"להיות ברגע" כתרגול

[lightflake]

"להיות ברגע" כתרגול

תכלס - מישהו אי פעם הצליח להתעורר ככה ?
אקהארט טולה שמפרסם את הדרך הזאת לא התעורר ככה נכון ?
קראתי את הספר הראשון שלו, הוא מספר שם מה אירע לו אישית בפרק הראשון, שום קשר לשום תרגול, מה שכן היה שם הרבה זה סבל אדיר ושנאה עצמית אדירה שהגיעו למסה קריטית בלילה אחד שבו הוא כל כך סבל עד שעלתהבו השאלה, אם אני שונא את עצמי מה זה אומר בעצם? שיש בי שניים? אני ועצמי? ואז קרא משהו שכנראה גרם לו לעילפון וכשהוא התעורר בבוקר הוא כבר ראה הכל אחרת לחלוטין, אחרי האירוע הזה אגב, הוא חי איזה שנתיים על ספסל באיזה פארק בלי שהוא מבין מה קרה לו בעצם... אחרי זה רוב הספר מדבר על החשיבות של להיות בהווה ועל דרכים שונות ותרגילים שונים שיכולים לעזור להיות בהווה (כאמור, בלי שום קשר לאירוע ההתעוררות שלו עצמו...)

סליחה אם לא דייקתי במשהו קראתי את ספרו כשהוא רק יצא באנגלית לפני משהו כמו 15 שנים...

 

[בן טל-שחר]

שאלה מצויינת.

בהמשך היום, ברגע הזה,

אסביר יותר נקודה זו.

 

[s i s u]

ממש שאלה מצוינת!

גם אני חשבתי עליה אבל לא אגנוב לך את הברק או את הרעם או איך שלא קוראים לזה
&nbsp
טולה עבר לדעתי אירועי נוירולוגי, האיזורים שחולשים על סבל והנאה קרובים במוח
והרי לך - shift in perception שאחריו הוא התחיל "לזמר" והפך למורה
&nbsp
מניסיוני הלא דל אי אפשר להיות ברגע אלא על דרך ההיפוך, לשלול כל מה שאינו הרגע.
נטי נטי..

 

[s i s u]

ניסיתי להיות ברגע, בשקט או לשים לב לרווח בין הנשימות והמחשבות
אבל בינתיים מסתבר שבעיקר חקירה עצמית ותובנה עם חזרה לנשימה
סגננתי לעצמי סלוגן ממצה: spot, drop & be (
לזכור שבמילא מה שקורה קורה ואין אני שזה קורה לו מוריד את הלחץ מהחיפוש ומכל דבר

 

[בן טל-שחר]

הזווית של בן

מהפרספקטיבה של אקהרט טולה וגם מהפרספקטיבה של בן טל-שחר, קל מאד להיות ברגע, קל מאד להיות ער.

אמנם אקהרט טולה נמצא בכך הרבה יותר מאשר בן טל-שחר כרגע, גם הרבה יותר בעמקות ממנו, אולם עדיין, נראה שמדובר בדבר קל מאד.

כשאני מתחיל ללמד זאת מישהו, אני בדרך כלל מוצא שגם לו קל מאד הדבר, אולם משום מה נדמה שלפעמים זה לוקח שנים על גבי שנים עד שגם הוא עצמו מגלה זאת, בהדרגה, בעקבות אינספור התנסויות ויישורי-קו של הווייתו עם עצמה.

אז אפשר להגיד שזה דבר קשה מאד.
ואפשר להגיד שזה דבר קל מאד.
שתי האמירות נכונות.
משום מה, בלי הדרכה זה בדרך כלל בלתי אפשרי למרבית האנשים.

מהזווית שלי, קל מאד להיות ברגע או להיות ער, אולם קשה מאד לשמור על כך ברציפות לאורך זמן; ועוד יותר קשה מכך, להיות ער לחלוטין, באופן עמוק ושלם.

אני משער שמהזווית של אקהרט טולה, שני הדברים הנ"ל גם הם קלים מאד, שככה יהיה לי טוב.

פעם, לפני שנים לא רבות, חוויתי שלהיות ער או להיות ברגע, זהו דבר קשה מאד. היום אני יודע שלא ניסיתי זאת נכון, שלא הבנתי זאת נכון, שניסיתי זאת בעזרת הכלים הבלתי נכונים, בין היתר בעזרת כלים מנטליים.

אינני יודע אם אפשר היה לקצר את הדרך שלי לכך. הכלים הבלתי נכונים של אז היו מאד נכונים לאז והכשירו אותי היטב. המאמצים האדירים שעשיתי יום אחר יום ושנה אחר שנה, תומכים בי עכשיו היטב. הם לא התבזבזו כלל. חלקם למדו אותי וכווננו אותי וחלקם פשוט חזקו אותי וגבשו אותי.

 

[Mist2]

"To be or not to be"

להיות ברגע זה לא תרגול, זה הוא מצב תודעה.
התרגול הוא: לנסות להיות ברגע.
אם אתה נמצא כעת ברגע, הרי שאתה ער הרגע.
לצערנו לאחר אותו רגע אתה עלול לשקוע שוב לתוך השינה.
אבל אותו רגע לא הולך לאיבוד!

בכל פעם שהאדם מצליח להיות נוכח - ברגע, הוא יוצר לעצמו נצח שלא ימות.

 

[Mist2]

תוספת קטנה

טוב יהיה שנדע על מה אנו מדברים כאשר אנו מדברים על הרגע...
לרוב בני האדם מדמיינים שהם נמצאים ברגע, או שמחשיבים מצבים אחרים כנוכחות ברגע.

 

[מודטחדש]

מכל הכתוב למעלה

התחברתי לזה יותר. בייחוד לשורה הראשונה שלך. אי אפשר, לדעתי, להיות ברגע (אני מבין שהמדובר הוא על מה שפעם נקרא "כאן ועכשיו") כתרגול. זה יהיה MOOD MAKING. לעשות כאילו. מייד כשתנסה להיות "ברגע" אתה מרחיק אותו ממך. כשאתה במצב הטרנסנדנטלי (להיות "ברגע"), כל מה שקיים בעולם היחסי נעלם ונשאר רק המוחלט. והמוחלט, למרות היותו נוכח בכל - בחלל ובזמן, לאדם שחווה את זה זה רק כעת ורק כאן. גם אם אחרי זה שוקעים לרמת התודעה הרגילה, של ערנות או חלימה, כשאנחנו בצורה שיטתית מתרגלים להיכנס לזה ולצאת. שוב להיכנס ושוב לצאת, מרגילים את התודעה יותר ויותר להיות במצב הזה, ואז מגיע יום בו נכנסים ולא יוצאים - הארה.

 

[סינבד]

הכשל המובנה הנעוץ בשאלה של טולה

וברבות מהשאלות שעולות גם בפורום הזה, נובע מההתייחסות למילים כאל המציאות עצמה.
אפשר להסביר את הכשל הזה (אולי) כך: הנה אני רואה עץ בגני. העץ גבוה ונופו העבה מטיל צל גדול. העץ הזה מניב אפרסקים. ואז שואל טולה: רגע, יש פה שני עצים בעץ הזה? שאחד מהם מטיל צל והשני מניב אפרסקים?
לא טולה. יש פה שתי דרכים שונות לתאר במילים את הישות הזו שנוצרה ביום שנולדת. אני ועצמי... ומן הסתם אפשר למצוא עוד מילים כדי לתאר את הישות האחת הזו.
מכיוון שמוח הוא חלק מהישות הזו, תוצאת פעילותו של המוח יוצרת בך את ההרגשה כאילו יש בך שתי ישויות שאחת שונאת את השניה. אפשר להתאמן (למדוט) כדי לשנות את דרך ואופן פעולתו של המוח אבל שום מדיטאציה ושום שינוי של המילים המתארות את הישות שאתה (גם לא השאלה אם הישות הזו קיימת בכלל) לא ישנו את הישות הזו עצמה.

 

[פרעה10]

אין תרגול .....יש להיות .....אור ואהבה

 

[s i s u]

בדיוק מה שבאתי להוסיף עכשיו...

אני רואה עכשיו שאין מי שמתעוררת, אין גם הארה, יש רק מה שקורה.
אני המכילה ורואה את הכל, כולל המחשבות אי שם. אני במובן המודעות לא האגו.
&nbsp
די מדהים לגלות שכל מה שחיפשתי אחריו בשנתיים האחרונות כבר קיים וקיים וקיים...
אם כך, אין מה לתרגל ואין מה לחפש. חזרה לבייסיק.
&nbsp
רק למה זה מרגיש כמו סערה בכוס תה? כי כרגע המודעות יחסית ולא מוחלטת?
&nbsp
&nbsp

 

[פרעה10]

המודעות היא מוחלטת....גלגל המחשבות ...לא פסק ...

עדיין והוא מופיע ...ויש הזדהות איתו .....להשאר עם תשומת הלב במודעות כל הזמן ...בהצלחה אור ואהבה

 

[s i s u]

אכן יש רק מודעות אחת ומוחלטת

אבל היא לא מודעת לעצמה כל הזמן ונוכחת ברגע אלא בגלגל המחשבות ואז היא "יחסית"
כמו שאומרים- אמת יחסית ואמת אבסולוטית.
תודה!

 

[בן טל-שחר]

 

[בן טל-שחר]

שאלה מצויינת, איזה כיף.

הדרך שבה אקהרט טולה התעורר, מונגשת על-ידו כמיטב יכולתו.
התעוררותו התרחשה בשני שלבים:
ראשית, השינוי בתודעתו, שהתרחש בן-לילה.
שנית, תהליך של למידה והעמקה שנמשך לאורך שנים ומוסיף להימשך גם עתה.
אז כן, ניתן להגיד שמקץ לילה אחד של טרנספורמציה, הוא הפך למה שאפשר לכנות "אדם ער".

לדבריו, אצל רוב המתעוררים, שני התהליכים מתרחשים במקביל, לאורך שנים - ולא כמו אצלו (שזה נדיר יותר), שהרובד של "השינוי התודעתי" התרחש בן-לילה... ואז הלמידה וההעמקה המוּדעוֹת "יישרו קו" עם זה בהדרגה, לאורך שנים.
האפשרות האחת איננה עדיפה בהכרח על האחרת - לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות.

כיצד הוא מסייע לאנשים לעבור זאת?
כאשר אנשים החלו בהדרגה לפנות אליו ולבקש ממנו עזרה, בהבחינם שמשהו אצלו השתנה, הוא מצא את עצמו משיב להם כך או אחרת, בהתאם לסיטואציה הנתונה ולמי שהם, אולם תשובותיו כולן נטו והובילו לאותו מקום, לאותה תשובה בסיסית, שאפשר לתמצתה כך:

"כבר יש לכם את זה.
אתם לא מבחינים בזה, מפני שהמיינד שלכם מרעיש מדי."

לדבריו, תשובה זו התפתחה בהמשך לכדי הספר "כוחו של הרגע הזה".
העזרה שאקהרט טולה מגיש כולה, הכוללת בתוכה כמובן את הספר "כוחו של הרגע הזה", מפנה את המחפשים בחזרה אל עצמם, אל ההווה, אל מה שהם כבר.

כל מחפש קולט את העזרה ברמתו שלו.
האמת יכולה להיות קרן אור בוהקת וחסרת פשרות אולם בהתחלה המחפש איננו רואה אותה ואיננו מתעורר אליה / אל עצמו (היא לא באמת נפרדת ממנו), אלא "רק" זוכה בהסרת שכבה מנטלית/רגשית אחת נוספת מאלה שעוטפות אותו.

תחילה אין מי שיקשיב.
אחר-כך יש קצת מי שיקשיב, אז רוב המסר לא מגיע, אבל החלק שכן מגיע, הוא בדיוק החלק שהיה צריך להגיע - ומשהו קטן קורה שם.
לא התעוררות, אפילו לא בהכרח התחלה של התעוררות, אבל אולי איזו חומה של אטימות נופלת אי-שם והבנאדם יכול להקשיב טיפה יותר, למשל.
אז כל אחד והתהליך שלו.
אם הבנאדם קשוב לגמרי ובאמת, הוא כבר ער למעשה.

רוב התרגול הנעשה כיום בעולם על-ידי מחפשים רוחניים הוא שגוי אך עבור חלקם, זהו התרגול הנכון לעת עתה, מפני שהוא מוביל אותם אל תרגול נכון יותר, עד שזה כבר לא תרגול בכלל... אלא פשוט התעוררויות אמיתיות... חלקיות... וחלקם גם מתעוררים לחלוטין. התעוררות מלאה עדיין נדירה מאד.

אקהרט טולה לא מלמד "משמעת של לחזור לרגע הזה", כפי שנדמה לרוב קוראיו/מאזיניו. יתכן שזה מה שהם מסוגלים לקלוט באותו זמן.

אגב, בשונה ממה שאפשר להבין מדבריו בהקדמה ל"כוחו של הרגע הזה", בשנים הסמוכות להתעוררותו הוא לא שינה את סגנון חייו החיצוני באופן דרמטי. המשיך לגור בבית, לעבוד במשרה האקדמית שלו וכן הלאה. פנימית הוא היה במצב שונה לחלוטין.
רק שנים אחר כך, כאשר החל לקרוא טקסטים רוחניים, לפקוד מורים רוחניים, להבין בהדרגה מה קרה לו ולחוות מצבים יותר ויותר עמוקים של "הארה" מכפי שחווה באותם לילה-ובוקר מפורסמים, הוא נטש את עבודתו ובילה חלק לא מבוטל מזמנו על ספסלים בגנים ציבוריים, כחלק מהתמסרותו לחוויית ההוויה הטהורה.

 

[בן טל-שחר]

אז בעצם

אין דבר כזה "להיות ברגע כתרגול"
או במלים אחרות, זה לא עובד
וזה גם לא מה שאקהרט טולה מכוון אליו
אם כי זה תלוי כמובן בכוונתנו במלה "תרגול"

 

[s i s u]

כל תרגול יהיה הרגע הזה, זה מה שאנחנו מפספסים כל הזמן.

 

[בן טל-שחר]

עם למידה מתאימה, אין זה הכרחי לפספס.

זה כה פשוט.

 

[s i s u]

זה לא רק פשוט, זו בדיחה!

אני לומדת עכשיו כמה זה מצחיק ופשוט, ובמקביל יש ידיעה שאין מי שלומד או מה ללמוד
לכן השיתוף הזה מיותר אבל יקח זמן/מחשבות עד שאפסיק להתאהב ברעיונות שבי..
האגו הרוחני הוא הכי קאנינג
&nbsp
&nbsp
חקירה עצמית הינו כלי עוצמתי ומומלץ כדי להשתכנע שמחשבה לא יכולה להיות אני
אבל היא בשום פנים ואופן לא מפריעה, היא כמו כל אוביקט אחר בשדה התודעה.
אין צורך לעשות כלום כדי להבין זאת כי זה עד כדי כך פשוט
אבל בגלל שהמוח שלנו לא מכיר פשוט הוא חייב בחקירה.
&nbsp
עוזר לי לדמות שאני בעלת עין אחת בלתי נראית או ללא ראש שדרכו הכל זורם בלי מחיצות
מדיטציית הקיקלופ של דאגלס הארדינג
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[פרעה10]

אמת .....את היא זו ....המודעות שמודעת לעצמה ....

זו שהמציאות זורמת כמו שהיא ....והיא מאפשרת ומכילה אותה ....2.המחשבה לא מפריעה ....היא מצביעה על המודעות ....זה תפקידה ....וזה כל כך פשוט ....לא נדרש דבר על מנת להיות ...מה שאנחנו כבר....אור ואהבה