להיות בכושר - חלק א´
כבר היה קרוב לאחת-עשרה בלילה, שעה מטורפת לכל הדעות. הייתי אחרי יום של ריצות, לימודים ועבודה, וקינחתי באימון קיקבוקסינג מאומץ במיוחד. סיימתי אותו כשפני סמוקות ונשימתי כבדה, ומיהרתי לכיוון המלתחות. כל מה שרציתי היה להתקלח וללכת הביתה לישון, אלא ש... בדרך למקלחות עברתי ליד הבריכה ומה שראיתי גרם לי לעצור בחריקה: אורות הניאון היו מכובים, שפת הבריכה היתה מרוצפת נרות קטנים ולבד מכמה נורות שדלקו מתחת למים, היה למעשה חושך בכל המתחם. לקח לי בדיוק שניה לקבל החלטה, והגעתי למסקנה ששחיה איטית באוירה האינטימית הזו היא בדיוק מה שאני זקוקה לו כדי לסלק מראשי את תלאות היום. סבתי על עקבי, לבשתי בזריזות בגד-ים והחלקתי באיטיות אל תוך המים החמימים. התחושה היתה נפלאה. הייתי לגמרי לבד, והקול היחיד שנשמע מלבד רחש המים היה מוזיקה קלאסית חרישית שהתאימה להפליא לתפאורה. שחיתי הלוך ושוב, הורדתי דופק והתמזגתי עם המים. לאחר חצי שעה לערך החלטתי שדי, אבל הג´קוזי קרץ לי לבוא אליו, וכשקורצים לי - אני באה (תלוי מי קורץ, אבל זה נושא לדיון אחר). נכנסתי פנימה, מתענגת על זרמי המים הבוחנים את כושר העמידה של הגוף האנושי בטמפרטורות של כמעט-רתיחה. כיוונתי את הזרם אל הנקודה הרגישה שבשיפולי-הגב ונתתי מנוחה מוחלטת לשרירים . השקט גרם למחשבות להתפזר בכיוונים שונים, ופתאום עלה לי בראש רעיון מקסים: אם זרם המים מרגיש טוב כל-כך בשיפולי הגב, מה יקרה אם... "תרגעי", אמרתי לעצמי. אבל השד הקטן שבתוכנו לא עוזב כל כך מהר. העפתי מבט סביב, ווידאתי שאני אכן לבד. הסטתי הצידה את חלקו התחתון של הביקיני, הסתובבתי לכיוון הזרם ו...אוה, התחושה הנפלאה והכל-כך מוכרת הזו... המים ליטפו את הדגדגן הנפוח שלי בדיוק בעוצמה הנכונה. נשענתי לאחור, הנחתי את הראש על דופן הג´קוזי ונתתי לזרם לעשות את העבודה...מתקרבת ומתרחקת... מכוונת טיפה למעלה וטיפה למטה...מרגישה את ליבי הולם בחוזקה ואת העונג קרב והולך... עוד שניה ועוד שניה, מושכת את הזמן ומותחת את הסבלנות של עצמי עד הקצה...ועוד תנועה זעירה של האגן...ועוד שניה...ו...בום! בהתפוצצות מטורפת הרגשתי את הגוף שלי מתכווץ, ואת הכוס שלי פועם בכח, מנסה להאריך עוד ועוד את העונג המתוק כל כך... ואחר כך-שקט. כמה נשימות עמוקות, מסדרת את בגד-הים בחזרה ומתארגנת לצאת מהג´קוזי. מנסה להתייצב על ברכיים פקות וצועדת לכיוון הסולם, מרימה את ראשי והנה...מסתבר שלא הייתי לבד ככלות הכל. מבטי פוגש זוג עיניים חומות הנתונות במסגרת של פנים נאים, וגוף שרירי ובנוי כהלכה אשר בליטה משמעותית מאפיינת אותו במקום הנכון. מהמבט שבעיניו ברור שהוא היה שם, ראה את הכל, ולא מתכוון לתת לי לעזוב מהר כל כך...
כבר היה קרוב לאחת-עשרה בלילה, שעה מטורפת לכל הדעות. הייתי אחרי יום של ריצות, לימודים ועבודה, וקינחתי באימון קיקבוקסינג מאומץ במיוחד. סיימתי אותו כשפני סמוקות ונשימתי כבדה, ומיהרתי לכיוון המלתחות. כל מה שרציתי היה להתקלח וללכת הביתה לישון, אלא ש... בדרך למקלחות עברתי ליד הבריכה ומה שראיתי גרם לי לעצור בחריקה: אורות הניאון היו מכובים, שפת הבריכה היתה מרוצפת נרות קטנים ולבד מכמה נורות שדלקו מתחת למים, היה למעשה חושך בכל המתחם. לקח לי בדיוק שניה לקבל החלטה, והגעתי למסקנה ששחיה איטית באוירה האינטימית הזו היא בדיוק מה שאני זקוקה לו כדי לסלק מראשי את תלאות היום. סבתי על עקבי, לבשתי בזריזות בגד-ים והחלקתי באיטיות אל תוך המים החמימים. התחושה היתה נפלאה. הייתי לגמרי לבד, והקול היחיד שנשמע מלבד רחש המים היה מוזיקה קלאסית חרישית שהתאימה להפליא לתפאורה. שחיתי הלוך ושוב, הורדתי דופק והתמזגתי עם המים. לאחר חצי שעה לערך החלטתי שדי, אבל הג´קוזי קרץ לי לבוא אליו, וכשקורצים לי - אני באה (תלוי מי קורץ, אבל זה נושא לדיון אחר). נכנסתי פנימה, מתענגת על זרמי המים הבוחנים את כושר העמידה של הגוף האנושי בטמפרטורות של כמעט-רתיחה. כיוונתי את הזרם אל הנקודה הרגישה שבשיפולי-הגב ונתתי מנוחה מוחלטת לשרירים . השקט גרם למחשבות להתפזר בכיוונים שונים, ופתאום עלה לי בראש רעיון מקסים: אם זרם המים מרגיש טוב כל-כך בשיפולי הגב, מה יקרה אם... "תרגעי", אמרתי לעצמי. אבל השד הקטן שבתוכנו לא עוזב כל כך מהר. העפתי מבט סביב, ווידאתי שאני אכן לבד. הסטתי הצידה את חלקו התחתון של הביקיני, הסתובבתי לכיוון הזרם ו...אוה, התחושה הנפלאה והכל-כך מוכרת הזו... המים ליטפו את הדגדגן הנפוח שלי בדיוק בעוצמה הנכונה. נשענתי לאחור, הנחתי את הראש על דופן הג´קוזי ונתתי לזרם לעשות את העבודה...מתקרבת ומתרחקת... מכוונת טיפה למעלה וטיפה למטה...מרגישה את ליבי הולם בחוזקה ואת העונג קרב והולך... עוד שניה ועוד שניה, מושכת את הזמן ומותחת את הסבלנות של עצמי עד הקצה...ועוד תנועה זעירה של האגן...ועוד שניה...ו...בום! בהתפוצצות מטורפת הרגשתי את הגוף שלי מתכווץ, ואת הכוס שלי פועם בכח, מנסה להאריך עוד ועוד את העונג המתוק כל כך... ואחר כך-שקט. כמה נשימות עמוקות, מסדרת את בגד-הים בחזרה ומתארגנת לצאת מהג´קוזי. מנסה להתייצב על ברכיים פקות וצועדת לכיוון הסולם, מרימה את ראשי והנה...מסתבר שלא הייתי לבד ככלות הכל. מבטי פוגש זוג עיניים חומות הנתונות במסגרת של פנים נאים, וגוף שרירי ובנוי כהלכה אשר בליטה משמעותית מאפיינת אותו במקום הנכון. מהמבט שבעיניו ברור שהוא היה שם, ראה את הכל, ולא מתכוון לתת לי לעזוב מהר כל כך...