להיות ילד יחיד

[סקרנית טבעית]

להיות ילד יחיד

מה דעתכם - להיות ילד יחיד באמת משפיע על הילד ? ילדים יחידים גודלים להיות מפונקים יותר ? אתם חושבים שעצם העובדה שהילד גודל "לבד" משפיעה עליו לרעה/לטובה ? הילד בעצם לדעתכם "סובל" מכך שאין לו אחים/עוד "חברים למשחק" בבית או שזה דווקא תורם לו יותר ?

 

[נעה גל]

אני לא חושבת שאפשר לדבר במונחים

של "סובל" או "מפונק" (מפונק לא קשור למס' הילדים בבית) - ילד יחיד זו ההויה שלו, זה מה שהוא מכיר. בדיוק כמו שילד עם משפחה מרובת ילדים לא יודע מה זה אומר להיות ילד יחיד או ילד אחד מתוך שניים. אתה חי עם מה שיש לך ומקסימום מקנא באחרים (אני בתור בכורה קינאתי באופן קבוע בכאלה שיש להם אחים גדולים מהם). אני משערת שרוב האנשים חושבים שזה לא אידאלי להיות ילד יחיד - אחרת לא היו עושים מספר ילדים. החשיבות של אחים, לדעתי, היא לא בתור חברים למשחק, אלא, בכך שהם מאפשרים מערכת יחסים שלא משנה מה יקרה בה, תמיד היא תשאר על כנה (בניגוד לחברים). בעיני, יש לידיעה הזו חשיבות עצומה המשפיעה על תפיסת עולם.

 

[אינה של יערה]

עניתי לך ב"להיות הורים".

 

[נעה גל]

תני קישור!

 

[אינה של יערה]

בבקשה...

כך אני רואה את חיי כבת יחידה. אוסיף גם שבמקום שבו אחרים רואים בדידות ושיעמום, אני דווקא ראיתי שקט, שלווה ושפע זמן לקרוא, לחלום ולבהות - פעילויות שבהן אני מצטיינת עד היום. חברי הוירטואליים והלא וירטואליים יכולים להעיד שבכל זאת פיתחתי כמה מיומנויות חברתיות למרות שעות הקריאה הרבות. הסיבה שהייתי מוכנה לכל מאמץ כדי שלמשפחתנו יצטרף ילד שני (ביולוגי או מאומץ - הביולוגית הגיעה קודם...), היא הרגשת האחריות העצומה והבלעדית שלי על האושר המשפחתי והידיעה שאני (והבנות שלי) מהווים בעצם כל עולמם של הורי.