה שלי, לא הפסיכולוגית שלי אחרי הכל. זה נראה לי קצת יותר מדי

 

[מוריתה]

ושרון

קראתי את המאמר שלך על ההדרכה. מאוד מעניין. והלואי עליי. לא שעד עכשו היו לי מדריכות לא נחמדות. להיפך, רובן היו מאוד נחמדות ומאוד רצו לעזור ולכוון. ובכל זאת היה לי נורא קשה. אז אני לא יודעת אם זה בגללי,כי אני מצפה מעצמי להרבה ולא מסוגלת להראות חוסר ידע, או המקצוע שהוא מדי רחב ועם רגליים באויר. או אולי כי לא כל המדריכות מסוגלות להדריך בצורה כזו כמו שאת מתארת. נראה לי שאולי צריך הכשרה של פסיכולוג בשביל להיות מסוגל לעשות את זה. ואולי זה מנמיכות מקומי בתחילתה של דרכי המקצועית

 

[Mנטה]

אוי נו באמת

הרי יש דבר כזה מדריכות לא טובות ויש דבר כזה חוסר התאמה בין מדריך למודרך. וכן, את יכולה לפתוח את זה בפני המדריכה. את אפילו צריכה (לדעתי).

 

[נאוה ר]

כן!!!!!!!!

ואני יגיד לך עוד משהו גם אם יש לך בעיה עם הבעל / החבר/ הילד זה לגטימי - זה משפיע על העבודה או באופן ישיר או באופן עקיף. כיוון שהכלי הכי טוב שלנו ואותו אנחנו לוקחים לכל טיפול זה עצמינו אז כן כל דבר שקשור לעצמינו הוא חלק מהטיפול. ובעיקר משהו כל כך יסודי כמו היכולת שלנו לתקשר עם האדם שמולנו. אז לשאלתך - כן!!!!

 

[שרון מור1]

א. לא צריך להיות פסיכולוג

כדי להדריך "טוב", צריך להיות בן אדם נינוח ועם מרווח אישי כזה שיש בו מקום לעוד אנשים- כמו שנאוה מתארת. ב. כדאי לעבור קורס הדרכה לפני שעוסקים בהדרכה, או אחרי, או מתישהוא. ג. כל מדריכה רוצה לראות את טובת המודרך לנגד עיניה- דגם אם היא לא נחמדה, או יש קושי אישי איתה. אז עם חברי המדריכים גם אני מעודדת אותך לשים את הדברים על השולחן, ולחבר אלייך את המדריכה שלך. רק טוב יכול לצאת. ועוד משוה על מקומה של האוניברסיטה השולחת- גם שם ש מי שתפקידו הוא להיות בקשר עם המדריכים והמודרכים. אל תחכי לסוף ההכשרה כדי להגיד שהיה "קשה, לא מוצלח, חוסר קשר" ועוד כאלו. כי אז זה לא יעיל. פני עכשיו ותפתרי את זה. בהצלחה, שרון

 

[שרון מור1]

שריד, ../images/Emo51.gif, נדבר בחנוכה...../images/Emo8.gif

 

[מוריתה]

תודה לכולם

אני צריכה לחשוב איך להגיד את זה ואיך להכניס את זה ואני כבר לא בהכשרה מעשית. אני עכשו כבר עובדת והמדריכה היא בעבודה